הכבשים השחורות של מערכת ההשכלה הגבוהה

במדינת ישראל, לצד מוסדות רבים להשכלה גבוהה, ישנן את הכבשים השחורות של המערכת. מדובר ב-24 מכללות לחינוך ולהוראה, המכשירות את המורים והגננות במדינת ישראל ודואגות להתפתחותם המקצועית.

המכללות להכשרת מורים לא "יזכו" להגדלה המשמעותית בתקציב ההשכלה הגבוהה שעליה דיווחו שר החינוך גדעון סער, שר האוצר יובל שטייניץ ויושב ראש הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג. הסיבה: המכללות לחינוך אינן פועלות תחת ות"ת (הועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה) אלא תחת האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך .

לאורך השנים המכללות לחינוך היו חשופות לכל קיצוץ תקציבי רוחבי במשרדי הממשלה, שבעוד שהמוסדות מתוקצבי ות"ת שמרו על חלקם התקציבי היחסי במערכת ההשכלה הגבוהה.

על-פי נתוני משרד החינוך, סך הקיצוץ בבסיס התקציב של המוסדות להכשרת מורים בשנים 2000–2007 עמד על כ-206 מיליון שקל. לקיצוץ זה השלכות כבדות משקל על תפקודם של המוסדות. הקיצוץ פוגע בשעות ההכשרה של הסטודנטים להוראה, בעזרי ההוראה, בהתנסות המעשית, בגיוס סגל איכותי, בתוכניות הפיתוח, במלגות לסטודנטים ועוד. וכדי להוסיף חטא על פשע, אין בבסיס התקציב של משרד החינוך כל סכום המיועד לפיתוח המוסדות להכשרת מורים.

בשנת 2003 התקבלה החלטה משותפת של משרד האוצר ומשרד החינוך, לקצץ בתקציב השנתונים במוסדות להכשרת מורים בהיקף של 25%, דהיינו לתקצב 4,500 סטודנטים בכל שנתון במקום 6,000 סטודנטים בכל שנתון.

ב-26 באוגוסט 2008 הוגש דו"ח לוועדת החינוך, התרבות והספורט, שבו נכתב "ממודל חדש, שפותח לבקשת משרד החינוך על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והושלם בימים אלה, עולה כי בשנת 2013 צפוי מחסור של 10,658 מורים במערכת החינוך". אך למרות זאת ממשיך משרד החינוך לקצץ הן בתקציבים והן בכמות הסטודנטים במכללות לחינוך שאותן הוא מתקצב .

בשנת 2008, בעקבות חוק זכויות התלמידים עם לקות למידה במוסדות העל תיכוניים של ח"כ זבולון אורלב, העבירה בשעתו שרת החינוך דאז יולי תמיר, כשישה מיליון שקל למימון התמיכה בסטודנטים לקויי למידה, כסף זה הגיע למוסדות מתוקצבי ות"ת בלבד ולא אל המכללות להכשרת מורים.

במוסדות המתוקצבים על ידי ות"ת מרכזי התמיכה מתוקצבים על ידי סעיף תקציבי המיועד לתמיכה בסטודנטים לקויי למידה. במכללות לחינוך המצב שונה, שכן, במכללות לחינוך המרכזים ממומנים על ידי המוסד עצמו ללא כל תמיכה של מוסדות המדינה.

מצער שמנהיגי המדינה בחרו שלא להכליל ב"רפורמה" את מעבר המכללות לחינוך לות"ת, ובכך לתקן עוול ארוך שנים שבו המכללות לחינוך סובלות מקיצוצים ולא זוכות לחלקן ההוגן במערכת ההשכלה הגבוהה.

"ההצלחה הכלכלית של ישראל, שהיא הצלחה מאוד מרשימה, מבוססת בעיקר על ההון האנושי - וההון האנושי ברמה הכי גבוהה מבוסס בראש ובראשונה על מערכת ההשכלה הגבוהה", הסביר שטייניץ במסיבת העיתונאים. הדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר על המכללות לחינוך שאמונות על חינוך והכשרת המורים בישראל, ולפיכך אמונות על חינוך דור הילדים הבא של המדינה.

דווקא בתקופה זאת, שבה מערכת החינוך זקוקה להחלמה רצינית, בוחרים שר החינוך, שר האוצר ויושב ראש הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, להתגאות במהלך שמחריף ומגדיל את הפער המשמעותי של המוסדות להכשרת מורים, במקום לשלב ברפורמה את הנהגת הסטודנטים ולדאוג למעבר המכללות לחינוך תחת ות"ת ולעתיד ילדנו.

הכותבת היא יו"ר אגודת הסטודנטים במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין , ירושלים.