אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בן דב החליט ללכת על בטוח עם מינוי גלברד צילום: עמית שעל

בן דב החליט ללכת על בטוח עם מינוי גלברד

מינוי יעקב גלברד למנכ"ל פרטנר מראה כי אילן בן דב רוצה איש חזק לקראת השינויים הגדולים בשוק הסלולר. במקביל, כשהתברר למנכ"ל היוצא דוד אבנר ולמחליף המיועד אלי גליקמן כי היו"ר יהיה מעורב מאוד בניהול, השניים מצאו את דרכם החוצה

29.08.2010, 07:05 | גילעד נס

כדי להבין את פשר ההכרזה המפתיעה מיום חמישי האחרון על מינויו של יעקב גלברד למנכ"לפרטנרבמקומו של דוד אבנר, ועל פרישתו של המיועד לתפקיד אלי גליקמן, כדאי לערוך השוואה עם חברת תקשורת נוספת שהחליפה ידיים - בזק.

בשלהי אוקטובר 2009 הוכרזה עסקת בזק, שבה רכש שאול אלוביץ' כ־30% מהחברה. באפריל 2010 הושלמה העסקה, אך כבר בינואר 2010 פרסמה בזק הודעה לבורסה שחשפה כי מנכ"לי החברות בקבוצה, אבי גבאי (בזק קווי), גיל שרון (פלאפון), איציק בנבנישתי (בזק בינלאומי) ורון אילון (yes) יזכו למענקים של עד 1.4 מיליון שקל כל אחד, אם יישארו בחברה עד ינואר 2011 לפחות.

בכך סימן דירקטוריון בזק, שכחצי ממנו עתיד היה להתחלף בעת שאלוביץ' היה מקבל לידיו את מניות השליטה בקבוצה, כי ברצונו לשמר את שדרת הניהול המרכזית בבזק ולמנוע זעזועים. לא ברור אם ההחלטה היתה יוזמה של אלוביץ' או של יו"ר בזק, שלמה רודב, אך היא שירתה את שני הצדדים בכך שהציגה בפני המשקיעים והעובדים תמונה של יציבות ניהולית, לפחות שנה קדימה. אלוביץ' אמנם מינה את עצמו ובני משפחתו לדירקטוריון החברה, אולם הותיר את רודב כיו"ר. מאז השלמת העסקה נשמר השקט התעשייתי ולא התחוללו אירועים מהותיים.

אצל יו"ר פרטנר אילן בן דב המצב היה שונה - חשוף לתקשורת (ולמעשה גם חובב תקשורת) יותר מאלוביץ', בן דב מיהר להכריז במסיבת העיתונאים בנובמבר 2009, שבה חגג את כניסתו לפרטנר, כי "כל מה שנותר לי לעשות הוא לא להפריע לחברה להתנהל בעצמה".

בפועל הוא עשה בדיוק את ההפך - הוא מינה עצמו ליו"ר החברה, והעביר את פעילותו מהבניין המיושן של סאני בפתח תקווה ללשכה מפוארת יותר (אך לא מנקרת עיניים) בפרטנר. כבר מהיום הראשון, בפיו או במעשיו, הבהיר בן דב להנהלה כי לפרטנר יש בעל בית חדש המתכוון להיכנס לעומק הדברים.

לאן הולכת פרטנר זו לא אורנג', זו השורה התחתונה הבחירה בגלברד מסמנת עידן חדש גם בערכים של החברה גולן חזני, תגובה אחתלכתבה המלאה

בתחילה הוא עוד נזהר מליצור תרעומת מצד החברה ועובדיה. הוא תכנן למנות את גלברד, שביצע עבורו חלק גדול מבדיקות הכדאיות לקראת רכישת השליטה בפרטנר, לסגן יו"ר החברה, אך הבין כי מדובר במינוי נפיץ והחליט כי גלברד יהיה חבר דירקטוריון בלבד. תוכניתו של בן דב לשלב בדירקטוריון גם את מנכ"ל סלקום לשעבר, יעקב פרי, נמנעה לאחר שפרי נכנע לביקורת הציבורית על ניגוד האינטרסים שלו (כיו"ר בנק המזרחי, שהעניק לבן דב חלק מההלוואות לרכישת השליטה בפרטנר) וחזר בו מהסכמתו להצטרף לדירקטוריון.

