צילום: אלבטרוס

המס הנמוך ביותר של נובל אנרג'י - בישראל

השותפה האמריקאית בקידוחי תמר, דלית ולווייתן טוענת כי בישראל המיסוי חריג לעומת מדינות אחרות בהן היא פועלת. המציאות דווקא הפוכה

19.08.2010, 09:51 | הדס שפר

בחודשים האחרונים מפעילה חברת נובל אנרג'י, אחת השותפות והמנהלת של קידוחי הגז תמר, דלית ולוויתן לחצים אדירים נגד הניסיון להעלות את גובה התמלוגים מקידוחי גז ונפט בישראל. לטענתה, הדרישה הרטרואקטיבית למיסוי אינה חוקית ואף "חריגה בעולם", כטענתה. אלא שבדיקת "כלכליסט" מגלה כי אמנם יש מקומות בעולם בהם נובל אינה משלמת תמלוגים, אך במקום זאת היא משלמת מיסים על הרווח, שבסופו של דבר עולים על התשלומים שהיא משלמת בארץ. כמו כן מתברר כי גם בעולם ביצעו שינויים בגובה המיסוי, בדומה לשינויים אותם מבקש משרד האוצר ליישם.

לכתבות נוספות בפרויקט:

מאחר שמדובר במשאב טבעי השייך לציבור ניצולו מחייב מתן תמורה למדינה, כשם שקורה על משאבים אחרים. לפי חוק הנפט שחוקק בשנת 1952 התמורה למדינה מגיעה בצורת תמלוגים של 12.5% על ההכנסות. נובל ושותפותיה לקידוחים אבנר ודלק אנרגיה מוחות על הכוונה להעלות להעלות את התמלוגים בטענה ששינוי התנאים הם בבחינת הפרת חוזה שאינה מוסרית, לא הוגנת ולא חוקית. מנגד יאמר האוצר כי מדובר במשאב ציבורי, ושאי אפשר להמשיך עם הכשל של המדינה שלא שינתה את התמלוגים במשך שישים שנה כמעט, בלחץ האמריקאים וחברות האנרגיה. בנוסף יטען המצדדים בהעלאה כי רוב המדינות מפיקות הנפט בעולם המערבי עשו כן.

עלות ההפקה בישראל מהנמוכות בעולם

פעילותה של נובל אנרג'י חובקת עולם. מלבד ישראל היא פועלת גם בארה"ב, בריטניה, הולנד, גינאה המשוונית, קמרון, סין, קפריסין ואקוודור. החברה פעלה בעבר גם בארגנטינה. כמו כן יש לה רישיונות לקדוח בקפריסין, הודו, ניקרגואה וסורינאם. למרות שהמיסוי משתנה בין מדינה ומדינה, כמו גם הניכויים וההוצאות, צריך לקחת בחשבון כמה גורמים למשוואה: גובה המס בישראל על קידוחי גז ונפט הוא מהנמוכים בעולם, וגם הוצאות ההפקה נמוכות לעומת מקומות בהם נובל קודחת בעולם. כמו כן, למרות ששיעור הרווח התפעולי (הכנסות פחות הוצאות תפעול) בישראל הוא מהגבוהים בעולם, שיעור הרווח לצורכי מס הוא מהנמוכים בעולם עקב הטבות מס ייחודיות.

הטענה שמשמיעים הגופים המצדדים בהעלאת התמלוגים בישראל מקבלים משנה תוקף כשמסתכלים בתשקיפים ובמצגות שמוציאה נובל אנרג'י. למשל, במצגת של החברה מה־3 ביוני 2010 עולה כי שיעור הוצאות ההפקה (LOE — Lease Operating Expense) בים טטיס עומד על 0.22 דולר לאלף רגל מעוקב ובתמר ההוצאות נאמדות בכ־0.25 דולר לאלף רגל מעוקב. לצורך השוואה, בשדה הגז אלבא בגיניאה המשוונית ההוצאות עומדות על 0.6 דולר לאלף רגל מעוקב ובשדה סוורפיש במפרץ מקסיקו הן 0.62 דולר לאלף רגל מעוקב.

