"השופט הוכיח שגם לחברה כמו סנדיסק לא הכל מותר"

"השופט בארה"ב הראה בהחלטתו שלא הכל מותר, גם לא לחברה גדולה שיש לה כל האמצעים המשפטיים", כך אומר ל"כלכליסט" גדעון אלעזר, עובד לשעבר בסנדיסק שתבע עם עמיתו, דן הרכבי, את סנדיסק על כך שניסתה להעלים ראיות שיכולות לשמש נגדה. בית המשפט פסק ביום שני האחרון שסנדיסק תשלם לתובעים 150 אלף דולר.

הניצחון במשפט מהווה עבור אלעזר ניצחון זמני בלבד בשרשרת של דיונים משפטיים שהוא והרכבי מתכוונים לנהל בשנים הקרובות. אלעזר והרכבי החליטו לתבוע מסנדיסק 4 מיליון דולר – סכום שהובטח להם כאשר החברה שהקימו, MDRM, נרכשה על ידי סנדיסק ב־2004 תמורת 10 מיליון דולר בתשלום ראשון, ועוד 4 מיליון דולר בתלות במכירות. סנדיסק טענה כי המכירות אכזבו וכי מוצרים מעטים מתבססים על הפטנטים של MDRM. לכן היא התכוונה לפצותם ב־800 אלף דולר בלבד, סכום שאלעזר והרכבי דחו על הסף, עד שפוטרו מהחברה – כביכול ללא קשר למחלוקת בין הצדדים.

רקע סנדיסק הפסידה במשפט למפתחים ישראלים דן הרכבי וגדעון אלעזר שעבדו בעבר בסנדיסק, תבעו אותה על שלא עמדה בהסכם הכספי ביניהם. אחת הסוגיות בתביעה היתה אם כונן פלאש של סנדיסק המכונה U3 מכיל תוכנה "הנגזרת" ממוצר שהשניים פיתחו בישראל, המשתמשת להצפנת מידע סוכנויות הידיעות, 8 תגובותלכתבה המלאה

כחלק משלב הראיות במשפט נדרשו התובעים הישראלים להציג הוכחות כי המוצר שלהם הוטמע בכוננים של סנדיסק, ולכן דרשו מהחברה לקבל מסמכים שהיו שמורים על המחשבים האישיים שנלקחו מהם. "רק אחרי שדרשנו בתהליך משפטי לקבל את החומרים האלה, הם נזכרו שהם לא בדקו כל מה שיכלו", מספר אלעזר.

על כך כותב השופט ויליאם פולי כי "טענה זו צריכה לגרום לסנדיסק 'להסתגף', כחברה גלובלית שמתיימרת להתמחות באחסון מידע. הטכנולוגיה החדשנית שלה יוצרת ציפייה ליכולת מקבילה בשמירת מסמכים בחברה גופה. במינימום, סנדיסק פעלה ברשלנות", טען השופט בפסק הדין. "שורה זו של טעויות מצטרפת לכדי כשל גדול".

"סנדיסק החליטה לא לכבד את ההסכם שלה איתנו", אומר אלעזר. "הם טענו שאיננו דוברי אמת. זה פגע בנו אישית. מבחינתנו, התהליך המשפטי נועד לנקות את השם שלנו". מסנדיסק לא נמסרה תגובה עד לפרסום הדברים.