אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: פתאום הוא מאמין בפרטיות צילום: אי פי אי

דו"ח טכנולוגי: פתאום הוא מאמין בפרטיות

מנכ"ל פייסבוק מתלונן שפול סליה, הטוען לבעלות על הרשת החברתית, מנסה לפגוע בפרטיותו; דיפלומט אמריקאי מנסה לנהל מגעים עם קוריאה הצפונית דרך טוויטר; ומושבעת קובעת פסק דין בפייסבוק

01.09.2010, 13:01 | יוסי גורביץ

שמים, בקשו עליו רחמים

לא ברור אם מארק "הפורץ למיילים" צוקרברג הוא האדם האחראי להפשטת פרטיותם של מספר האנשים הגדול ביותר, או שמדובר דווקא באריק "החליפו את שמכם" שמידט, אבל אין ספק שהוא אחד המזיקים ביותר בתחום. לכן הוא נראה עכשיו כל כך נלעג.

הצרה החדשה של צוקרברג היא התביעה שהגיש נגדו פול סליה, טיפוס מפוקפק שמחזיק בידיו מה שנראה כמו חוזה שמעניק לו 84% מפייסבוק, שלטענתו מצא רק לאחרונה. העניין הוא שפייסבוק מתנהלת כאילו סליה מחזיק פצצה ביד: בהתחלה היא טענה שמדובר בתביעת סרק, אחר כך היא הודתה שהיא לא יכולה להכחיש שצוקרברג חתם על החוזה, אחר כך היא ניסתה להביא לביטול התביעה בטענה של התיישנות.

ועכשיו היא מנסה למנוע את העברת התיק לבית משפט בניו יורק, בטענה מעניינת במיוחד: ההעברה לניו יורק (שם הוגשה התביעה מלכתחילה) מיועדת, אליבא דצוקרברג וחבר מרעיו, להביא לחשיפה של עברו של צוקרברג ולפגוע בפרטיותו.

פול סליה. מאיים על פרטיותו של שודד הפרטיות הגדול בהיסטוריה, צילום: בלומברג פול סליה. מאיים על פרטיותו של שודד הפרטיות הגדול בהיסטוריה | צילום: בלומברג פול סליה. מאיים על פרטיותו של שודד הפרטיות הגדול בהיסטוריה, צילום: בלומברג

וואלה. פתאום, כשמגיעים לפרטיות של צוקרברג עצמו, כל הטענות על "אין יותר פרטיות" ו"אני לא מאמין בפרטיות", מתפוגגות. ואנחנו לא מדברים כאן על פרסום לכל העולם וכלבו, אלא על מידע שמיועד לעיני בית המשפט. עצם הטענה הזו היא גול עצמי ענק: מעכשיו כולם ידברו על הסוד האפל של צוקרברג, במיוחד אם בית המשפט אכן ימנע את העברת המשפט לניו יורק. סביר שצוקרברג יודע את זה, וסביר שהוא נואש מספיק כדי להכניס לעצמו טורפדו כזה כדי להימנע ממשהו מזיק אפילו יותר. יהיה מעניין.

דיפלומטיית טוויטר

משרד החוץ האמריקאי, כך מסתבר, מאמין מאוד בטוויטר ככלי דיפלומטי – ולא רק מול סוריה, אלא גם מול המדינה המטורפת המקורית (הזהרו מחיקויים!), קוריאה הצפונית.

זו האחרונה, כזכור, פתחה לאחרונה ערוצי טוויטר ויוטיוב למטרות תעמולה. דובר מחלקת המדינה, פי.ג'יי קראולי, ניסה לפתות את הצפון קוריאנים להגיב לו. הוא שלח להם שורה של ציוצים, בין השאר "אנחנו משתמשים בטוויטר כדי לחבר, ליידע, ולהתדיין. אנחנו מקבלים בברכה את צפון קוריאה לטוויטר ולעולם המרושת".

שום תשובה לא הגיעה, ועל כן קראולי שלח את המסר הבא: "הממלכה המתבודדת לא תשתנה בן רגע, אבל משעה שהוכנסה טכנולוגיה, אין דרך לסגור אותה. שאלו את איראן".

