אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
להשקיע כמו אחמדינג'אד: האם כדאי להשקיע באורניום ואיך עושים זאת? צילום: בלומברג

להשקיע כמו אחמדינג'אד: האם כדאי להשקיע באורניום ואיך עושים זאת?

ב־2013 יפוג ההסכם לאספקת דלק גרעיני לארה"ב מראשי חץ של טילים רוסיים. התוצאה הצפויה: עלייה במחיר האורניום

03.09.2010, 18:19 | אריה גורן

החשש הגובר מפני התחממות כדור הארץ העלה את קרנן של תחנות הכוח הגרעיניות המייצרות חשמל ממקור אנרגיה נקי - האורניום. אנרגיה גרעינית היא האמצעי היעיל והזול ביותר לאנרגיה נקייה, וכמות החשמל שאפשר לייצר מק"ג אחד של אורניום שקולה לכמות החשמל שאפשר לייצר מ־3 מיליון ק"ג פחם. כיום, 13.8% מכלל ייצור החשמל בעולם מקורם באנרגיה גרעינית.

האורניום הוא יסוד מתכתי כסוף־לבן, רדיואקטיבי (פולט קרינה) ורעיל. תפוצתו גדולה בערך פי 40 ממתכת הכסף למשל, אלא שהוא אינו מופיע בטבע בצורתו הטהורה, אלא רק בתרכובות המכילות מאות מינרלים שונים - ולכן הפקתו קשה.

הגורמים המשפיעים על מחיר האורניום אילו הסכמים חשובים בענף כריית האורניום ומה מעידה הכניסה של גולדמן זאקס לתחום המסחר באורניום אריה גורן, תגובה אחתלכתבה המלאה

הכימאי הגרמני מרטין היינריך קלפרוט גילה את האורניום בשנת 1789, וקרא לו על שם כוכב הלכת אורנוס, שהתגלה שמונה שנים קודם לכן. הפיזיקאי הצרפתי אנטואן הנרי בקרל גילה ב־1896 את התכונות הרדיואקטיביות שלו, ואולם השימוש בתרכובות המכילות אורניום היה נפוץ זמן רב לפני גילויו המדעי: ידוע שכבר במאה הראשונה לספירה השתמשו בהן לצביעת זכוכית ולצביעת גלזורה לקרמיקה. האינדיאנים באמריקה נהגו לצבוע את פניהם בטרם קרב בצבע צהוב שהופק מאבן חול שהכילה אורניום.

האורניום בטבע הוא תערובת של שלושה איזוטופים שונים (איזוטופים שונים של היסוד נבדלים במשקלם האטומי). היציב שבהם הוא אורניום 238, המהווה יותר מ־99% מהתערובת. האיזוטופ אורניום 235, המהווה רק 0.72% מהתערובת, הוא חומר בקיע, כלומר בריכוז הדרוש הוא יכול לקיים תגובת שרשרת גרעינית. קילוגרמים של אורניום 235 בודדו לראשונה בארצות הברית במלחמת העולם השנייה ושימשו להכנת פצצת האטום הראשונה שהוטלה על הירושימה.

כריית אורניום, צילום: בלומברג כריית אורניום | צילום: בלומברג כריית אורניום, צילום: בלומברג

באמצעות שיטות הפרדה שונות (צנטריפוגות, דיפוזיה) מעשירים את תערובת האורנים כך שתכיל 3%–5% אורניום 235 לייצור חשמל בתחנות כוח גרעיניות. ריכוז של יותר מ־85% משמש לייצור פצצות אטום.

שוברות קרח רוסיות

השימוש באנרגיה גרעינית אינו מוגבל רק לייצור חשמל: כ־150 כלי שיט, בעיקר צוללות אך גם נושאות מטוסים ושוברות קרח, מונעים על ידי כורים גרעיניים קטנים.

תחנת הכוח הגרעינית המסחרית הראשונה הופעלה בקלדר הול שבבריטניה ב־17 באוקטובר 1956. כיום פועלים 440 כורים גרעיניים לייצור חשמל ב־31 מדינות שונות, 59 כורים נוספים נמצאים בשלבי בנייה ו־149 בתכנון.

ב־2009 הסתכמה תפוקת האורניום ממכרות העולם ב־50.7 אלף טונות, אלא שצריכת האורניום שנדרשה להפעלת כל תחנות הכוח הגרעיניות בעולם היתה גבוהה יותר ועמדה על 68.6 אלף טונות. ההפרש כוסה באמצעות מיחזור אורניום. אחד המקורות למיחזור האורניום הוא הסכם בין רוסיה לארה"ב שנתחם ב־1993, שלפיו חלק גדול מפצצות האטום של רוסיה מתקופת המלחמה הקרה משמש להפקת דלק המיועד לתחנות כוח אמריקאיות.

