הסתיימה הפגרה, והצווארון הלבן חוזר לאולמות בתי המשפט

ארקדי גאידמק: האם בכלל יגיע למשפטו?

הזירה: אולמו של השופט גלעד נויטל, בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

גאידמק. בריאותו תקינה | צילום: אלכס קולומויסקי

על הפרק: פרשת פועלים שירותי נאמנות, שבמסגרתה הואשמו בכירי החברה חיים שמיר ושלמה רכט כי פעלו עם גאידמק ואיש הקש מטעמו, נחום גלמור, כדי לאפשר לגאידמק לרכוש במרמה את החברה ההולנדית טרמופוסט, תוך הסתרת זהותו.

מה קרה: מדצמבר 2008 נמצא גאידמק ברוסיה. מאז, התרחשו כמה דברים: מצד אחד, הזיכויים שהושגו בפרשות הדסק הצרפתי והדסק הרוסי, ולצדם הביקורת שמתח השופט דוד רוזן על התנהלות הפרקליטות בפרשת הדסק הרוסי. מצד שני, חוות הדעת הרפואית על כך שאין כל מניעה לשובו של גאידמק לישראל.

השאלה הגדולה: כיצד ישפיעו הזיכויים בתיקים הקודמים, והביקורת שמתח השופט רוזן על הפרקליטות בפרשת פועלים שירותי נאמנות, שבה מואשם גאידמק? שאלה נוספת שתתברר השנה היא האם גאידמק יתייצב לבסוף למשפטו.

אברהם הירשזון: גנב של מיליונים או פנסיונר תמים?

הזירה: בית המשפט העליון, בהרכב הכולל את השופטים ריבלין, ארבל ופוגלמן.

על הפרק: פרשת גניבת 1.7 מיליוני השקלים מכספי הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל), שבה הורשע שר האוצר לשעבר. בעקבות ההרשעה נשלח הירשזון ל־5.5 שנים בכלא. בערעור שהגיש טען כי הנו חף מפשע, היות שהכספים שקיבל היו על חשבון תנאי הפרישה שלו. כמו כן טען כי העונש שנגזר עליו היה מוגזם ביחס למעשים שביצע.

מה קרה: הירשזון מרצה את עונשו בבית הסוהר חרמון כבר קרוב לשנה. מבין כל המעורבים בפרשה הוא היחיד שלא חתם על הסדר טיעון. לקראת הערעור, שדיון ראשון בו צפוי להתקיים בנובמבר, החליף הירשזון את עורכי דינו ממשרד עורכי הדין יעקב וינרוט.

השאלה הגדולה: האם יקבל ביהמ"ש העליון את הטענה שהכספים שקיבל הירשזון במעטפות הגיעו לו כדין על חשבון תנאי הפרישה שלו ונמנע ממנו לקבלם בדרכים המקובלות בגלל שהיה חבר כנסת? וגם: האם העובדה שהיה היחיד מכל גיבורי הפרשה שסירב לחתום על הסדר טיעון מעידה דווקא על חפותו?

יעקב וינרוט: שכר טרחה לגיטימי או שוחד לוויטה?

הזירה: אולמו של השופט גלעד נויטל בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

על הפרק: פרשת השוחד שבה הואשם פרקליט הצמרת בקבלת שכר טרחה מופחת מפקיד השומה שוקי ויטה, בתמורה להסכמי שומה מקלים שערך האחרון עם לקוחותיו של וינרוט, ובהם ארקדי גאידמק ומיכאל צ'רנוי.

וינרוט. הלקוחות הרוויחו | צילום: אוראל כהן

מה קרה: לבקשת וינרוט, התנהל המשפט במהירות הבזק. כתב האישום הוגש ב־31 בדצמבר 2009. במהלך דיוני ההוכחות נחשפה הקלות הבלתי נתפסת שבה נערכים בישראל הסכמי מס עם מיליונרים ואנשי עסקים כבדים. לצד זאת, שב ויטה וטען כי ההסכמים שכרת הם סבירים וכי הם העשירו את קופת המדינה.