בחודשים הראשונים היה נדמה שבן דב אכן לא יידרש להתערבות גסה מדי בחברה - הפחתת ההון בסך 1.4 מיליארד שקל וחלוקתו כדיבידנד שביצעה פרטנר ביוזמת בן דב, למרות זעקותיה של ח"כ שלי יחימוביץ', אפשרה לו להחזיר את ההלוואות לבנקים רק כמה חודשים לאחר שניטלו. היחסים עם מנכ"ל החברה דוד אבנר נראו תקינים, והנחת היסוד היתה שההכרזות הלוחמניות של שר התקשורת משה כחלון, ומנכ"ל המשרד עדן בר טל, לגבי הקשחת הרגולציה על חברות הסלולר, יישארו על הנייר.

הולך הביתה. אבנר הולך הביתה. אבנר הולך הביתה. אבנר

גם השינוי הארגוני שעליו הכריזה החברה בפברואר - שכלל איחוד פעילויות הסלולר והתקשורת הקווית, שובו של סמנכ"ל השיווק המיתולוגי של החברה יעקב קדמי, ופרישתם של כמה בכירים שנגזרה מהשינויים - תואר כהיערכות להפיכת פרטנר מחברת סלולר לחברת תקשורת כוללת, לא כנגזרת של גחמת שליטה של בן דב.

כמה ימים לאחר מכן הגיעה ההכרזה על כך שאבנר יסיים את תפקידו באוקטובר, ואלי גליקמן, סמנכ"ל חטיבת הלקוחות של החברה, ימונה למשנה למנכ"ל. החברה לא הכריזה באופן רשמי כי גליקמן עתיד לרשת את אבנר, אך המינוי כמשנה למנכ"ל העיד על כך. לאחר פיטורם של כ־120 עובדים בסוף 2009, ואל מול התגברות הטענות בתקשורת על כך שבן דב מתכוון לפגוע בשירות הלקוחות של החברה, מינויו העתידי של גליקמן, שעסק במסגרת תפקידו בהיבטים רבים של שירות הלקוחות בחברה, היה אמור לרמז כי נושא הטיפול בלקוחות יישאר בראש סדר היום.

נקודת השבר: הזעזועים בשוק

אך בערך בתקופה ההיא החלו ההצהרות מצד משרד התקשורת להפוך למאיימות יותר, ובן דב הבין כי הנחות היסוד שלו נדרשות להתעדכן. לאחר שנים של הבטחות והצהרות מצדם של שרי תקשורת קודמים, שהסתכמו בעיקר במשיכת זמן ובסתירות פנימיות, החליט מאז כניסתו לתפקיד שר התקשורת משה כחלון לזעזע את השוק ולהכניס תחרות לשוק הסלולר. סדרה של החלטות שהתקבלו השנה אמנם יבואו לכדי יישום רק החל מהשנה הבאה, אולם כבר כעת הן גורמות לחברות הסלולר להבין כי תקופת הזוהר שבה התבשמו, מסתיימת.

מהשנה הבאה החברות יגבו דמי קישוריות נמוכים יותר, ייאלצו לארח בתשתיתן מפעילים וירטואליים שיתחרו בהן, יידרשו ככל הנראה לשתף את תשתית האנטנות שלהן עם מפעיל סלולר חדש או מתחדש (מירס), ויוכלו לכבול הרבה פחות את הצרכן הישראלי לחבילות התקשורת שלהן. מעולם לא ניצבו החברות בפני מהלכים רבים ומשמעותיים כל כך שאיימו עליהן.

ההחלטות התקבלו במקביל

התגבשות ההחלטה של בן דב למנות לתפקיד מנכ"ל פרטנר את גלברד ולא את גליקמן, והחלטתו של האחרון לפרוש מהחברה, התקבלו בתהליך מקביל ולא מיידי. אבנר, שעל פי הכרזת החברה היה אמור לאחר פרישתו ממשרת המנכ"ל להישאר בחברה כסגן יו"ר האחראי על האסטרטגיה שלה, החל להראות סימנים שאינו מתכוון להגשים את הייעוד הזה, ונפגש עם גורמים שונים בשוק שהתעניינו בגיוסו.

גליקמן, מצדו, ראה כיצד בן דב הופך למעורב יותר ויותר בהתנהלות של פרטנר, כאשר נדמה כי השיא התרחש בנושא הפחתת דמי הקישוריות - בן דב גייס, בניגוד לעמדת אנשי המקצוע בפרטנר, את מוטי מורל כלוביסט, וניהל בעצמו את השיחות עם גורמים שונים בכנסת, כמו גם עם עיתונאים.

