פגישת מחזור - 75 שנים לבורסה לניירות ערך: "הבורסה הישראלית עשתה את הבלתי ייאמן"

הבורסה לניירות ערך מציינת 75 שנים למסחר, ולמנכ"לית אסתר לבנון יש שפע של תוכניות פיתוח וחלום גדול אחד: "להפוך את הבורסה למרכז לחברות הייטק. אנחנו לא נהיה בורסת נאסד"ק, אבל אנו חושבים שהבורסה הישראלית יכולה להיות בורסה מובילה עבור חברות שנאסד"ק גדול עליהן".

בראיון מיוחד ל"כלכליסט" מציינים היו"ר סם ברונפלד והמנכ"לית לבנון כי כבר היום הבורסה בתל אביב מובילה בתחום הביוטכנולוגיה, ונסחרות בה 49 חברות הפועלות בתחום זה, והשאיפה היא לשחזר זאת גם בתחום ההייטק ו"להפוך למוקד עלייה לרגל לחברות טכנולוגיה מכל העולם".

בניגוד ליוזמות אחרות שעלו לאחרונה, כשלבנון מסתכלת קדימה היא לא רואה צורך בהקמת בורסה נוספת בישראל. "מחזורי המסחר לא מצדיקים פתיחת בורסה נוספת. אנחנו פועלים היום בסביבה מאוד תחרותית ואנחנו עושים את כל המאמצים, ממש נלחמים, כדי להיות אטרקטיביים לעומת הבורסות האחרות בעולם. המחשבה שמעסיקה אותנו כל הזמן היא כיצד אנחנו יכולים להביא לישראל יותר משקיעים זרים", היא אומרת.

מימין: אסתר לבנון, מנכ"ל הבורסה, סם ברונפלד, יו"ר הבורסה, על רקע חדר המסחר של אז. | צילום: אוראל כהן

על רקע כנס המבצעים לדורותיהם של הבורסה ו"כלכליסט" לבנון נזכרת בגעגוע לימיה הראשונים בבורסה לפני כמעט 25 שנה.

היא זוכרת היטב את הצעקות והאמוציות שאפפו אז את חדרי המסחר: "מי היה מאמין שהמסחר באותן שנים התנהל בשלושה אולמות מסחר. לכל נייר ערך נקבע רק שער אחד ביום, וגדודי קלדניות הקלידו ידנית את הפקודות מהבוקר עד הצהריים - ורק אז נפתח המסחר.

"במאי 1997 עברנו למסחר במשתנים, בכל רגע נתון נסחרה בחדר מניה אחת בלבד. מי שנחשבו אז למניות 'להיט' הן חברות הנפט, והיו פעמים שהכרוז היה צריך להילחם כדי להפסיק את המסחר במניה אחת ולעבור למניה האחרת.

"מי היה מאמין שבזמנים ההם היתה לנו תקרת זכוכית להיקף מחזור המסחר הכולל - 240 מיליון שקל. היום, מניה אחת בלבד יכולה לרכז כזה מחזור תוך כמה דקות".

גם היום, אם תעירו את לבנון באמצע הלילה, היא תוכל לדקלם את היקפי המסחר ביום שנפתח המסחר בנגזרים. היא מזכירה כי השינויים שעברה הבורסה לקראת המעבר למסחר ממוחשב בשיטת הרצף לא תמיד התקבלו בהבנה בשוק ההון אז.

"כשרק הגעתי לבורסה פגש אותי ואת היו"ר דאז חיים שטסל ז"ל בכיר בשוק ההון. כבר אז התחלנו לפנטז על מעבר למסחר ממוחשב, ואותו בכיר אמר לנו 'אני לא רואה שום דבר רע בזה ששליח עברי ייצא לאוויר הצח של תל אביב עם לידר (רשימת פקודות קנייה ומכירה - נ"ס) ביד". האמירה הזו ליוותה אותי הרבה שנים ותהיתי איך שוק ההון יגיב לשינוי בשיטת המסחר.

"ואכן, לא כל המהלכים שעשינו התקבלו יפה. היו הרבה שחיכו לי בפינה והיו אפילו כאלה שאיימו להחרים את הבורסה. אבל האמת היא שבצהרי יום המסחר הממוחשב הראשון, לצד מטילי הספק היו רבים שהתקשרו לברך, ואף הסכימו להודות שטעו".

גם לברונפלד יש זיכרונות רבים מסוף שנות השבעים, אז היה סוחר מטעם בנק ישראל בבורסה, שעוד ישבה בפסאז' אלנבי. "לא פעם אני צובט את עצמי לנוכח השינויים וההתקדמות של הבורסה - על העובדה שכמעט כל החברות הגדולות במשק כבר נסחרות אצלנו ולא רק בנקים וחברות ביטוח, על מחשוב המסחר, על הלימות ההון של החברות, על הדירקטוריון של הבורסה שמרביתו מורכב היום מדירקטורים חיצוניים. אני חושב שהבורסה היא גם אחד הגופים היחידים שהורידו עמלות בשנים האחרונות. לפני עשרות שנים הבורסה גבתה עמלה של 70 שקל על מסחר באיגרות חוב - היום הנכד שלי ישלם עמלה של שקל".

ברונפלד אומר שלצד כל פריצות הדרך, יש עוד לאן לצמוח. "אנחנו מקווים שגם החברות הגדולות שטרם הנפיקו מניות, למשל חברות ממשלתיות כמו תעשייה אווירית, יעשו את זה בקרוב. במקביל אנחנו גם מנסים לעניין משקיעים מחו"ל לבוא לכאן".

ברונפלד מודה כי הבורסה בישראל מתקדמת, מודרנית ויעילה, אבל אין מה לעשות - היא עדיין לא עומדת בשורה הראשונה של הבורסות בעולם. "גם המשק הישראלי לא עומד בשורה הראשונה של הכלכלות בעולם. אנחנו לא פרנקפורט, לונדון או ניו יורק - הגודל בעניין הזה עדיין קובע, אבל אנחנו גם ממש לא צריכים להתבייש כי אנחנו מעמידים לבורסות הללו תחרות רצינית. אני חושב שהבורסה הישראלית עשתה את הבלתי ייאמן במונחים ישראליים".