במסגרת ההסכם שיפוג ב־2013, ממירה רוסיה 20 אלף ראשי חץ גרעיניים הכוללים 500 טונות של אורניום מועשר לאורניום בדרגת העשרה נמוכה המתאימה לייצור חשמל. עד עתה פורקו 15,633 ראשי חץ גרעיניים שהכילו 391 טונות אורניום מועשר. למעשה, 10% מהחשמל המיוצר בארה"ב מגיעים מפירוק ראשי חץ רוסיים.

ביוני 2007 הגיע מחיר האורניום הנסחר (מסוג אורניום חמצני, U3O8 "עוגה צהובה") לשיא כל הזמנים, 152 דולר לפאונד, אלא שבמאי השנה הוא כבר נסחר במחיר שפל של 41 דולר לפאונד ומאז עלה מחירו במעט, ל־45 דולר לפאונד.

בשנים הבאות צפוי מחסור באורניום שקרוב לוודאי יתבטא בעליית מחירו. הסיבות לכך הן שתיים: עלייה צפויה במספר תחנות הכוח הגרעיניות בעולם (גם כאן משחקת סין תפקיד חשוב), לצד מיצוי הפוטנציאל הנובע מההסכם הרוסי־אמריקאי להפקת אורניום מראשי חץ גרעיניים. ארה"ב כבר הקטינה את מספר ראשי החץ שלה מ־31,255 ב־1967 ל־5,113 כיום, ורוסיה כבר פירקה 78% מראשי החץ הכלולים בהסכם.

מי שמעוניין להיחשף לסחורה הרדיואקטיבית יוכל לעשות זאת באמצעות תעודת סל קנדית בשם Uranium Participation Corporation הנסחרת בבורסת טורונטו תחת הסימול U. כל נכסי התעודה מושקעים באורניום כך שמחיר התעודה עוקב ישירות אחר מחיר הסחורה.

ב־2007 הנפיקה חברת Van Eck Global תעודת סל שנועדה לחקות ככל האפשר את ביצועי מדד האנרגיה הגרעינית DAXglobal Nuclear Energy של הבורסה הגרמנית. המדד משקף את הביצועים של החברות החשובות בעולם העוסקות באנרגיה גרעינית. תעודת הסל נסחרת בבורסת ניו יורק תחת הסימול NLR וגובה ודמי ניהול של 0.65% בשנה.

אפשרות נוספת היא השקעה בחברת Cameco הקנדית, שמנייתה נסחרת בניו יורק (תחת הסימול CCJ) ובטורונטו (תחת הסימול CCO). ב־2009 הפיקה החברה 16% מהתפוקה העולמית של אורניום ממכרות, והיא מפעילה ארבעה מכרות אורניום בקנדה ובארה"ב. מלבד זאת, בבעלותה הרזרבות העשירות בעולם של מכרות אורניום.

ומה בשבוע הבא?

ביום שישי הבא, 10 בספטמבר, יפרסם משרד החקלאות האמריקאי את הדו"ח החודשי על ייצור הסחורות החקלאיות בעולם, ולדו"ח זה השפעה ניכרת ומיידית על מחירי הסחורות החקלאיות.

הכותב הוא אנליסט גלובלי בכלל פיננסים. האמור אינו בגדר ייעוץ השקעות. הכותב עשוי להחזיק בניירות הערך המוזכרים

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
רק טיפשים ומחבקי עצים עדיין לא הפנימו שאין לאנושות שום דרך
מוכחת טכנולוגית לאנרגיה נקיה, זמינה וזולה זולת הגרעינית. היא בטוחה יותר לסביבה מכל אנרגיה הידרו אלקטרית, אשר משנה את פני הכדור וחיהם של מליוני אנשים, חיות וצמחים באיזורים נרחבים, וכמובן מהאנרגיה הפוסילית... כל שאר הדרכים הם לא יותר ממשחק יקר ע"ח האנושות אשר יזמו ודחפו גופים חסרי אחריות. למי שעדיין לא יודע, כ 70% מאנרגיית החשמל הצרפתית היא מהגרעין ותפוצתו גדולה ורק תלך ותגדל בקצב מסחרר וזה במקביל להריסת איזורים שלמים בעולם עבור תחנות כוח הידרו אלקטריות ענקיים ותחנות כוח מזהמות אחרות אשר גורמים לשינויי אקלים ורעשי אדמה. למען הסר ספק: אנרגיית הרוח, השמש וכל האחרות בהן משתעשעים בעולם, לא יהוו אפילו בעוד עשרים שנה יותר מ 3% מייצור האנרגיה בעולם. זאת משום בעיות זמינות ומחיר
איציק  |  04.09.10