האם גולשי פייסבוק עוברים על חוק הספאם הישראלי?

בימים האחרונים מקבלים משתמשים ישראלים המפעילים קבוצות או אירועים בפייסבוק מכתבים מבהילים: משרד עורכי הדין נ. קוריס ושות' מתריע בפניהם באותם המכתבים כי הוא עומד לנקוט הליכים משפטיים נגדם בעקבות משלוח דואר זבל לכאורה מהקבוצה שנפתחה ברשת החברתית. זאת על אף שמומחי משפט מעריכים כי המשתמשים לא הפרו את חוק הספאם הישראלי.

את קבוצות המעריצים בפייסבוק, אגב, יכול לפתוח כל משתמש בכל נושא. כאשר גולשים אחרים מצטרפים לאותה הקבוצה הם מקבלים ממנה מעת לעת הודעות אימייל אוטומטיות על עדכונים שנעשו בה - בהתאם להגדרות האישיות שבחרו בפייסבוק. במקרה של פתיחת אירוע, כל משתמש אשר הוזמן לאירוע יכול לקבל עדכונים עליו לתיבת המייל (בהתאם להגדרות שקבע), גם אם לא אישר את בואו. ואולם, ההזמנה לאירוע יכולה להתבצע על ידי כל משתמש, ולא בהכרח על ידי מי שפתח אותו.

פיצוי של אלפי שקלים

אחד מגולשי פייסבוק שקיבל מכתב מנ. קוריס ושות' הוא לירן חסון. בפנייה שקיבל נכתב כי לקוחה של משרד עורכי הדין, "החברה לשירותים ואחזקות בע"מ", קיבלה דבר פרסומת אסור שנשלח "לתיבת הדואר של tgf.co.il באמצאות הפייסבוק" (השגיאות במקור). המכתב נשלח על רקע עדכונים שיצאו מהקבוצה שפתח חסון, שעוסקת במחזמר "פיטר פן", שהוצג בארץ בסוף שנות השמונים. במכתב נרשם כי עדכונים אלה מהווים עבירה על חוק הספאם, המקנה לתובע במסגרתו פיצוי בסך אלף שקל על כל הודעה שנשלחה שלא כדין, ללא צורך בהוכחת נזק. בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחה, נטען שהפסד בתביעה עלול לעלות לחסון 3,793 שקל. ואולם, "לפנים משורת הדין ולנוחיותך", מצורף למכתב ההתראה שובר תשלום מופחת על סך 2,200 שקל, שתשלומו יביא לסילוק התביעה.

חסון לא נבהל מהמכתב שקיבל. בבדיקה שערך התברר לו שבעלי הדומיין שמופיע במכתב ההתראה הוא אדם בשם מולי בן־דוד, שם הזהה לדבריו לשם אחד המשתמשים שהצטרפו מבחירתם לקבוצה שפתח. "באותו היום שלחתי להם מייל חוזר, ביקשתי מכתב התנצלות והזהרתי שאם לא ישלחו מכתב התנצלות עד סוף החודש אפרסם בפייסבוק מאמר בנושא", אומר חסון ל"כלכליסט". "ב־20 בחודש ראיתי שמישהו בפייסבוק פרסם סיפור דומה למה שקרה לי, שמשרד עורכי דין תובע אותו על שליחת ספאם בפייסבוק. התעניינתי וראיתי שמדובר בהרבה אנשים, לא רק בי. החלטתי לפרסם את המאמר לפני סוף החודש כדי להזהיר אנשים".

חסון פרסם את המאמר בסוף השבוע האחרון, וקיבל בעקבותיו פניות רבות של משתמשים הטוענים כי גם הם קיבלו מכתבים דומים בצירוף שובר לתשלום. "הלקוח שלכם מחפש לעשות כסף קל ועניין ההודעות אינו מטריד אותו כלל, אחרת היה עוזב את הקבוצה מזמן", כתב חסון במכתב התשובה שלו. "משתמש המצטרף לקבוצה כלשהי בפייסבוק מביא בחשבון שיקבל עדכונים. אם משתמש סימן בהגדרות שלו בפייסבוק שעדכונים המגיעים כהודעה פרטית יישלחו אליו למייל, לי אין כל נגיעה או שליטה בכך".

 

חסון הוסיף בשיחה עם "כלכליסט": "אני יודע שהם לא יתבעו אותי, ואם כן, הם יפסידו. פנו אליי המון אנשים שגם איימו עליהם ושלחו להם התראה בשבועיים האחרונים". בעקבות הפרסום של חסון נפתחו שתי קבוצות פייסבוק שנועדו לרכז תלונות של משתמשים שקיבלו מכתבים דומים. לדברי מנהל אחת מקבוצות אלה, ערן ורד, כבר הגיעו לידיו שלוש תלונות דומות מצד משתמשים שונים. לדברי חסון, ידוע לו על עשרה משתמשים שקיבלו מכתבים.

בדיקה שערך "כלכליסט" העלתה שאכן קיימים משתמשי פייסבוק נוספים שקיבלו מכתבים בנסיבות דומות, או על רקע פתיחת אירוע בפייסבוק. לשם הגילוי הנאות יש לציין שבמהלך הכנת הכתבה התברר כי גם המחלקה המסחרית של "כלכליסט" קיבלה בעבר מכתב התראה דומה ממשרדו של עו"ד קוריס.

"עצם ההצטרפות היא הסכמה"

לדברי מומחי משפט, חוק הספאם עצמו חל על דבר פרסומת, המוגדר בחוק כ"מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת. "הניסיון להחיל את הכלל על קבלת מידע מפייסבוק בנסיבות המתוארות בפרסומו של חסון לא יצלח, במיוחד אם מדובר על שיטה חדשה לעשיית כסף", אומר עו"ד אביב אילון, מומחה בדיני אינטרנט. "עצם ההצטרפות לקבוצה כלשהי מהווה הסכמה מראש לקבל עדכונים מאותה הקבוצה. כך גם לעניין קבלת התראה על עדכון לתיבת הדואר האלקטרונית. פונקציה זו היא בשליטתו המלאה של הנמען והוא בוחר אם לקבל את ההתראה ואם לאו.

"סביר להניח כי כל בית משפט אשר ידון בתביעה הזויה שכזו, יבין כי בעת שהנמען הצטרף לקבוצה, עשה זאת בידיעה ובהסכמה כי יקבל מידע מן הקבוצה. במקרה דומה שכבר עמד בפני הערכאות נקבע כי תובע שאישר את הרשמתו לפורום האינטרנטי של הנתבעת, הסכים לכלל התנאים וביניהם קבלת מידע פרסומי ולכן אין לו עילת תביעה.

"בכך לא מסתיימת השערורייה: מתיאורו של חסון מתברר כי לא קיבל מכתב דרישה כלשהו להפסקת משלוח המידע 'הפרסומי'. במקרים אחרים שבהם באמת נשלח דואר זבל והנמען לא ביקש ולו פעם אחת כי המשלוח ייפסק, בתי המשפט לא פסקו הוצאות כלל או שנפסק פיצוי בגובה עשרות שקלים. אם מדובר בעניין שבשיטה שבמסגרתה מצטרף אדם לקבוצה, ממתין לקבל הודעה הנחזית למסר מסחרי ולאחר מכן מאיים בהגשת תביעה בכדי לקבל 'כופר' למטרות פשרה של כמה אלפי שקלים, עלול אותו אדם למצוא את עצמו עומד בפני תביעה אזרחית ואף כתב אישום", מסביר אילון.

מומחי משפט נוספים ציינו בפני "כלכליסט" כי ייתכן שטענת משרד עורכי הדין עומדת בדרישות חוק הספאם, וכי מדובר בנושא שבו יצטרך בית המשפט להכריע סופית. בכל מקרה, מומלץ למי שמקבל מכתב התראה דומה לפנות לייעוץ משפטי פרטני, ולא למהר להיענות לדרישת התשלום.

ממשרד נ. קוריס ושות' נמסר בתגובה: "החשוד במשלוח ספאם בתיק (חסון) ומקצת מחבריו מתנהגים לכאורה בבריונות בניסיון למנוע כליל את זכות הציבור להסתייע ברשות השופטת ובייצוג משפטי, תוך שלא בחלו בהסתה והטעיית ציבור גולשים... עניין לשון הרע שהוציא והפרסומים הפוגעניים שפורסמו ברשת הפייסבוק, יידון בבית משפט על פי כתב התביעה נגדו מטעם מרשנו".