מכאן, שלמרות שאין בסיס אחיד להשוואת המיסוי בין המדינות, גם במקרה הקיצוני בו מניחים שחברה תשלם בישראל מקסימום מיסים, עדיין בהשוואה לעולם היא משלמת הכי פחות מיסים.

ישראל - "הגילויים הגדולים של החברה"

תחילת פעילות: 1998

שדות מרכזיים: תמר, לווייתן, מארי־B

תמלוגים: 12.5%

מס חברות: 25%

מיסים אחרים: אין

"תמר הוא הגילוי הגדול ביותר בהיסטוריה של נובל", נכתב בדו"ח הפיננסי של החברה לשנת 2009. התחזיות לפיהן לוויתן אמור להיות גילוי גדול הרבה יותר, בחברה מעריכים כי צפי המכירות בישראל יגדל בהתאמה. הגילויים הללו עשויים לשנות את מאזני החברה, כך שישראל, התופסת את המקום השלישי מנתח המכירות (21%), עתידה בעוד חמש שנים להגיע לסדר גודל של מערב אפריקה.

בדו"חות החברה מצויינים באירועים הבולטים של השנה חתימתם של שני הסכמים למכירת גז טבעי מקידוח תמר אשר צפויים להניב הכנסות ברוטו של מעל ל־10 מיליארד דולר.

נובל מחזיקה בשטח מפותח של 29 אלף אקר (כ־117 מיליון מ"ר) ו־796 אלף אקר בחוף (3,220 מיליון מ"ר). ברשותה 17 רישיונות קידוח. "שדה מארי־B נחשב לאחת מליבות הקידוחים של החברה בעולם", נכתב בדו"ח. לנובל 47% בעלות בשדה, וההפקה ממנו תגיע בשיא ל־500MMcfpd מחמישה קידוחים. מכירת הגז הטבעי החלה בשנת 2004. נפח המכירות קפץ מ־48 MMcfpd (יחידת מידה של גז טבעי) באותה שנה ל־139 MMcfpd ב־2008. הרוכשת העיקרית, לפי נתוני החברה, היא חברת החשמל.

חוק הנפט חוקק בישראל בשנת 1952, לפיו חברות הנפט יצטרכו לשלם תמלוגים של 12.5% ומס חברות. בעוד שבעולם חלו שינויי מיסים בתחום, בארץ נהנו החברות משקט תעשייתי, הגם שלא נמצאו ממצאים בשטח. גם הוצאות ההפקה בישראל נמוכות יחסית.

בשנת 2002, הרבה לפני גילוי מאגרי הגז הטבעי בתמר ובדלית, החליטה הממשלה לקבוע היטל או מס פרוגרסיבי נוסף בשיעור של עד 60% על הרווחים ממכירת נפט או גז טבעי. עוד הוחלט לבטל את ההקלות במסים לחברות האנרגיה. ההצעה נפלה בועדת הכלכלה בלחץ הלוביסטים של החברות, שעדיין מתייחסות לניסיון השינוי הזה כגורם סיכון.

לפי דו"חות נובל ההכנסות בישראל עמדו בשנת 2009 על 144 מיליון דולר. לאחר הפחתה של עלויות הפקה, ניכויי פחת והוצאות אחרות, הסתכמו ההכנסות ב־100 מיליון שקל. נובל שילמה מס של 20 מיליון שקל בשנת 2009, מה שהותיר אותה עם רווח נקי של 80 מיליון שקל. תשלום המס האפקטיבי בפועל היה 20% בלבד.

חברות חיפוש הנפט והגז נהנות אף מהטבת מס בשם "ניכוי אזילה", שמשמעותה האפשרות לנכות הוצאות הוניות במהלך השנה השוטפת מהכנסות בתחומים אחרים.