השאלה הגדולה: האם שכר הטרחה הנמוך שגבה וינרוט מוויטה הוא בגדר שוחד, והאם היה סביר ביחס לשכר טרחה שוינרוט גובה מעובדי מדינה אחרים שייצג? האם עצם ההתקשרות עם ויטה מלמדת על כוונה מושחתת? וכמובן: האם השומות שערך ויטה ללקוחותיו של וינרוט, צ'רנוי וגאידמק, היו סבירים אף הם?

צחי הנגבי: קלון או לא?

הזירה: בית משפט השלום בירושלים, בהרכב הכולל את צור, רומנוב ושחם.

על הפרק: גזר דינו של השר לאיכות הסביבה לשעבר צחי הנגבי בפרשת המינויים הפוליטיים במשרד איכות הסביבה, שמועדו ייקבע בקרוב. בעקבות דו"ח חמור שחיבר בעניינו מבקר המדינה, הועמד הנגבי לדין על שוחד בחירות, מרמה, הפרת אמונים ושבועת שקר. בסופו של דבר, הוא הורשע בעבירה של שבועת שקר בלבד.

צחי הנגבי. הפוליטיקה תחכה? | צילום: עטא עוויסאת

מה קרה: בכל עבירה שבה הואשם, הגיעו השופטים לתוצאות שונות: מהשוחד זוכה הנגבי ברוב דעות; בעבירה של הפרת אמונים הורשע הנגבי בידי שניים מהשופטים, אך זוכה בגלל הגנה מן הצדק; ורק בעבירה של שבועת שקר הורשע הנגבי ברוב דעות, ולכן גזר הדין יתייחס לעבירה זו בלבד.

השאלה הגדולה: הקריירה הפוליטית של הנגבי תלויה בשאלה אם יישלח למאסר בפועל, או אם יוטל עליו קלון עקב הרשעתו בשבועת שקר - עבירה שנלוותה לאישומים שמהם זוכה הנגבי ועסקו במינויים הפוליטיים עצמם.

אלון וגנר: יישאר חבר של גרינשפון?

הזירה: אולמה של השופטת יעל פרדלסקי, בבית משפט השלום בתל אביב.

על הפרק: פרשת השימוש במידע פנים, במסגרת עסקת ההקמה ברוסיה של סניפי פוקס, שממנה נחלץ לאחרונה -במסגרת עסקת טיעון שנויה במחלוקת - סגן יו"ר אפריקה ישראל נדב גרינשפון.

מה קרה: הסדר הטיעון עם גרינשפון אושר חלקית ביולי השנה. אלא שבפרשה מואשם גם חברו הקרוב ומנהל ההשקעות של משפחתו אלון וגנר בעבירות של שימוש במידע פנים. הקראת כתב האישום צפויה באמצע אוקטובר הקרוב. על רקע הסדר הטיעון של גרינשפון אמור האחרון לשמש כעד מטעם התביעה ולהעיד כנגד חברו הטוב וגנר.

השאלה הגדולה: מעניין יהיה לראות אם גם לאחר העדות יישארו גרינשפון ווגנר החברים הכי טובים כמו שהיו לפניה.

טל יגרמן: מתי תיגמר הסבלנות של השופט כבוב?

הזירה: אולמו של השופט חאלד כבוב, בית המשפט המחוזי בתל אביב.

על הפרק: פרשת פלד־גבעוני, שבמסגרתה הואשמה קבוצת אנשי עסקים בראשות טל יגרמן בהעברות כספים מחברות ציבוריות לחברות פרטיות שהיו בשליטת אריה גבעוני ודוד הבי. במסגרת הפרשה נדרש בית המשפט להכריע אם העברות הכספים היו לגיטימיות או שאלה נגנבו. יגרמן, גבעוני והבי הואשמו בגניבה, ונאשם נוסף, רפי פלד, הואשם במרמה והפרת אמונים, לצד עבירות שונות על חוק ניירות ערך.

