צילום: shutterstock
מהי מערכת חיסון לאומית?
הגנת הגוף סבוכה מכפי שלמדנו בשיעור ביולוגיה
מקובל לדמיין את המערכת החיסונית שלנו כצבא חלבונים קטן שנשלח בפקודת המוח למשימות חיסול ברחבי גופנו. אך למעשה, יש לנו כמה וכמה "מערכות חיסוניות" שאינן קשורות זו בזו, ולפעמים כלל לא שואלות אותנו מה לעשות. ישנם חומרים ויצורים שעבורם גוף האדם הוא היקום כולו, וכאשר הם מגנים על חלקת האלוהים הקטנה שלהם ומנהלים את מלחמותיהם, הם עוזרים לנו מבלי לדעת.
אם לדוגמה חודר למעינו הקוליפורם הנבזי סלמונלה, מי מטפל בו? מתברר שהמעיים, שלרוב רואים בהם לא יותר מאשר מערכת ביוב של הגוף, מאכלסים מערכת חיסונית קטנה משלהם, שחיה את חייה ומגנה על עצמה ועליהם בלי לערב את המוח ואת נוגדני הגוף.
קבוצת חוקרים איטלקים פרסמה באחרונה מחקר שבחן את התפתחות חיידקי המעיים אצל ילדים אפריקאים ואיטלקים. הם גילו שכתינוקות, כולם מתחילים את חייהם עם אותם סוגי חיידקי מעיים, וממשיכים עם אותם חיידקי מעיים גם בתקופת ההנקה. אך מרגע שעברו לאכול מזון רגיל, סוגי החיידקים וכמותם מתחילים להשתנות. תזונת הילדים האפריקאים מעודדת במעיהם התפתחות של יותר חיידקים וחומצות שומן שנחשבות לכאלה שמדכאות דלקות מעיים והורגות טפילים כגון הסלמונלה. מה שעודד את התפתחות האקולוגיה התוך־מעית הזאת הוא, בצירוף מקרים או בהתערבות האבולוציה, תזונת הילדים האפריקאים, שמבוססת על ירקות ודגנים.
אך מה שמופלא במערכת החיסונית אינו רק כמה שהיא מגוונת בתוך גופנו, אלא השפעתה על סביבתנו כולה. למעשה, כשמציעים לנו לקבל חיסונים או להישאר בבית כאשר אנחנו חולים יש בכך יותר מרחמנות. יש לזה לא פחות מחשיבות לאומית.
לפי מחקר עדכני, כאשר קבוצה גדולה אינה מתחסנת מפני מפגע, או שהמערכת החיסונית שלה נחלשת יותר מדי, למשל כתוצאה מנטילת אקמול מיד אחרי קבלת חיסון, הדבר יכול לגרום ללא פחות מאשר שינוי תרבותי. המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת המוביל "Proceedings of the Royal Society B", מגלה שמערכת חיסונית חלשה מילדות, או סתם חשיפה ליותר מדי זיהומים ומחלות, יכולה להשפיע על האינטליגנציה של הילד. ואם מדובר בשיעור ניכר של ילדים בשנתון מסוים שסובלים ממחלות ילדות חוזרות ונשנות, הדבר יכול להשפיע על רמת האינטליגנציה של כל שכבת גילם. ולראיה, המחקר בחן את המתאם בין האיי.קיו באוכלוסיות שונות לבין תפוצת המחלות הזיהומיות בהן. החוקרים גילו שהסברה שהיתה עד היום, שלפיה האיי.קיו עולה ככל שהתמ"ג עולה, מדויקת רק באופן חלקי. לאחר שקלול נטל המחלות המידבקות באוכלוסייה, הנתונים נהפכו לעקביים וקוהרנטיים יותר.
זה לא כל כך מפתיע כאשר זוכרים שבשלבי העוברות והינקות, משאבים אדירים של אנרגיה מושקעים בפיתוח המוח. כמו בהקמה של חברת טלפוניה ענקית, בתחילת הדרך יש הוצאות גבוהות ומיידיות על הקמת מרכזי השליטה ופריסת כבלי הנחושת, ורק בהמשך ההוצאה הטכנולוגית מתמתנת לכדי פיתוח הדרגתי ותחזוקה. זה מה שקורה כשמקימים אותנו – המוח הוא הפרויקט החשוב והיקר ביותר של הגוף, ואם ילד שזה עתה נולד משקיע יותר מדי אנרגיה בלהילחם בזיהומים, נותרת לו פחות אנרגיה להשקיע במוח.
המערכת החיסונית צופנת עוד הפתעות רבות. למשל, לפי מחקר עדכני די בהצצה בתמונות של אנשים עם תסמיני צינון כדי שהמוח שלנו יכניס את נוגדני הגוף לפעולה. חוקרים שהזריקו בקטריות לדמם של קבוצות אנשים שונות גילו שאנשים שקודם לכן צפו בתמונות של חולים התגברו על הבקטריות ביתר קלות. המוח, היצורים שחיים ברחבי גופנו והאחריות האישית שלנו בנטילת תרופות וחיסונים הם ההמצאה הרפואית הטובה ביותר אי פעם.
3 תגובות לכתיבת תגובה