ארה"ב - למרות הפעילות הגדולה נחשבת לשחקנית קטנה

תחילת פעילות: 1932

שדות מרכזיים: ווטנברג, פיאסנס, ניובה, סוורדפיש, ראטון, איזבלה

תמלוגים: 12.5% על קידוחי ים, 18.5% על קידוחי יבשה

מס חברות: 35% פדרלי + כ־5% מס חברות מקומי

מסים אחרים: דמי חכירה

הקידוחים בארצות הברית מתחלקים לקידוחים ימיים ולקידוחי יבשה. נובל אנרג'י החלה לעסוק בארה"ב בתחום חיפושי הנפט והגז ביבשה בשנת 1932, ובים, במפרץ מקסיקו, בשנת 1968. קידוחים ביבשה מתקיימים במדינות לואיזיאנה, אוקלוהומה, ארקנסו, קנזס, טקסס, נברסקה וקולורדו באזור הרי הרוקי. הקידוחים בים מתרכזים במפרץ מקסיקו.

בשנת 2009 זכתה נובל אנרג'י ב־22 זיכיונות נוספים לקידוח במפרץ מקסיקו. השדה היבשתי הגדול ביותר שבו קודחת נובל בארה"ב הוא שדה ווטנברג (חלקה של נובל בקידוח הוא 96%), הממוקם בצפון מרכז קולורדו.

המכירות משדה ווטנברג תופסות נתח של 41% מהיקף המכירות של החברה בארה"ב. הקידוחים במפרץ מקסיקו נחשבים לפעילויות בסיס של החברה ותפסו נתח של 19% מנפח המכירות בארה"ב בשנה שעברה.

"ב־2009 הערך המוסף בארה"ב נבע בעיקר מהוצאה לפועל ומפיתוח של פרויקטים שהם בבחינת רמת סיכון נמוכה בקידוחי היבשה בווטנברג ופיאסננס, כמו גם משאיבה מפיתוח גלאפלוס במים העמוקים במפרץ מקסיקו", נכתב בדו"ח השנתי של החברה ל־2009. הפעילות בארה"ב בשנה זו היוותה 56% מנפח המכירות של החברה. למרות זאת, נובל עדיין משחקת תפקיד קטן מאוד במשק האנרגיה האמריקאי; החברות בארה"ב מתחלקות לשלושה סוגים: חברות גדולות המגלגלות סכומים של מאות מיליארדי דולרים ונקראות החברות העיקריות (major), חברות שנמצאות בבעלות משותפת עם הממשלה (National oil company) וחברות עצמאיות קטנות (Independent) שמגלגלות סדרי גודל של עשרות מילארדים בודדים. נובל, שמגלגלת סדר גודל של 2.76 מיליארד דולר, נכללת בקטגוריה של החברות הקטנות. חברת BP, שנחשבת לענק האנרגיה במדינה, מגלגלת 284 מיליארד דולרים, כך שההכנסות של נובל הן פחות מאחוז מאלה של BP.

בשנת 1995, כשמחירי הנפט ירדו לרמה של 18 דולר לחבית, פנו חברות הגז הגדולות לממשל האמריקאי בטענה כי קידוחים במים העמוקים אינם רווחיים. הימים היו אז ימי הנשיא ביל קלינטון. בעצה אחת עמו החליט הקונגרס לאשר לחברות חיפוש הנפט והגז פטור מתשלום התמלוגים במפרץ מקסיקו לארבע שנים. אלא שמאז, בלחץ אדיר שהחברות מפעילות באמצעות לובי חזק של תעשיית האנרגיה מדי כמה שנים, הסובסידיה נותרה בעינה. זאת גם כשמחיר הנפט האמיר עד 70 דולר לחבית.

החשב הכללי של הממשל העריך שהפטור מתמלוגים בקידוחי מים עמוקים שניתן לחברות חיפוש הנפט והגז עלה למשרד האוצר האמריקאי לפחות 55 ביליון דולר מאז ניתן לראשונה ב־1995 ועד היום. מדובר בהפסדי הכנסה בתקופת הזיכיון, התלויים בין היתר במחיר החבית ובביצועי הבאר.

