איך נהפכה הפלטינה מפסולת של מחפשי זהב לשפיץ של תעשיית הרכב העולמית

הפלטינה היא מתכת אצילה - יקרה יותר ונדירה יותר מזהב. היא מופיעה בטבע גם בצורתה הטהורה אבל בעיקר בסגסוגות עם מתכות אחרות. אפשר למצוא אותה במרבצים שנוצרו מזרימת נהרות ברוסיה, דרום אפריקה, קולומביה ואלסקה.

יש לכרות בממוצע 10 טונות עפרה כדי להפיק אונקיה אחת (31.1 גרם) של פלטינה טהורה. אין שיטה אחת ויחידה להפרדת הפלטינה ממתכות אחרות, וההפרדה נעשית לרוב בתהליכים כימיים מורכבים. לא רק שהפלטינה נדירה הרבה יותר מהזהב, אלא שגם יש לה שימושים רבים יותר. ב־2009 עמדה כמות הפלטינה שהופקה ממכרות על 1/13 מכמות הזהב שהופקה באותה עת - 185 טונות לעומת 2,394 טונות בהתאמה.

הפלטינה היא מתכת לבנה בעלת ברק כסוף ומשקלה הסגולי גבוה ביותר (היא כבדה פי 21.45 מהמים). בשל נדירותה ומשקלה הסגולי הגבוה אפשר מבחינה תיאורטית להכניס את כל כמות הפלטינה שהופקה עד היום לקובייה שאורך הצלע שלה 7.5 מטרים.

הפלטינה עמידה מאוד בפני קורוזיה ובפני חומרים כימיים והיא אינה מתחמצנת אפילו בטמפרטורות גבוהות. היא גם מוליכת חשמל מעולה. מכל הסיבות הללו ובגלל היכולת הקטליטית יוצאת הדופן שלה יש לה שימושים תעשייתיים רבים - לצד המקום החשוב שהיא תופסת בתעשיית התכשיטים.

האמנים במצרים העתיקה נהגו להשתמש בפלטינה וגם האינדיאנים באקוודור הכינו תכשיטים מפלטינה עוד לפני הכיבוש הספרדי. אף שהאינדיאנים עיבדו פלטינה כבר לפני אלף שנה, האירופים התוודעו למתכת הלבנה והייחודית רק לאחר הכיבוש הספרדי של העולם החדש, במאות ה־16–15.

האזכור הכתוב הראשון של פלטינה מופיע בשנת 1557, כשאיש הרוח האיטלקי יוליוס סז'אר סקאליג'ר תיאר מתכת חדשה שאין כל אפשרות להתיך אותה (נקודת ההתכה של הפלטינה גבוהה מאוד ועומדת על 1,768 מעלות צלזיוס, לעומת 1,064 מעלות אצל הזהב), אשר מופקת במכרות בין מקסיקו לפנמה.

בסוף המאה ה־17 פשטו כובשים ספרדים על אזור צ'וקו (כיום קולומביה) בחיפושם אחר זהב, ולהפתעתם הם גילו לאורך נהר הפינטו גרגרי מתכת אפורים הצמודים לזהב. הספרדים כינו את הגרגרים האלו "פלטינה", שמשמעותה כסף קטן (בספרדית מכונה מתכת הכסף "plata"). כורי הזהב התייחסו לפלטינה כאל פסולת לא רצויה: הם נהגו להשליך את המתכת בחזרה אל הנהר.

השימוש העיקרי בפלטינה הוא לייצור ממירים קטליטיים המפחיתים את פליטת הגזים המזהמים מכלי רכב. 42.3% מצריכת הפלטינה ב־2009 שימשו לייצור ממירים קטליטיים. שאר הצריכה התפלגה בין ייצור תכשיטים (31.5%), צריכה תעשייתית (19.7%) ורכישת פלטינה לצורך השקעה (6.5%).

ב־12 במאי השנה טיפס מחיר הפלטינה לערכו הגבוה ביותר מתחילת השנה - 1,747 דולר לאונקיה - אך מאז הוא כבר ירד ב־13.2% ל־1,515 דולרים לאונקיה. מחיר הפלטינה הגבוה בכל הזמנים נרשם במרץ 2008, עת נסחרה אונקיה אחת במחיר של 2,286 דולר.

בערכים ריאליים המביאים בחשבון את מרכיב האינפלציה, אפשר לראות שמחיר הפלטינה היה בעבר גבוה אף יותר. במרץ 1980 הגיע מחיר הפלטינה ל־1,045 דולר לאונקיה, השקולים ל־2,850 דולר במונחים של ימינו.

