אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח קלפרס לרבעון הראשון: הקרנות הישראליות ממשיכות לאכזב

דו"ח קלפרס לרבעון הראשון: הקרנות הישראליות ממשיכות לאכזב

קרנות ההון סיכון הישראליות מתקשות להצדיק את ההשקעה בהן מצד קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה, הנחשבת לגדולה בעולם: מלבד פיטנגו 4 וכרמל 1, כל הקרנות רשמו תשואה שלילית ברבעון הראשון

01.09.2010, 10:34 | מאיר אורבך

קרנות הון הסיכון הישראליות שגייסו כספים מקלפרס, קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה, ממשיכות להציג תשואות מאכזבות. קלפרס, המנהלת 200 מיליארד דולר ונחשבת לקרן הפנסיה הגדולה בעולם, השקיעה עד היום כ־64.3 מיליון דולר בשש קרנות ישראליות: פיטנגו, כרמל, ג'מיני, JVP, יזראל סיד ואייפקס ישראל.

על פי דו"חות הרבעון הראשון של השנה, מתוך 6 קרנות ישראליות שקלפרס מושקעת בהן, הכוללות בתוכן 9 קרנות שונות, רק שתיים הציגו תשואה חיובית. קרן כרמל 1 של אבי זאבי ושלמה דברת, שהחלה לפעול בשנת 2000, הציגה את התשואה הגבוהה ביותר עד כה לקרן ישראלית - אבל גם היא נמצאת בסימן ירידה: ברבעון הראשון של 2010 תשואת הקרן היתה 6.4%, לעומת 6.6% תשואה בשנה שעברה. שאר הקרנות הישראליות, למעט פיטנגו 4, לא הצליחו להציג תשואה חיובית ומרביתן הראו נסיגה קלה בתוצאותיהן.

פיטנגו, שגייסה 25 מיליון דולר לקרנות פיטנגו 3 ופיטנגו 4, הציגה ירידה בתשואה החיובית של פיטנגו 4 - מ-4.2% בסוף 2009 ל-2.8% ברבעון הראשון של 2010 . גם פיטנגו 3, שהוקמה בשנת 2000 וגייסה 500 מיליון דולר, הראתה נסיגה קלה בתוצאותיה - מתשואה שלילית של 6.9% לתשואה שלילית של 7%.

קרן הון הסיכון JVP של אראל מרגלית עוררה ציפיות רבות לאחר ההנפקה המוצלחת של חברת Qlik, אבל נעילת המניות לתקופה של לפחות חצי שנה מונעת מהחברה לממש את מניותיה שם ולהעלות את הערך שלה. הקרן הציגה שיפור קל בתשואה השלילית שלה מ-3.5% בסוף 2009 לירידה שלילית של 3.4% ברבעון הראשון של 2010 . קרן ההון סיכון ג'מיני ממשיכה לרשום תשואה שלילית של 2.2%.

שתי קרנות ישראליות אחרות - איזראל סיד ואייפקס, שהפסיקו לפעול כבר לפני כמה שנים - רשמו גם הן תשואה שלילית גבוהה על ההשקעה בהן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
סורפרייז
נו באמת, האם זה באמת מפתיע מישהו? עדיין, אם נשים את הנימה הצינית בצד, מהיכרות שלי עם התעשייה אני יכול לומר מספר דברים: 1. קיים כשל אמיתי במודל, וזה כבר ברור לכולם. 2. קיים צורך אמיתי בגורמים מהסוג של קרנות אלו לצורך התפתחות התעשייה הטכנולוגית. חייב להיאמר שבקרנות יושבים אנשים מצויינים. 3. אנג'לים אינם תחליף לקרנות, וכנ"ל המדינה - ממש לא הייתי רוצה שאיש ציבור ינהל השקעות כאלו (ממילא אף אחד לא יתן לו כסף...). 4. אנשים בקרנות לא מחליפים את ההנהלה של החברות, ולמעשה, כשלון הקרנות הוא גם כשלון הנהלות החברות!!!! (לא נעים, אבל זה מה יש). בסה"כ, בעיני כשלון הקרנות הוא בבואה של כשלון הנהלת החברות בהצמחת חברות ויצירת ערך. מצד שני, לקרנות אין תמיד את כל היכולת לתרום מנסיונם הגדול לחברות, לעתים בגלל שהם בעסק של השקעות הון ותשואות, וכבר לא בניהול חברות אקטיבי. יש פתרון לדעתי, אבל הוא לא יוצג כאן. (אם תרצו ותלחצו עלי, אסכים להרחיב)
סוזי  |  01.09.10