בן דב, מצדו, הרגיש כי הבחירה בגליקמן כמיועד לתפקיד המנכ"ל אולי היתה נכונה בשעתו, אולם התגברות הקשיים הרגולטוריים בשוק התקשורת בשנה הבאה, והתחרות הצפויה מצד המפעילים הווירטואליים ומפעילים פיזיים חדשים מרמזים כי בראש המערכת נדרש להיות אדם מנוסה יותר במאבקים שכאלה. גלברד כבר ביצע בעברו שני מהלכים מהותיים בשוק התקשורת: הוא שיקם את פלאפון, לאחר שסלקום ופרטנר חלפו על פניה בתפר שבין המילניום הקודם לנוכחי, והוא בנה בבזק תשתית שהפכה אותה מחברה ממשלתית ביורוקרטית ובזבזנית לפרת מזומנים שהגיעה לשיאה בשנים האחרונות. מבלי לפגוע ביכולתו של גליקמן, בן דב העדיף את מי שכבר היה שם, במקום מי שנמצא כאן.

כאשר מונה גלברד למנכ"ל בזק ב־2005 הוא המליץ על גיל שרון כמחליפו בתפקיד מנכ"ל פלאפון. שרון המשיך את המומנטום של גלברד, התעקש על הקמת הרשת החדשה של החברה, ונתוניה של פלאפון בשנתיים האחרונות מעידים כי הבחירה היתה נכונה. אפשר להניח שגלברד אינו מתכנן להישאר בפרטנר לשנים ארוכות אלא רק שנתיים־שלוש, שבהן יתמודד מול התחרות הגוברת, יצעיד את החברה לדור הרביעי בסלולר, ישלים את הפיכתה לספקית תקשורת כוללת, ויסמן לעצמו יורש. האם כניסתו של גלברד לתפקיד באוקטובר תגרום לבן דב להיהפך לפחות פעיל ומעורב בחברה? סביר להניח שבטווח הקצר התשובה היא שלילית, אולם גם הוא יודע שנשיפה בעורפו של המנכ"ל, גם אם מדובר במקורבו, היא מתכון לצרות.

מנכ"ל־על של החברה

קל להתייחס לפעולותיו של בן דב בדימוי הראשון שהן מייצרות - בעל שליטה בחברה החושש לכיסו, מעדיף לזעזע את הנכס שלו כדי למנוע אובדן הכנסות ומתעלם מהדימוי הציבורי שלו ושל הנכס. אלא שתפיסה כזו היא פשטנית, ואינה מציירת את התמונה האמיתית שהיא מערכת היחסים של בן דב ופרטנר.

בן דב רואה עצמו כמנכ"ל־על של החברה, וככזה שתחתיו יתחלפו מנכ"לים "רשמיים" שלה במשך השנים, אך הוא יישאר לנווט את הספינה לטווח הארוך. החזר חובותיו של בן דב למלווים השונים ולבעלי האג"ח אמנם דורש ממנו להבטיח תזרים דיבידנדים יציב במשך ארבע השנים הקרובות, אולם הוא גם מצהיר, ואפשר להאמין לו, כי הוא הגיע לפרטנר כדי להישאר שנים רבות, לא רק "לעשות עליה סיבוב".

מרבית הציבור רואה בפרטנר חברת סלולר, אך גם בהתבטאויות של בן דב ובכירי החברה הם מכנים אותה "חברת תקשורת", ולא בכדי — אף שהרגולציה הישראלית מתעקשת להיצמד להגדרות ארכאיות שמעכבות את ההתפתחות הטבעית של שוק התקשורת, פרטנר תיהפך בסופו של דבר לחברה שאמורה להיות ספק כל שירותי התקשורת, כולל גם תוכן, של הצרכן הישראלי.

תהליך שכזה אורך זמן, ובן דב מתכוון להישאר בחברה לפחות עד השלמתו, וגם לקצור את הפירות לאחר מכן. בטווח המיידי, עם זאת, הוא צריך לדאוג שהחברה תתנהל בשני מישורים מקבילים – תחילת הגשמת חזות התקשורת הכוללני, תוך ייצור ערך לבעליה.

תגיות