צילום: עמית שעל
ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע: "נשקול כתבי אישום על פגיעה בפרטיות"
האח הגדול סוגר עלינו, מצלמות מתעדות אותנו בכל פינה ומאגרי מידע מתעדים כל פיסה בחיינו. "המציאות הזאת היא כבר לא בגדר מדע בדיוני", אומר עו"ד יורם הכהן, האיש שאמור לשמור עלינו מפני כל אלה במשרד המשפטים
"הפרטיות מתה, היא לא חשובה יותר", אמר מרק צוקרברג, מייסד פייסבוק, אבל את עו"ד יורם הכהן, מייסד וראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים, המשפט הזה מקומם: "הפרטיות עבורי היא כמו איכות הסביבה לדור הקודם. כשהורינו החלו במאבקים, לא באמת הבנו את גודל הפגיעה. כך גם בהפרות פרטיות. עדיין איננו מבינים את פוטנציאל הפגיעה העצום הנובע מכך שהמידע עלינו נצבר ומתועד בעשרות אלפי מאגרים".
"המסלקה תגרור הקמת מאגר רגיש"
הרשות שהכהן עומד בראשה הוקמה לפני ארבע שנים בדיוק. תפקידה העיקרי הנו לפקח על השימוש שנעשה במאגרי המידע בישראל, אבל גם לאכוף את הכללים ולהעניש את אלה שמפרים אותם. בראיון מיוחד ל"כלכליסט" אומר הכהן כי בקרוב תסיר הרשות את הכפפות במלחמה נגד הפגיעה בפרטיות: "עד היום טרם הוגשו כתב אישום בעניין זה, אבל מספר חקירות סמויות כבר מתנהלות. ייתכן שבקרוב יוגשו כתבי אישום על פגיעה בפרטיות".
אתה יכול לתת דוגמה לקנסות שהטלתם?
"סמוך לכניסתי לתפקיד, נכנסה לתוקף רפורמת בכר שבה אולצו הבנקים למכור את קופות הגמל לחברות הביטוח. זיהינו בעיה שבמסגרתה הבנקים השאירו לעצמם מידע שבו השתמשו לצרכים אחרים. הוריתי להם למחוק את המידע, למעט הדרוש לתפעול הקופות עבור הקונים. בעניין זה אף הטלנו קנס על בנק לאומי. קיבלנו תלונה מלקוח שיועצת של הבנק פנתה אליו לאחר שהוציאה את הנתונים שלו שלא היו אמורים להישאר בידי הבנק".
מעורבות מרכזית של הרשות היא בהליכי חקיקה. הדוגמאות המפורסמות הן המאגר הביומטרי ומה שמכונה "המסלקה הפנסיונית".
"המאגר הביומטרי נועד לשפר את מסמכי הזיהוי ולהקשות את זיוף תעודות הזהות. רוצים איכות שלא ניתן לזייף. אלא שבדרך מקימים מאגר טביעות אצבע לכל תושבי ישראל וזה לא טריוויאלי. תמיד מתחילים בתכלית לגיטימית, אבל בהמשך מוסיפים שימושים ומטרות שעלולים להיות בעייתיים. ביוזמתנו הוכנסה להצעה תקופת ניסיון של שנתיים ואנו מעורבים גם בשלב המימוש הטכנולוגי, בהנחלת עקרונות תכנון לפרטיות שפירושה: כבר בשלבי תכנון המאגר מכניסים מנגנוני הגנה ומקימים את המחסומים כדי שבהמשך הסוסים לא יברחו מהאורווה".
רעיון טוב נוסף שעלול להיות מנוצל לרעה הוא יוזמת האוצר להקמת "מסלקה פנסיונית" - מערכת מרכזית שתאגור ותרכז את כל נתוני החיסכון הפנסיוני של כולנו. מטרת המסלקה הנה לרכז את כל נתוני החיסכון של הציבור, כדי לאפשר לו לקבל ייעוץ פנסיוני עצמאי ולתפור לעצמו את חליפת הפנסיה המתאימה. הבעיה היחידה היא שלצורך הקמת המערכת יזם האוצר הקמה של חברה פרטית בבעלות חברות הביטוח. "מדובר במאגר רגיש ביותר", אומר הכהן. "יש בו מידע כמו מצב בריאותי, למי אתה מייעד את זכויותיך ועוד. האינפוט שלנו הוא בפיקוח והגנה על המאגר מפני גניבה. אנחנו מעוניינים גם להשגיח על הגופים המורשים שיש להם אינטרסים לעשות מניפולציות במידע הזה כדי לפנות לאנשים".
אתה יכול לתת דוגמה לשימוש פלילי שנעשה במידע?