לפי הפרסומים בעיתונות האמריקאית, חברות האנרגיה השקיעו בשנה שעברה 174.7 מיליון דולר ורשמו 788 לוביסטים שישפיעו בסוגיות החוקים והרגולציה בתחום הנפט והגז. משנת 1998 השקיעה התעשייה 966.8 מיליון דולר בפעילות לובינג, מה שהפך אותה להשקעה השישית בגודלה של קבוצת אינטרסים בוושינגטון.

מהדו"ח השנתי ל־2009 של נובל עולה כי היקף ההכנסות שלה בארה"ב עמד על 1.34 מיליארד דולר. עלויות הייצור וההפקה עמדו על 417 מיליון דולר. נובל שילמה 108 מיליון דולר למסים, המסתכמים ב־31% מההכנסות לאחר ניכוי הפחת ועלויות נוספות. החברה ציינה בדו"ח כי היא מתכוונת להשקיע משאבים גדולים באזור מפרץ מקסיקו.

הים הצפוני - מיסוי על הרווחים

מדינה: בריטניה

תחילת פעילות: 1996

שדות מרכזיים: לוקרנזה, אמברטון, פליינדר, סלקירק

תמלוגים: אין

מס חברות: 30%

מסים אחרים: 20%

מדינה: הולנד

תחילת פעילות: 1996

שדות מרכזיים: הנזה

תמלוגים: עד 8%, בהתאם לתפוקה

מס חברות: 25.5%

מיסים אחרים: מס SPS (State Profit Share) 50% מהרווח

נובל אנרג'י מבצעת קידוחים בחוף הצפוני, בשטח הטריטוריאלי של בריטניה והולנד, ב־18 זיכיונות בבעלות משתנה שנעה בין 7% ל־40%. הים הצפוני מספק 8% מנפח המכירות הבינלאומי של נובל לשנת 2009. נובל מחזיקה בשטח של 6,000 אקר (כ־24 מיליון מ"ר) מפותח ועוד 44 אלף אקר (כ־176 מיליון מ"ר) לא מפותח באזור. מרבית ההפקה נעשית בשדה דמבארטון, שבו מחזיקה החברה ב־30%. ההפקה בשדה זה החלה בשנת 2007.

שדה אחר הוא לוקרנזה, אשר גם בו מחזיקה נובל ב־30% מהפעילות. ההפקה מהשדה החלה בסוף שנת 2009. פרויקטים נוספים שבהם פועלת נובל הם פליינדר (22.5%) וסלקירק (30.5%). בפליינדר הסתיים בהצלחה קידוח ניסיוני בשנת 2007, וכעת החברה עובדת עם השותפות על הכנת תוכנית קידוח עתידית. בשנת 2009 עלתה עלות הקידוח מ־14.5 דולר במונחי חבית נפט ל־17.5 דולר (BOE) בשל נפח מכירות נמוך יותר. היקף הוצאות החיפוש עמד על 2 מיליון שקל. הוצאות הפחת וניכויי האזילה עמדו על 34 מיליון שקל.

בבריטניה הפסיקו לגבות תמלוגים החל משנת 1982 מחברות חדשות שנכנסו לתחום החיפוש, ובהן נובל אנרג'י, בעוד הוותיקות המשיכו לשלם תמלוגים. בשנת 2002 נכנסה לתוקף אגרה חדשה הכוללת, בין היתר, מס על רווחי החברות בשיעור של 10%. בשנת 2006 חלה עלייה במיסוי, לרבות האגרה החדשה שזינקה ל־20% מרווחי החברה. העלייה המשמעותית השתקפה בדו"חות נובל. עם זאת, בבריטניה מוענקת הטבה שלפיה ניתן לגלגל הפסד על פעילות ההפקה והייצור של גז ונפט לשנה שלאחר מכן, בתוספת 6% (כנראה כדי לתאם זאת לערכים ריאליים - עליית מדד וכיו"ב).

בהולנד יש למדינה הסכמי ייצור משותפים עם חברות האנרגיה באמצעות חברת הנפט הממשלתית EBN. זו משתתפת בהוצאות החיפושים והייצור של חברות החיפוש ומקבלת בתמורה 40% מרווחי ההפקה.