גם על המסר הזה לא הגיעה כל תשובה, ובעצם בכלל לא ברור שמישהו בצפון קוריאה קורא את קראולי: יותר מ-10,000 איש עוקבים אחרי המסרים של צפון קוריאה, אבל צפון קוריאה לא עוקבת אחרי אף אחד, אפילו לא – ציין הניו יורק טיימס בעוקצנות – אחרי קראולי. אבל לפחות הוא שומר על אופטימיות.

יעד הסתערות חדש לפורצ'אן

האנרכיסטים של הפורום 4chan ממשיכים במסע ההתעללות שלהם: אחרי שלפני כחודש וחצי ניהלו מתקפת DDoS כנגד אתרי גוקר משום שהללו חשפו את ההתעללות שלהם בילדה בת 11, ואחרי שלפני כשבוע חשפו את זהותה של בריטית שהשליכה חתול לפח אשפה (וניסו להביא לפיטוריה, ואילצו אותה לרדת למחתרת), עכשיו הם בעקבותיה של בהמה הולכת על שתיים שהשליכה כלבלבים לנהר.

סרטון מזעזע – אל תאשימו אותי אם החלטתם לצפות בו – שהופץ ברחבי הרשת הראה ברברית שמטביעה כלבלבים. הפרטים שהיו בסרטון היו מועטים מאוד: אשה לבנה, גובה ממוצע, כיתוב בלתי ברור על החולצה, שככל הנראה שלחה את הסרטון באמצעות חשבון פייסבוק.

לבנדיטים של פורצ'אן זה הספיק: בתוך זמן קצר הם זיהו את בעל חשבון היוטיוב שבו פורסם הסרטון, את העיר שבה הוא חי, וכנראה את חשבון הפייסבוק שלו. יש להם גם איתור לא רע על הבחורה המצולמת. לי ולכם "לא רע" לא כל כך מספיק, אבל שם כבר התחילו להרוס את מה שנשאר מהחיים שלה.

והאמת, אם הם צודקים וזו אכן הבחורה, שיהיה להם בהצלחה. כל המקרה, אגב, מעיד עד כמה רעועה התפיסה של פרטיות ברשת, ולא בפעם הראשונה.

כשחילקו את השכל, היא בדיוק עדכנה סטטוס בפייסבוק

האלדי ג'ונס היא אמריקאית בת 20, וככל הנראה לא בדיוק הכפית החדה ביותר במגירה. היא שימשה עד לאחרונה כמושבעת במשפט, שבו הואשם אזרח כלשהו בהתנגדות למעצר. ג'ונס לא היססה לעדכן את פייסבוק ולהודיע שהיא משוכנעת שהוא אשם, כמו גם להוסיף בעליצות ש"יהיה כל כך כיף להודיע לו שהוא אשם".

יש רק בעיה אחת: המשפט טרם הסתיים. למעשה, התביעה טרם סיימה להציג את טיעוניה. ההגנה טרם החלה בשלה. הטקסט המקומם של ג'ונס נחשף, אבוי, על ידי בנה של הסנגורית, סלימה שייח'. השופטת הטיסה את ג'ונס מתפקידה כמושבעת, ועכשיו היא צריכה להגיע בעצמה לבית המשפט – כדי שהשופטת תחליט אם יש להעמיד אותה לדין בשל ביזיון בית המשפט. השופטת, דיאן דרוזינסקי, הביעה זעזוע עמוק מהמקרה, ושייח' אמרה שהיא היתה רוצה לראות את ג'ונס בכלא: "שום דבר רציני, רק כמה שעות או איזה לילה. זו מערכת המושבעים, אנשים צריכים להבין עד כמה היא חשובה". 

מערכת המושבעים שרדה המון משברים ב-800 השנים שהיא איתנו. בכלל לא בטוח שהיא תשרוד את ראשית העידן הדיגיטלי. הלקוח של שייח', אגב, הורשע בעבירה אחת וזוכה מאחרת.

