צילום: יובל חן
אבי נהג לומר לי: "השב לכל מי שמטלפן, אפילו תשובה שלילית. אל תתחמק"
שאול לוטן, מנכ"ל קבוצת משולם לוינשטיין, מספר שאביו החדיר בו את השאיפה למצוינות ולימד אותו לא להמר
"נולדתי ב־1946 בתל אביב למשולם ואסתר לוינשטיין. גרנו בדירה שכורה, שבה לנו היו שני חדרים ולבעל הבית חדר שלישי, והשירותים משותפים. ההורים שלי התחילו מאפס, בלי קונצים. סבי הפסיד את כל כספו בבית חרושת לממתקים (לוינשטיין שולמן), ולכן לא יכול היה לתמוך באבי וגם לא השאיר לו ירושה. אחרי לימודי הנדסת בניין בלונדון אבי נהיה יזם צעיר בתחום הבינוי במדינה הצעירה. בגיל שש כבר ידעתי שגם אני אהיה בביזנס. לא דיברנו על זה מפורשות, אבל ליוויתי את אבי לכל אתרי הבנייה וידעתי שאהיה מהנדס. בפועל התחלתי לעבוד ב־1970, כשסיימתי את הטכניון, אבל גם בזמן הלימודים הייתי גונב זמן כדי להשתתף בישיבות עם אבי וללמוד על הצד העסקי.
"אהבתי את התחום מילדות. היה לי לגו ישראלי, 'אבן פלא' קראו לו, ובניתי המון בניינים וגשרים מהקוביות. אבא היה מסתכל, בונה איתי ומסיע על הגשרים מכוניות קטנות. כשבנינו בכיתה סוכה תמיד היה ברור שאני מארגן איפה יעמדו הקרשים, איפה יתקעו מסמרים.
"אמי היתה לב המשפחה, כמו תרנגולת דאגה שהכל ירוץ. אבא תמיד שמע בקולה והיא ניהלה את כולנו, בכל היבט בחיים האישיים. בילדות היא הגיעה לכל אסיפות ההורים והתנדבה לטיולים כאמא מלווה, ובבגרותנו היינו רגילים לשמוע ממנה משפטים כמו "אתה לא מטפל באשתך מספיק טוב", או "למה אתה לא לבוש כמו שצריך?". עד ימיה האחרונים היא הקפידה שכל נכד ונין יקבל בכל חג מתנה, שהיא היתה בוחרת באופן אישי. היא נפטרה בחודש שעבר, בגיל 85, וכבר מאוד חסרה לנו. אבי מת לפני כמה שנים, בגיל 92.
"אבי לא היה רגשן. אם היה גאה בי, לא היו פידבקים מיוחדים, אבל אם משהו היה לא טוב הייתי שומע חופשי. הוא היה מחמיר מאוד, שואף למצוינות. אם כתבתי חיבור לקוי אבא חייב אותי לשבת ולכתוב אותו מחדש. בכיתה ז' חזרתי פעם הביתה עם ציון שש באנגלית, ואבא מיד אמר: 'אתה מסתפק בזה? שב ועשה את הבחינה מחדש', ושכר לי מורה פרטית לאנגלית לחצי שנה. הוא הדגיש מאוד את האנגלית בגלל נסיעותיו בעולם וכי 'הרבה ספרות מקצועית של מהנדסים היא באנגלית ואתה חייב לדעת לקרוא את המקור'.
"אבי לימד אותי לא להמר. 'אני לא מאמין בהימורים, אני מאמין בעבודה', נהג לומר. 'אף פעם אל תהמר על כל הקופה. אם אני נכנס לקזינו, וצריך לשים את עשרת הדולרים האחרונים שלי בשביל להרוויח מיליון דולר - לא אעשה זאת'. עד היום עסקית אנחנו שמרנים מאוד, לא קופצים מעל הפופיק. עוד משהו חשוב שאבא תמיד לימד אותי היה להשאיר שולחן נקי: 'תן תשובה לכל מי שמטלפן, אפילו תשובה שלילית. אל תתחמק, אם צריך לומר משהו קשה תאמר אותו'. גם היום, ממרומי הקומה ה־33, השולחן שלי תמיד נקי".
6 תגובות לכתיבת תגובה