אלכוהול : זו היתה השנה שהיתה
מבשלות הבוטיק שחזרו את הצלחתם של יקבי הבוטיק עם בירות מסקרנות, הזנים הים תיכוניים גרנאש וקריניאן זכו לעדנה מחודשת, יותר ויותר יקבים הימרו על יינות דגל, והבליינים גילו את הערק והפכו אותו למשקה לגיטימי
בירת ישראל. ענף הבירה בישראל עובר תהליך דומה לזה שעבר ענף היין לפני כעשור: לצד מבשלות דוגמת בירה מלכה, דאנסינג קאמל ומבשלת כנען - מבשלות קטנות אך ותיקות יחסית - קמות מבשלות בוטיק חדשות ומסקרנות, דוגמת מבשלת Butterfly ברמת דלתון.
שחקנים חדשים נכנסים לסצנת הבירה, בין היתר יקבי רמת הגולן שרכשו 50% ממבשלת הגולן וליוו את תהליך המיתוג מחדש שלה. טמפו הוותיקה, שהשיקה גולדסטאר במהדורה כהה ומיוחדת (גולדסטאר בלאק רוסט), גם שיתפה פעולה עם אביר - מסבאה ישראלית, בית מרזח חדש בחלק הצפוני של רחוב דיזנגוף, ועבורו היא מייצרת את בירה אביר - שחזור של הבירה הישראלית הראשונה מהתקופה הבריטית.
לוקאל פטריוטיזם. האם החך הישראלי השתכלל או שהייננים נהפכו לנועזים יותר? כך או כך, בשנה האחרונה חל שיפור נוסף במעמדם של הזנים הים תיכוניים - גרנאש וקריניאן. בעוד שחובבי היין הישראלים מוכנים לשכוח את טראומת הגרנאש רוזה משנות השמונים, היקבים הישראליים מגלים שענבי קריניאן - עדיין הזן הנפוץ ביותר בארץ - יכולים לשמש בסיס ליין איכותי, בייחוד אם הם מגיעים מגפנים ותיקות. לדוגמה, המדיטרניאן של יקבי כרמל המבוסס על קריניאן, או כוונתו של יקב דלתון להוציא לשוק יין מבוסס גרנאש.
הנפת דגלים. תש"ע התאפיינה - יותר מכל שנה אחרת - בשטף של יינות דגל, והשנה הצטרפו למשחק גם יקבים שבדרך כלל מתמקדים ביינות שרק נותנים תמורה טובה למחיר. יקב דלתון השיק את מתתיה 2006 (360 שקל), יקב ויתקין השיק את שורשים א' (220 שקל), יקב עמק האלה הוציא יין מיוחד בשם E (380 שקל), וביקבי רמת הגולן החליטו להתעלות על סדרת קצרין והשיקו את ירדן רום, שאפשר להגדירו כאולטרה סופר פרימיום (360 שקל).
יינות דגל מיוצרים לרוב בכמויות קטנות ומשמשים כהפגנת יכולת ייננית, המאפשרת ליקב לשדרג את תדמיתן של הסדרות הנמוכות יותר.
הערק עלה כיתה. הערק הוא כבר משקה לגיטימי לבליינים, לא מעט בזכות קמפיין אל נמרוד שפרץ בעוצמה הקיץ, עם דיילים משופמים שהציעו טעימות באתרי בילוי - מסע קידום המכירות הראשון אי פעם לערק בישראל. בשוק קיימים היום, לצד "אלוף הארק" ו"עלית הארק" הוותיקים, ואל נמרוד הצעיר, גם ערק ירוס, המשלב בין יזמות ושיווק ישראליים לבין ייצור ירדני, וגם שפע של ערקים מיובאים, בעיקר מירדן, אבל פה ושם (ובעזרת קשרים מתאימים) גם מלבנון עצמה.
ומתברר שמישהו חושב שהשתלבות אלכוהולית במרחב היא רעיון כלכלי נכון, שכן יקבי בנימינה הקימו חברה ליבוא משקאות חריפים, בנימינה ספיריטס שמה, שמתמחה במשקאות ים תיכוניים כמו אוזו, ראקי, בוכא ודומיהם.
תגובה אחת לכתיבת תגובה