קצרצרים

מרקו קווארטורזה, בכיר בחברת טלקום מקסיקנית, Telcel, אמר שאפל צפויה להציג היום גרסה חדשה של האייפון 4, שהשפצור העיקרי בה הוא שהאנטנה תהיה במקום הגיוני יותר. אתם זוכרים, האנטנה ההיא שלא עושה שום בעיות ושבגלל שהיא לא עושה שום בעיות אפל מחלקת ללקוחותיה כיסויים בחינם. בדרך כלל שמועות כאלה לא מופיעות פה, אבל האיש בכל זאת בכיר בחברת סלולר שאפל משווקת דרכה את האייפון, וכנראה שהוא יודע משהו; מה גם שזה מסתדר עם העובדה שאפל התחייבה לספק כיסויים רק עד סוף ספטמבר, עובדה מוזרה שהיא לא טרחה לנמק. יצוין שאם אפל אכן תשנה את עיצוב האייפון 4 שלושה חודשים אחרי שהוא יצא לשוק, כבר לא תהיה מחלוקת על כך שהיא יצרה ושיווקה, ככל הנראה במכוון, מוצר פגום.
אייפון 4. גרסה חדשה בדרך?, צילום: בלומברג אייפון 4. גרסה חדשה בדרך? | צילום: בלומברג אייפון 4. גרסה חדשה בדרך?, צילום: בלומברג

מייק ווייז, עיתונאי ספורט מוערך בדרך כלל, הסתבך קשות לאחרונה. וייז רצה להראות עד כמה רעועים הסטנדרטים של התקשורת החברתית, ופרסם בטוויטר שלו שמועה – שבדה מליבו – על עונש שיושת על שחקן כלשהו. השמועה פשטה כאש בשדה קוצים, ללא כל ביסוס, ו-ווייז ראה בכך הוכחה לתיאוריה שלו – אבל העיתון שלו, הוושינגטון פוסט, היה מאוד לא מרוצה והשעה אותו למשך חודש בשל שימוש פזיז במוניטין של העיתון. הטענה כנגד ווייז היא שהניסוי לא הוכיח כלום, כי הפרסום נשען על המוניטין של ווייז ככתב הפוסט, עיתון מכובד. אבל גם זה אומר משהו על התקשורת החברתית: שעם כל ביקורתה על התקשורת המסורתית, היא מוכנה להישען על ציוץ בלתי מוסמך של אחד מאנשיה כמקור מספיק.

תומכי שיתוף הקבצים מאוכזבים מממשל אובמה: הכרזה רשמית של שר המסחר שלו, גארי לוק, אמרה בפשטות ש"פיראטיות היא גניבה, פשוטו כמשמעו". המשמעות היא שהממשל צפוי להמשיך ולנסות להילחם בה. לא צריך להיות מופתע יותר מדי: הבנה בטכנולוגיה איננה בהכרח גם התנגדות לקניין רוחני, וכפי שנכתב פה לפני יותר משנתיים, העמדה הזו היא עמדתו המסורתית של סגן הנשיא, ג'ו ביידן.

קרייג סמולווד מהוואי הוא ברנש משונה: הוא תובע את חברת המשחקים NC Interactive על כך שהרסה את חייו, בכך שלדבריו גרמה לו להתמכר למשחק Lineage II, דבר שגרם לו להפסד של 20,000 שעות, קרי כמעט שלוש שנות חיים שלמות, ושורה של בעיות נפשיות. נו, היו כבר כמה אנשים שהצליחו לתבוע חברות טבק משום שאיכשהו הם עצמם לא קלטו שמוות מעישון עשוי לגרום נזק בלתי הפיך לבריאותך. סמולווד הצליח להגיע להישג ראוי לציון: החברה הציגה את הסכם המשתמש, ה-EULA הידוע לשמצה, שבו נאמר במפורש שהיא לא אחראית לשום דבר שיקרה למשתמש אם הוא יחליט לרכוש את המוצר שלה. במפתיע, השופט דחה את הטענה – משום שהיא מנוגדת לחוק הן בהוואי, שם מתגורר סמולווד, והן בטקסס, שם שורצת NC Interactive. להחלטה הזו עשויים להיות השלכות מרחיקות לכת.

ומלוזר תושב הוואי אחד, לאחר: בית משפט פדרלי בארה"ב דחה על הסף את תביעתו של וולטר וואגנר, שדרש שבית המשפט יוציא צו מניעה נגד הפעלת מאיץ החלקיקים הגדול שבסרן בשוויץ. הסיבה, הסביר בית המשפט בעדינות, היא שאין לו סמכות מחוץ לגבולות ארה"ב, גם אם הפגיעה שטוען וואנגר שנגרמת לו היא השמדת כדור הארץ.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות