אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תום קרב ההרחבות בכרם מהר"ל: העליון דחה ערעור של צאצאי המייסדים צילום: דוד הכהן

תום קרב ההרחבות בכרם מהר"ל: העליון דחה ערעור של צאצאי המייסדים

כך מנעה מחלת השחפת של החלבן, ממייסדי כרם מהר"ל, את הקצאת ההרחבה לילדיו

29.08.2010, 09:15 | מארק שון

בית המשפט העליון, בראשות השופט יורם דנציגר, דחה לפני שבועיים את ערעורם של צבי פלדמן וחיה בראונר - ילדיהם של שניים ממייסדי כרם מהר"ל, שביקשו שיקצו להם קרקע בהרחבות כבנים ממשיכים ביישוב. בכך הביא השופט לסיומו של מאבק שמתנהל כבר עשרות שנים בתוך היישוב, ומאז שנת 2002 - גם בבתי המשפט.

גדליה ובתיה פלדמן היו ממקימי היישוב כרם מהר"ל ב־1949, כחלק מקבוצת עולים חדשים מצ'כיה שעלתה לרכס הכרמל, על חורבות הכפר הערבי איגזים. בני הזוג קיבלו לרשותם משק שכלל מגרש בשטח של 1,181 מ"ר ואת אחד הבתים הערביים שננטשו, שבו התגוררו עד 1963. לאחר הקמת היישוב נאלץ גדליה לעזוב לשנתיים בשל מחלת השחפת שבה נדבק, אולם אשתו נותרה ביישוב.

בדיעבד, התברר כי לשחפת היו השלכות לטווח הארוך. בשנתיים שבהן נעדר גדליה מהיישוב הפך המקום למושב עובדים שיתופי, ולכל חבר באגודה ניתנה נחלה. בגלל מחלתו לא היה גדליה כשיר לעבודה חקלאית, ולכן עבד כחלבן וכקופאי בצרכנייה. בשנות החמישים חולק המושב מחדש בעקבות בנייה של הסוכנות, וב־1963 קיבלו בני הזוג פלדמן בית חדש ונחלה על שטח של שלושה דונמים.

כאשר החל המושב בתהליך ההתרחבות בשנת 2000, פנה צביקה פלדמן, בנם של בני הזוג, וביקש לקבל מגרש בהרחבה בתנאים שקיבלו אנשי המושב האחרים. "האגודה אמרה לו שהוא שונה מאחרים ואינו בעל נחלה", אמר ל"כלכליסט" מזכיר המושב צבי פרידמן. "הוויכוח היה על התנאים שבהם יקבל פלדמן את השטח".

שנתיים לאחר מכן פנו ילדיהם של בני הזוג פלדמן לבית המשפט המחוזי בחיפה, כדי שיקבע אם הם זכאים להירשם כחוכרים של הקרקע. כמו כן, הם טענו כי עזבו את המושב ב־1997, אולם המשיכו לשלם כל השנים דמי חכירה למינהל בגבייה מרוכזת לרכישת המשק. לטענתם, ב־1999 החל המושב להקצות לחבריו מגרשים להרחבה תמורת 15 אלף שקל לחלקה, אולם לאחר ששילמו מקדמה נאמר להם שעליהם לשלם עוד 60 אלף דולר - המחיר שמשלם תושב חוץ.

ב־2008 דחה השופט את עיקר הבקשה, וקבע כי "הזכות להרחבה אינה פונקציה אוטומטית של חברות באגודה, והיא תלויה בכך שמדובר במי שמנהל משק חקלאי". בתיה פלדמן אושרה על ידי בית המשפט כחוכרת במושב.

אנשי המושב ומינהל מקרקעי ישראל טוענים שפלדמן המנוח הועסק על ידי האגודה כ"בעל מקצוע" שכיר, התגורר בבית שהוקצה לו, ומעולם לא היה חבר האגודה ולא קיבל זכויות במשק כלשהו.

בני המשפחה נשארו ממורמרים לאחר המאבק במושב, מינהל מקרקעי ישראל ובית המשפט, ועדיין בטוחים כי המושב פתח נגדם ב"מסע צלב": "בשר מבשרו, כדי לנשל אותם מהזכויות הלגיטימיות שלהם", לשון הערעור.

"הטענה לגבי 'מסע הצלב' היא שטויות", אומר פרידמן. "אביו של פלדמן היה חלבן, המגרש שלו לא היה של בעל נחלה. אף פעם לא היו להם שדות ואף פעם לא היה להם משק".

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
חלוקה לא צודקת של קרקעות המדינה-מושבניקים מקבלים חינם אדמות לבניה ולא לחקלאות !!!
פשוט הפקרות !!! הם קיבלו בזמנו נחלות לעבודה חקלאית ולא לעשיית כסף ! שזה מה שקורה בפועל בכל המושבים ! גם אלו שקיבלו-לדעתי לא מגיע להם !!! קרקע לבניה צריכה לעלות לכולם אותו דבר, אם אין חקלאות שיחזירו הקרקעות !!!מה זה החכירה הזו אם לא רק הטבות לחקלאים שעושים תעשייה, בוטיקים ועוד נפלאות על חשבון כלל הציבור !!!
נונה  |  30.08.10