ישנם כמה אינדיקטורים היכולים להצביע על עלייה אפשרית במחיר הפלטינה. הראשון שבהם מגיע מתעשיית כלי הרכב העולמית - ובעיקר הסינית - המתאוששת לאחר המיתון הקשה שפקד אותה בשנים האחרונות.

סין כבר עקפה את ארצות הברית במספר כלי הרכב שהיא מייצרת ושוק המכוניות שם גדל במהירות. ב־2009 ייצרה סין 13.6 מיליון כלי רכב קלים לעומת 10.4 מיליון כלי רכב שיוצרו באותה עת בארה"ב.

לפי חברת הייעוץ לשוק הרכב CMS Insight, מכירות כלי הרכב הקלים בעולם יגדלו בשנתיים הקרובות ב־30%, כשקצב הצמיחה בסין עתיד להיות גדול עוד יותר. הדבר נכון גם לגבי כלי הרכב הכבדים: בשנה שעברה גדל הביקוש למשאיות בסין ב־45% ועוד לא נאמרה המילה האחרונה.

נוסף על כך, יש לזכור שברוב המדינות נקבעות כיום תקנות מחמירות ביותר למניעת זיהום אוויר, כך שהשימוש בפלטינה לממירים קטליטיים יגדל עוד יותר. גם המגמה באירופה להעדיף מכוניות דיזל מגדילה את הביקוש לפלטינה, מכיוון שבמכוניות דיזל אפשר להשתמש רק בממירי פלטינה, בשעה שבמנועי בנזין אפשר להשתמש גם בממירים קטליטיים העשויים פלדיום.

גורם נוסף השעשוי להעלות את מחירה של המתכת האצילה קשור לשוק הפלטינה לתכשיטים - המתאושש ככל שמתפוגג משבר האשראי העולמי. למרות מחירה הגבוה של הפלטינה, הביקוש לתכשיטים עולה ויש לציין כי שני שלישים מהביקוש העולמי לתכשיטים נבעו בשנה שעברה מסין.

גורם שלישי הוא דרום אפריקה שאחראית לכ־80% מכמות הפלטינה המופקת בעולם. במדינה זו נמצאים כ־90% מעתודות הפלטינה העולמיות, אלא שבעיות כרוניות בכושר ייצור החשמל - אשר עתידות להימשך לפחות עד סוף 2013 - מגבילות את כמות הפלטינה, הזהב ועוד מחצבים שנכרים בדרום אפריקה.

איך משקיעים?

באופן כללי, ישנם שני סוגים של קרנות סל המאפשרות חשיפה לפלטינה. קיימת קרן סל המחזיקה באופן ממשי במתכת האצילה ששמה ETFS Physical Platinum Shares. הקרן - שהחלה להיסחר בחודש ינואר - נסחרת בבורסת ניו יורק תחת הסימול PPLT ודמי הניהול שלה הם 0.63% לשנה. לצדה קיימת קרן סל לפלטינה בשם E-TRACS UBS Long Platinum ETN, הנסחרת בבורסת ניו יורק תחת הסימול PTM. קרן זו אינה מחזיקה בפלטינה אלא משקיעה בחוזים עתידיים וגובה דמי ניהול של 0.65% לשנה.

מבין הקרנות הסוחרות בחוזים עתידיים ישנה קרן שורט בשם E-TRACS UBS Short Platinum ETN, המתאימה למי שצופה כי מחיר הפלטינה יירד. הקרן נסחרת בניו יורק תחת הסימול PTD וגובה דמי הניהול של 0.65% בשנה.

ומה בשבוע הבא?

ביום רביעי הבא, 1 בספטמבר, יפרסם משרד האנרגיה האמריקאי את הדו"ח השבועי על מצב המלאים של הנפט והתזקיקים. ארה"ב צורכת כרבע מהנפט בעולם, ולמצב המלאים במדינה זו השפעה מיידית על מחירו של הזהב השחור.

למחרת, 2 בספטמבר, יפרסם משרד החקלאות האמריקאי את הדו"ח השבועי על יצוא הסחורות החקלאיות מארה"ב - האחראית על 61% מיצוא התירס, 38% מיצוא הסויה ו־20% מיצוא החיטה בעולם. לדו"ח זה השפעה ניכרת על מחירי הסחורות החקלאיות. 

הכותב הוא אנליסט גלובלי בכלל פיננסים. האמור אינו בגדר ייעוץ השקעות. הכותב עשוי להחזיק בניירות הערך המוזכרים