יגרמן. מסלול הכסף | צילום: מיכאל קרמר

מה קרה: כתב האישום הוגש ביולי 2005 ומתנהל מאז בעצלתיים. עד היום גילה השופט חאלד כבוב סבלנות רבה לעדויותיו הממושכות והמפורטות של יגרמן, המרצה בימים אלה עונש מאסר על פרשה אחרת. אחרי החגים ימשיך יגרמן להעיד, אך עדותו, מקווים כולם, לא תימשך עוד זמן רב.

השאלה הגדולה: בית המשפט ייצטרך להכריע אם יגרמן ניצח על גניבת הכספים לכיסם של הנאשמים או שמדובר היה בהעברה לגיטימית של כספים, לצורך רכישת חברות ציבוריות. השאלה מעניינת לנוכח המסלול שעשו הכספים לאחר מכן - מהחברות הפרטיות לבנק הפועלים.

רשות המסים: איך תשפיע אי־העברת חומרי החקירה?

הזירה: אולמו של השופט זכריה כספי, בבית המשפט המחוזי של מחוז מרכז.

על הפרק: פרשת השוחד ברשות המסים, שבמסגרתה מואשם מנהל הרשות לשעבר ג'קי מצא בכך שלקח שוחד בתמורה לקידום מינויים שונים ברשות. לצד מצא מואשמים בפרשה גם אלה שלכאורה דחפו את המינויים הפסולים: ראש לשכת ראש הממשלה לשעבר שולה זקן ואחיה יורם קארשי, איש העסקים קובי בן גור ואחרים.

מה קרה: לפני חצי שנה חשף "כלכליסט" כי סנגוריו של בן גור דורשים להפסיק את ההליכים בעניינו, לאחר שהיחידה הארצית לחקירות הונאה לא העבירה לפרקליטות חומרי חקירה שהופקו מהאזנות סתר בפרשה.

השאלה הגדולה: האם הפרשה אכן תתברר כאחת החמורות בתולדות המדינה או שתתברר כקומבינה הישראלית הרגילה שבה חברים לוחצים למען חברים והמינויים בסופו של דבר היו ענייניים. שאלה מרכזית נוספת תהיה כיצד תשפיע אי־העברת חומרי החקירה על המשפט, לנוכח הטרנד המשפטי החדש במערכת המשפטית של "ההגנה מן הצדק" שכה הוכיח את עצמו בזיכוי החלקי של השר צחי הנגבי ובזיכוי המצלצל של השופט רוזן בפרשת הדסק הרוסי.

גד זאבי ומיכאל צ'רנוי: הסתרת צ'רנוי בעסקת בזק

הזירה: אולמו של השופט עודד מודריק, בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

על הפרק: איל ההון מיכאל צ'רנוי ואיש העסקים גד זאבי מואשמים בהסתרת חלקו של צ'רנוי, במסגרת עסקה הרכישה של מניות בזק ב־1999 ממשרד התקשורת, מחשש שצר'נוי לא יקבל היתר להיות מעורב בעסקה. השניים מואשמים בקבלה במרמה של האישורים לרכישת המניות, ובקבלה במרמה של הלוואה בסכום של 643 מיליון שקל שקיבלו מקונסורציום של הבנקים כדי לממן את רכישת המניות.

גד זאבי. עדות נסערת | צילום: מיכאל קרמר

מה קרה: בינתיים הספיק זאבי לסיים את עדותו הנסערת תוך שהוא משתלח שוב ושוב בצוות הפרקליטות על הבנתן הלקויה בסוגיות כלכליות. בימים אלה מתנהלת החקירה הראשית של זאב רום, מי שהיה יועצו של צ'רנוי.

השאלה הגדולה: האם זאבי צריך היה לדווח על ההלוואה שקיבל מצ'רנוי, אפילו שצ'רנוי לא מימש את האופציה להעברת המניות לידיו והאם אי הדיווח הוא עבירה פלילית.