נדחתה ייצוגית נגד הצעת הרכש של קרגל משנת 2005

בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד מי שרכשה את השליטה בחברת הקרטון קרגל - חברת סי.אי תעשיות קרטון. התובע, ד"ר למנהל עסקים יהודה שנהב הפעיל בשוק ההון, ביקש מבית המשפט לקבוע שהמחיר של מניות קרגל במסגרת הצעת הרכש ממחזיקי מניות המיעוט בשנת 2005 שעמד על 5.88 שקל למניה היה פחות משוויין ההוגן של המניות.

שנהב, שהחזיק באלף מניות של החברה, ביסס את טענותיו של הערכות שווי שביצע בעצמו ועל חוות דעת של שמאי נדל"ן שהעריך את הקרקע שבבעלות החברה. על פי החישובים של שנהב המחיר למניה היה נמוך משמעותית משוויין ההוגן, שהוערך ב-14.12 שקל למניה.

עיקר המחלוקת נסבה סביב השאלה באיזו שיטת חישוב יש להשתמש בחישובי שווי הוגן. חברת סי.אי הציגה חוות דעת של רואה החשבון רן בן אור שקבע בהתבסס על הערכת שוויה של קרגל לפי שיטת ה-DCF, כי מחירן של מניות קרגל בהצעת הרכש הינו הוגן.

לאחר שכבר הסתיימו הדיונים, בדצמבר האחרון, התקבלה פסיקת בית המשפט העליון שהכריעה בשאלה וקבעה כי שווי הוגן של מניות ייקבע על פי שיטת תזרים המזומנים (שיטת ה-DCF, שכולל את המידע שקיים בידי בעל השליטה, כולל השקעות עתידיות) ולא רק מחיר המניה בזמן נתון.

שנהב ביקש בעקבות הפסיקה של העליון שהשופטת במחוזי דרורה פלפל תמנה מומחה חיצוני ואובייקטיבי שיעריך את השווי ההוגן על פי שיטת ה-DCF. זה כבר היה יותר מדי בשביל השופטת. "אני מוכנה לצאת מנקודת הנחה שד"ר שנהב הוא מומחה במקצועו ובנושא של התביעה. עקב האכילס הוא ששנהב הוא גם בעל דין בעל אינטרס שמעוניין לייצג את בעלי המניות. בנסיבות כאלה, היה זה ראוי שד"ר שנהב היה נעזר בחוות דעת של מומחה אחר". לעניין הבקשה למנות מומחה מטעם בית המשפט קבעה השופטת, כי "אל לו, לבית המשפט, לעמוד בנעלי מי מהצדדים ולהזמין חוות-דעת שהיה על אחד מהצדדים להציג בפני בית המשפט".

סי.אי יוצגה באמצעות עורכי הדין גיורא ארדינסט, ניר אמודאי ונטע שגיא ממשרד ארדינסט, בן נתן ושות'.