סין - שינויי מס תכופים

תחילת פעילות: 1996

שדות מרכזיים: צ'נג דאו קסי (Cheng Dao Xi)

תמלוגים: 3% להפקת גז, 12.5% להפקת נפט

מס חברות: 25%

מסים אחרים: מס יתר של 20%-40%, דמי חכירה שדנקבעים במו"מ

השדה שבו פועלת נובל אנרג'י בסין, צ'נג דאו קסי (Cheng Dao Xi - CDX), ממוקם בדרום מפרץ בוהאי. החיפושים בו החלו בשנת 1996, אך ההפקה החלה רק בשנת 2003. נובל אנרג'י מחזיקה ב־57% בקידוח בשדה, הממוקם במים רדודים. סין מהווה 5% מנפח המכירות הבינלאומיות שמבצעת נובל.

בשנת 2006 חל שינוי במיסוי במדינה, שמצוין אף בדו"חות נובל אנרג'י, בדמות מס מיוחד על הנפט. אף שהמס אינו רלבנטי לחיפושי הגז, בדו"חות של נובל ל־2009 נכתב כי הוא השפיע גם על קידוחי הגז שלה: "המס המיוחד על התשואה שחוקק בשנת 2006 כפה למעשה מס עקיף על הפקת גז במדינה". גובה המס המיוחד נע בין 20% ל־40%, כך שמדרגת המס המינימלית נכנסת לתוקף החל ממחיר 40 דולר לחבית.

הטבה נוספת שעלולה נובל להפסיד היא בתחום המכס והמע"מ, כך עולה ממדריך פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג למיסוי על הגז והנפט לשנת 2010. באופן מסורתי נהנו חברות זרות שפעלו בסין במהלך השנים מהטבות במע"מ ומכס בכל מה שקשור ליבוא של ציוד ומתקנים הקשורים לפעילותן.

ההטבות ניתנו על ידי הממשל הסיני כדי למשוך חברות זרות לפעול במדינה. ב־2008 החליטה ממשלת סין שהמדינה הגיעה לרוויה של חברות זרות הפועלות בתחומה, והחליטה להפסיק את הטבות המע"מ והמכס בתחילת שנת 2009 לכל הסקטורים, פרט לחברות הזרות שפועלות בתחום הגז והנפט. ביטול ההטבות לחברות הנפט והגז אמור להיכנס לתוקף לקראת סוף שנת 2010.

מערב אפריקה - השחיתות ברקע

מדינה: גינאה המשוונית

תחילת פעילות: 1990

שדות עיקריים: אלבה, אסנג, דייגה

תמלוגים: מינימום 13%

מס חברות: 35%

מסים אחרים: למדינה בעלות של לפחות 35% בחברות זרות. קיימים הסכמי ייצור משותפים נתונים למשא ומתן, כמו גם דמי חתימה, דמי תגלית מסחרית ודמי חכירה

מדינה: קמרון

תחילת פעילות: 1990

שדות מרכזיים: באזור יו־יו וטילאפיה

תמלוגים: משולמים על ידי חברות בעלות זיכיון קידוח מהמדינה (CA)

מס חברות: 38.5%-50%

מיסים אחרים: דמי חכירה, הסכמי ייצור משותפים (PSC) בטווח של 25%-5%. מס השכרת שטח ומס אנרגיה

נובל קודחת במערב אפריקה בגינאה המשוונית ובקמרון השכנה. נפח המכירות שלה במערב אפריקה הוא השני בגודלו לאחר ארצות הברית.

גינאה המשוונית נחשבת לאחת מליבות הקידוחים של החברה. מדובר במדינה המונה כ־600 אלף תושבים בלבד, שעיקר הכנסותיה מיצוא נפט וגז. עם זאת, גינאה המשוונית נחשבת לאחת המדינות המושחתות בעולם, לפי דירוג הארגון העולמי לשקיפות. דיווחים בעיתונות הזרה בנושא קידוחי הנפט והגז מגדירים את נושא התמלוגים כסוד מדינה. חקירה שערך הממשל האמריקאי בבנקים בוושינגטון העלתה שמשפחתו של הנשיא תאודורו אוביאנג מבאסוגו קיבלה תשלומי עתק מחברות נפט אמריקאיות.

