ביהמ"ש: הכללית ניסתה לעקוף את דיני המכרזים וחוקי העבודה

בשורה משמעותית יצאה השבוע לעובדי כח-האדם מכיוונו של בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר-שבע. בפסיקה נגד שירותי בריאות כללית קבע השופט יוסף אלון, כי הכללית ניסתה לעקוף את דיני המכרזים וחוקי העבודה, על-מנת להימנע מקבלה לעבודה של עובדי חברת כח-אדם לאחר תשעה חודשים של עבודה, כפי שמחוייב על פי חוק.

השופט חייב את הקופה לאפשר התמודדות של חברות כח-אדם במכרז ולא רק של חברות קבלני שירותים, ובכך נתן יד לניסיונות למנוע את ההתרחבות של קבלני השירותים על-חשבון חברות כח-האדם.

הפסיקה התקבלה בתביעה של חברת כח-האדם תיגבור נגד הקופה, לאחר שזו פרסמה מכרז לעובדי סיעוד בבית החולים סורוקה הנמצא בבעלותה. במכרז כתבה הקופה כי היא לא תקבל הצעות מחברות כח-אדם היות ו"יש לכך השלכות על יחסי העבודה" ואף הדגישה במכרז כי על המציעים להבטיח שהם לא יוגדרו כחברות כח-אדם כל עוד החוזה עם הקופה בתוקף.

הכללית דרשה כי רק מציעים המוגדרים כחברת קבלן שירותים, עליה לא חלים החוקים הנוגעים לחברות כח-אדם, תוכל לגשת למכרז. הקופה ניסתה לטעון כי חוק דיני מכרזים אינו חל עליה, ולכן היא יכולה להכניס סעיף המונע מחברות כח-אדם להתמודד במכרז, אך בית המשפט לא קיבל את טענתה.

למעשה, הכללית פשוט לא רוצה להעסיק באופן ישיר עובדים, אלא מעדיפה את העבודה של כאלו המוגדרים כנותני שירותים, שהם לרוב זולים יותר משמעותית מאשר עובדים ישירים. בכך מצטרפת הקופה, שהינה מלכ"ר, לתופעה נפוצה מאוד במשק הישראלי, בה חברות וגופים אחרים, כולל המדינה עצמה, מעדיפים להעסיק עובדים להם כמעט ואין שום אפשרות לשפר את שכרם – אם באמצעות מיקוח אישי מול חברת הקבלן או באמצעות התאגדות של עובדים – שכן השכר שמקבלים עובדי הקבלן נקבע מראש בהתאם למחיר שמשלם מזמין השירות לקבלן.

השופט אלון קבע, כי "משטר ההגנה על זכויות עובדיו של מציע במכרז ציבורי הוא חלק בלתי נפרד מדיני המכרזים. משטר זה נגזר ראש וראשונה מחובת הנאמנות לציבור של רשויות המינהל, מן העובדה כי המטרות שלשמן הן פועלות אינן כלכליות גרידא, ומכפיפות פעולתן של רשויות אלו לעקרונות היסוד של השיטה המשפטית. אין חולק, כי חוקי המגן בעבודה הם עצם מעצמותיהם של עקרונות אלה".