אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לוקחים סיכון

לוקחים סיכון

הריבית הנמוכה תמשיך להוביל את המשקיעים למניות ולמטבעות

31.08.2010, 09:36 | גדעון בן נון

בעולם בו רמות הריבית בשוקי ההון במערב וכתוצאה מהם גם התשואות על אגרות החוב – כה נמוכות, מתעוררת הנטיה של משקיעים לקחת סיכונים. מגמה זו מונעת נפילה בשוקי המניות ומחירי הסחורות, למרות החששות מפני חזרתו של המיתון בכלכלות המערב.

גם השקעה ישירה בשוקי המטבע היא דרך מקובלת בעיני רבים להשגת התשואה והראיה היא פריחה של חברות המט"ח ברחבי העולם. לכן, גם אם לא נשקיע בשוק המט"ח, עלינו להבין את משמעות המשחק על תיק ההשקעות שלנו.

מחיר המטבע

הריבית היא אחד המניעים להחזיק במטבע מסויים על פני אחר והיא משפיעה על שערו של מטבע ביחס לאחר. אחת הדוגמאות הטובות והסחירות היא הדולר מול היורו, אשר מושפע מהפרשי ריבית הסוופ – הריבית הנגזרת מעקומי הריבית של כל אחד מהמטבעות. כאשר הריבית על הדולר גבוהה - היורו נחלש והכוח חוזר אל הדולר.

מניע נוסף הוא הצורך לחלק את הסיכונים על ידי בחירה בכמה מטבעות. כאשר קיים חשש למדינה או כלכלה כלשהי, ניתן לבחור במטבע נוסף, אשר מייצג כלכלה בעלת פרופיל או מגמה השונה משאר הכלכלות בהן מרוכזים הנכסים הפיננסיים של המשקיע. כאן נכנסות הציפיות לצמיחה כלכלית או הסתמכות על "סיפור הרקע" של הכלכלה. לדוגמה, כלכלה המבוססת על הפקה של סחורות. כלכלה זו יכולה להנות מעליה במחירי התפוקה או מצמיחה של שותפות הסחר שלה. כך הכל מתנקז אל המטבע: השקעה במטבע היא למעשה השקעה מאקרו כלכלית, במדינה ובכלכלה העומדת מאחורי אותו מטבע.

הדולר האוסטרלי מול הין היפני

בימינו, אחת הדוגמאות המעניינות לפעולה כגון זו היא רכישה של הדולר האוסטרלי בתמורה לין יפני. פעולה זו נתמכת בשתי סיבות טובות. האחת, פער הריביות אשר כאמור מראה יתרון ברור של 4.75% לדולר האוסטרלי. יתרון זה מתגלם לשער הרכישה, כך שבמקום שער נוכחי של 76.6 ין לכל דולר אוסטרלי, נשלם כ- 72.9 ין יפני כאשר העסקה היא לשנה. כך מגולם מגן הריבית אל תוך שער העסקה.

שיקול זה מתייחס לרמה הספקולטיבית, הפיננסית. ברמה הריאלית, ההשקעה במטבע של אוסטרליה בתמורה למכירת המטבע של יפן, מבוססת על המחשבה כי כלכלתה של הראשונה צומחת באופן נאה, מבוסס על מחירי הסחורות העולים, תוך עליה בהיקפי הפעילות מול הגוש הצומח של סין. לכן קיימת נטיה של רבים לקנות את הדולר האוסטרלי.

במקביל, המכירה של הין היפני מבוססת על המחשבה כי כלכלתה של המדינה נמצאת במשבר מתמשך, חסר צמיחה מוחשית, המושפע מביקושים עולמיים למוצרי צריכה יקרים, ההולך ונפגע מיום ליום עקב התחזקותו של הין בשנה האחרונה. אם לא די בכך, מדובר במטבע אשר מרחפת מעליו ההתלבטות של הבנק המרכזי, האם לבצע פעולות בשוק כדי להחליש אותו, קרי, למכור אותו אל מול הדולר

פעולה זו היא ספקולטיבית, אבל היא מתקשרת אל רמת הסיכון הכוללת, המלווה את תמהיל ההשקעות. אין הכרח בביצועה כדי להשיג את הרווח ודי לנו, כמשקיעים בעולם גלובלי, להבין את שיקולי המטבע כדי שאלו ישחקו את התפקיד הראוי בכלל שיקולי תיק ההשקעות שלנו, כשאלה נלווית למדינה ולמכשיר ההשקעה בו נבחר להשקיע.

ד"ר גדעון בן נון הוא מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, המתמחה בניהול סיכונים ובניהול עושר משפחתי

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
חלק משמעותי מופנה היום להשקעות כדאיות בחברות סטרטאפ בעלות פוטנציאל
במהלך השנה האחרונה ולאור הריביות המצחיקות והתנודות הקיצוניות בבורסות, ניתן לראות תנועות הון פרטי בהיקפים הולכים וגדלים לכיוון חברות סטרטאפ "צעירות יחסית" שצפויות לתת את הטון בגל הבא של האקזיטים. חברות רבות ומענינות כדוגמת "מומטק לייף" או "אקווניט" מהוות היום אפשרויות השקעה ברמות סבירות וברמות סיכון זהות להשקעה בורסאית רגילה. השקעות הון כאלו יכולות להיעשות על ידי משקיעים פרטיים בסכומים נמוכים יחסית (בדיוק כמו קניית מניות רגילה) אבל מקנות פוטנציאל עצום לרווח שכן ברור לכל שבגל ההנפקות הבא ניתן יהיה לקבל רווחים גבוהים ממכירת אחוזי הבעלות על החברות הללו. בזמן הקרוב עדיין ההשקעות הללו נחשבות "זולות" וכדאיות. מרגע שהחברות הללו יכנסו לשוק ההון, הסיפור שונה לחלוטין. חבל שבניתוחי ההשקעות השונים שמוצגים באינטרנט לא מציגים אפשרויות השקעה כאלו ורק "מקורבים" יכולים להינות מפירות הפיתוח והיזמות בישראל
אנליסט , מרכז  |  01.09.10
1.
בינינו, לכמה מהאזרחים זה רלוונטי?
רוב תושבי ישראל לא מגיעים אפילו לשפת המס, ועוד רבים עוברים אותו במעט, ולא מסוגלים כלל לחסוך. הם עסוקים בלשרוד שכר דירה/משכנתא, אוכל, חינוך לילדים, בריאות, קצת נופש, קצת תרבות. חבל שאין התייחסות לנושאים כלכליים שרלוונטים לרוב הציבור (כמו כלכלה ציבורית, מדיניות פיסקלית וכו') במקום להפוך את הטור ואת מרבית האתר למועדון עסקים למיעוט.
עמית  |  31.08.10