נובל מחזיקה ב־34% מפעילות הקידוחים בשדה אלבה, "אחד מהנכסים היותר משמעותיים", כפי שדיווחה החברה בדו"ח השנתי של 2009. המחיר הממוצע שבו נמכר גז טבעי עמד על 0.27 דולר ל־Mcf בשדה אלבה (בישראל נמכר Mcf אחד של גז טבעי ב־3.47 דולר). תוצאות בדיקת קידוח מוצלחות נרשמו לראשונה ב־2005 בשדה בלינדה, בחוף ימה של גינאה המשוונית. השאיבה שם תחל רק לקראת סוף 2010. השדה הבא, שנובל מצפה לנתוני מכירה טובים בו, הוא שדה אסנג, שההפקה ממנו תחל ב־2012.

בקמרון מחייבים את פעילותן של חברות הגז להיות מעוגנים בהסכמי ייצור משותפים עם המדינה (PSC) או באמצעות זיכיון כרייה ממשלתי (CA - Concession Agreements). בהתאם לכך נגזרת מדיניות המס של המדינה, כך שחברה בעלת זיכיון מחויבת לשלם תמלוגים חודשיים למדינה ומס אנרגיה נוסף שנקבע בהסכם, בעוד שחברה בעלת הסכמי ייצור משותפים אינה מחויבת בתשלומי תמלוגים אך מחויבת בתשלום מס שנתי על שכירת השטח. באזור יו־יו מדובר בזיכיון כרייה, בעוד שהקידוחים באזור טילאפיה מעוגנים בהסכם ייצור משותף. לנובל יש 50% בעלות בקידוחים. ב־2007 התקיים קידוח ניסיוני מוצלח, אך טרם החלה פעילות ההפקה והייצור. גובה מס החברות נקבע בין המדינה לחברה. עלות הייצור וההפקה במונחי חבית נפט (BOE) עומדת במערב אפריקה על 2.3 דולר בשנת 2009 (לצורך השוואה, בישראל היא עומדת על 1.36 דולר לחבית). הוצאות החיפוש מסתכמות ב־13 מיליון דולר.

אקוודור - אי-יציבות

תחילת פעילות: 1996

שדות מרכזיים: אמיסטד

תמלוגים: נפט %12.5–18.5%, גז 18.5%–16%

מס חברות: 25%

מסים אחרים: הסכמי ייצור משותפים (PSC) בטווח של 19.5%–12.5%

קידוחי נובל אנרג'י באקוודור מהווים 5% מנפח המכירות של החברה ב־2009. הזיכיון במדינה כולל 12 אלף אקר (48 מיליון מ"ר) מפותחים ו־850 אלף אקר (3.4 מיליארד מ"ר) לא מפותחים.

נובל משתמשת בגז טבעי לייצור חשמל באמצעות תחנת כוח שבבעלותה. מדובר בתחנה היחידה שמבוססת על גז טבעי לצרכים מסחריים במדינה, ועלות ההפקה שלה נחשבת לאחת הנמוכות במדינה.

אקוודור נחשבת לאחת המדינות היותר מסוכנות שבהן נובל קודחת. בדו"ח השנתי מציינת נובל כי "הפעילות שלנו וההשקעה באקוודור עלולות להיות מושפעות מחוסר היציבות הכלכלי והפוליטי של המדינה. אנחנו מביאים בחשבון שהמדינה תרצה לפתוח חוזים למשא ומתן, ובחלק מהמקרים לסלק חברות גז ונפט בינלאומיות משטחה".

נובל אף מציינת בדו"ח כי חשבונות ללא כיסוי וקבלות שלא משולמות נהפכו לעניין שבשגרה.

לתגובות על הכתבה ליחצו כאן