"איסוף מידע על אנשים בלי ידיעתם תוך הונאה ואחר כך מסחר במידע. היה מקרה של חברה שהשתמשה במידע שדלף ממרשם האוכלוסין כדי לפתח תוכנה שמאפשרת לאתר חייבים שצ'קים שלהם חזרו. במקרה ההוא, הסתפקנו בקנסות מינהליים, כי הסמכות הפלילית עדיין לא הייתה מגובשת. אגב, בעניין זה אנו מבקשים לאמץ את רעיון האכיפה החלופית של רשות ני"ע - להכות מהר ובכיס במקום להזדקק להליכים פליליים ארוכים ומתישים".
אגב, בעקבות פרשת הדליפה ממרשם האוכלוסין, יצאו ברשות מנקודת הנחה שמספרי תעודות הזהות של הציבור נהפכו לנחלת הכלל. "בעקבות המקרה הוצאנו הנחיה שאסור להסתמך על פרטים בסיסיים אלה כתנאי היחיד לזיהוי ולמתן אינפורמציה חסויה. העיקרון הוא שככל שהמידע המבוקש רגיש יותר, כך רמת הזיהוי צריכה להיות ייחודית יותר. יש הבדל בין מידע על מצבו הרפואי של אדם לבין מידע על הקניות שהוא עושה בשופרסל".
תומך נלהב בהגשת תובענות ייצוגיות
הכהן הוא תומך נלהב בשימוש בתובענות ייצוגיות לצורך הגנה על הפרטיות. עורכי הדין קובי סודרי ונעם שכנר הגישו תביעה כזו נגד פלאפון ששומרת תכנים של SMS במערכות המידע שלה. "אין לשמור מידע פרטי מעבר לזמן הנדרש לאספקת השירות", מדגיש הכהן.
לעומת רשויות אחרות - כמו רשות ניירות ערך או הרשות למלחמה בהלבנת הון - הרשות של הכהן נותרה אלמונית לרוב הציבור. כהן מודה בכך: "הציבור פחות מכיר אותנו, אבל הגופים הגדולים בהחלט מתחשבים בנו. הרשות חולשת על כל המשק הישראלי. רשומים אצלנו 18 אלף מאגרי מידע. כל משרדי הממשלה, חברות תקשורת, קופות חולים, בנקים, חברות ביטוח, ספקיות אינטרנט, מאגרי היכרויות באינטרנט. ההערכה היא שכמות זו היא כמחצית ממה שבאמת קיים בשוק. הציבור בהדרגה לומד להשתמש בנו, והגרף של התלונות אלינו עולה. ב־2009 היו 120 פניות, ב־2010 150 עד סוף אוגוסט".
"הסכנה המשמעותית ביותר נעוצה באינטרנט", אומר הכהן. "תאגידים כמו גוגל ופייסבוק אוספים עלינו הרבה מידע. לפני כמה חודשים הוצאנו מכתב התראה לגוגל. במהלך הקמת גוגל באזז, הניסיון להפוך את ג'ימייל לרשת חברתית, נחשף מידע פרטי שהיה בתיבות הדוא"ל. באינטרנט הסכנה היא בעיקר לקטינים שלא תמיד מבינים ומודעים. מהמידע שהם מכניסים אפשר ליצור עליהם פרופיל שיכול להיות בעל השלכות מסוכנות מעבר לשימושים מסחריים".
ג'ורג' אורוול ומטריקס על הקיר
על הקירות במסדרונות הרשות בקריית הממשלה בתל אביב תלויים פוסטרים של הסרטים הגדולים שמתארים את מציאות האח הגדול: "חיים של אחרים", "דוח מיוחד", "מטריקס" וכמובן "1984", הבדיוני־נבואי של ג'ורג' אורוול. בכל הסרטים האלה מופקעת הפרטיות ונרמסת בידי משטרים אפלים, מדינתיים ותאגידיים. "המציאות העתידנית הזו היא כבר לא בגדר מדע בדיוני", אומר הכהן, "היא הולכת ומתרקמת לנגד עינינו - מעקב אחר עובדים, רישות כל המדינה במצלמות, סמכויות חיפוש מפליגות על גופנו וכמובן עשרות אלפי מאגרי המידע שמתעדים כל פיסה ופיסה בחיינו".
הכהן הוא האיש המופקד מטעמנו על הסדרת "מהפכת המידע", על ההתמודדות עם השיטפון האדיר הזה שמאיים להרוג לגמרי את הפרטיות, כמו בחזונם של אורוול או להבדיל של צוקרברג. האם האצבע שהוא שם בסכר באמת תצליח להציל אותנו? במקרה זה, גם תשובה פסימית תתקבל בהבנה.
3 תגובות לכתיבת תגובה