השבוע: קומה מבוקרת

מסמך גלנט מסרב לגווע, ועכשיו מתברר שהרמטכ"ל ידע עליו כבר ארבעה חודשים ולא עשה דבר. על פניו נראה שהרמטכ"ל חשב כי אין לו למי לפנות בשל יחסי חוסר האמון בינו לבין שר הביטחון. בדיעבד אפשר לומר שהרמטכ"ל טעה. טוב היה אילו העביר את המסמך לפצ"ר, לשר הביטחון, לראש הממשלה, מתעמת עם גלנט ושומע ממנו שזה לא הוא ובוחר אם להאמין לו או לא. אבל הוא לא עשה אף אחד מהדברים האלה. למרות זאת אני מסרבת להזדעזע עד עמקי נשמתי, וכן, אני עדיין מוקירה את פעליו של אשכנזי.

מסמך גלנט הוא התמצית של מה שכבר היה כאן בעבר כשנבחרו רמטכ"לים. בעידן הטלפון נשמעו רק הרחשים, ובעידן האינטרנט הם מקבלים צורה של מסמכים (מזויפים או לא). לעניות דעתי הבלתי גנרלית מדובר באותו דם רע, ולא זה מה שיביא למפלתנו או לניצחוננו במלחמה האמיתית הבאה. החום דווקא כן.

אבא שלי אומר שחום כזה הוא לא זוכר. לאבא שלי יש זיכרון ירושלמי, אבל התחושה האישית הנוזלית היא שיש משהו בדבריו. המלצה למי שאין לו אילוצים וילדים - להיכנס מיוני עד ספטמבר לקומה מבוקרת ב־23 מעלות. זה גם מתכון בדוק לא להתרגש. לא ממסמך גלנט ולא מהחיילת לשעבר שהצטלמה עם פלסטיני כפות והרסה במו גבותיה את הקליפ החינני של חיילי הנח"ל, שקיפלו בחברון.

בימים אלה מנהלי הקייטנות יוצאים לנפוש בקאריביים אחרי הקופה הנאה שעשו הקיץ, והילדים שלכם יושבים בבית. ילדים, כאלה שהם לא עכברי מחשב, מסוגלים ליהנות מטלוויזיה, הכנת כדורי שוקולד ומשחק מונופול עד 4 שעות ביום, ואז משעמם להם והם רוצים לטוס לירח. בקניונים ברחבי הארץ נצפים בימים אלה הורים עם עיניים אבודות שראו בתלת־ממד את "שרק" ו"גנוב על הירח" עשרות פעמים, שערותיהם מדובללות ועורם צפוד מטבילות ממושכות בבריכות השכונתיות.

עד לאחרונה הדעה הרווחת היתה שבריכה פחות מסוכנת מים. מה כבר יכול לקרות אם מצפים את הילד בקרם הגנה, מחברים אותו לנוזלים ולא מסירים ממנו את העיניים? אבל ביום שני איתי פרויים בן ה־5 וחצי התחשמל בבריכה בקריית מוצקין. המקרה של איתי הוא מסוג האסונות שנופלים בין רשלנות למזל רע, כזה שגם ההורים האחראיים והחרדתיים ביותר לא יכולים למנוע.

עוד שבועיים נותרו לחופש הגדול, בתקווה שהחום הגדול יפוג איתו. בינתיים נדמה שהדבר היחיד שאפשר להתנחם בו הוא הדירוג של השבועון "ניוזוויק", שמיקם את ישראל במקום ה־22 בעולם בין המדינות שטוב לחיות בהן. אל תצחקו, תחשבו על זה ככה: בהשוואה לפקיסטן והודו ישראל מדינה ממש מפנקת.