אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חקר ביצועים: גיליון הערכה שבועי צילום: ורדי כהנא

חקר ביצועים: גיליון הערכה שבועי

מוזי ורטהיים חושף את היורש שלו בקוקה-קולה ישראל, ליאורה עופר קונה עוד קניונים, גיל אגמון משתלט על דלק רכב - וגדעון סער מעדיף יהדות על אזרחות

07.09.2010, 14:38 | כתבי כלכליסט

חילופי דורות בקוקה־קולה: שנת שלום לדודי ורטהיים

 

שנה טובה לדודי ורטהיים, שקיבל לאחרונה את המושכות לניהול האימפריה המשפחתית ונהפך למעורב יותר ויותר בפעילות הפרה החולבת שלה - קוקה־קולה ישראל. הירושה נוצצת וגם שווה מיליארדים, אך היא תאלץ את ורטהיים להסתגל למציאות חדשה. חסל סדר אנונימיות, דיסקרטיות, השקעות שקטות מאחורי הקלעים, הצלחות וכישלונות לא מתוקשרים. השנים הקרובות של ורטהיים, שלא נחשף עד כה לציבור, יהיו סוערות בהרבה. הבעיה היא שאין לו את הניצוץ וגם לא את השריון של אביו - דמות שנהנית מיראת כבוד גדולה, אפופה הילה של מי שלחם באויבי ישראל וגם חיסל אויבים עסקיים. בלי השריון הזה, ורטהיים הבן צריך לקחת נשימה עמוקה ולהתכונן לקרב הגדול שלו, על הזיכיון לקוקה־קולה, במלחמה חריפה מול איש אחד, ג'ינג'י ומתוחכם במיוחד, נשיא החברה רוני קוברובסקי.

נעמה סיקולר

גיל אגמון. נהפך לבעל שליטה, צילום: יובל חן גיל אגמון. נהפך לבעל שליטה | צילום: יובל חן גיל אגמון. נהפך לבעל שליטה, צילום: יובל חן
המנכ"ל משתלט על דלק רכב: שנה מעניינת לגיל אגמון

 

שנה טובה לגיל אגמון, עד השבוע שעבר מנכ"ל דלק רכב ומהשבוע בעל השליטה בחברה. 23 שנים הוא שם, מאז שהחל כסוכן מכירות, ו־12 שנים הוא המנכ"ל. דמות חריגה בעידן שבו מנכ"לים של חברות ציבוריות מחליפים זהות כל שלוש־ארבע שנים במרדף אינסופי אחרי עוד אופציות, כסף ורכב מדרגה 7. שנה אחרי שנה הוא מוכיח לבעלי המניות שהוא איתם ונשאר איתם, בסיכוי ובסיכון. למה הוא צריך את זה, במקום לתפוס שלווה על איזו יאכטה בקריביים, להגשים את החלום הישראלי ולספור את מאות מיליוני השקלים שנחים בחשבון הבנק? למה לקחת בגיל 49 סיכון כזה, ללוות מאות מיליוני שקלים ולהשתלט על החברה? מי שלא מכיר את אגמון עלול לחשוב שמדובר בסיכון מיותר. אבל מי שמכיר את פצצת האנרגיה שהיא גיל אגמון, מבין לגמרי שהיה לו שווה לקחת עוד סיכון אחד אחרון. כל השאר פשוט הרבה יותר משעמם.

גולן פרידנפלד

בדרך לאימפריית קניונים: שנת פריצה לליאורה עופר

 

שנה טובה לליאורה עופר, שנמצאת כרגע על הסף. מי שהוגדרה עד לאחרונה רק כבתו של יולי עופר או גרושתו של אודי אנג'ל מתכננת להרחיב את מליסרון שלה - שמחזיקה כיום בקניונים רמת אביב, הקריון, רננים וסביונים - ולקנות את בריטיש ישראל, שחולשת על 21 קניונים. עסקה כזו תהפוך את עופר למלכת הקניונים של ישראל, ואם תושלם -השנה הקרובה עשויה למצב אותה כיורשת העצר האמיתית של משפחת עופר, בדיוק כשבן הדוד עידן עופר משנה פאזה ופורש מכס יושב ראש החברה לישראל.

סופי שולמן

רגע לפני פקיעת הבועה? שנה יציבה לממושכנים

 

שנה טובה לכל מי שלקח משכנתה השנה; לכל מי שראה ריבית נמוכה, הקשיב לבנקים שמזכירים שמעולם לא היתה ריבית כזו, ולווה סכום גבוה בהרבה משתכנן; לכל מי שעקב אחרי הדיווחים על שוק הנדל"ן, שמע שהמחירים ימשיכו לעלות וראה את נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים מנסים לשווא להרגיע את המצב; לכל מי שרואה את התשלומים החודשיים שלו זולגים בהדרגה כלפי מעלה, לאט אבל בטוח. אפשר רק לאחל שבשנה הבאה אמנם תשבו על המרפסת, בדירה שכבר גמרו לבנות, תעמדו בהחזרים החודשיים גם אם הריבית במשק תהיה גבוהה מ־3%, ותחזיקו בנכס שהשווי שלו לא קרס. אמן.

תומר זלצר

חיים שני. תקוות ההייטקיסטים חיים שני. תקוות ההייטקיסטים חיים שני. תקוות ההייטקיסטים
אוצר במקום הייטק: שנת התפכחות מפנטזיית חיים שני

 

שנה טובה למנכ"ל האוצר חיים שני, שנטש השנה את פסגת ההייטק ועבר ללב העשייה הציבורית־פוליטית. כשעלה לירושלים לקח איתו שני את כל תקוות תעשיית הטכנולוגיה המקומית, מתקשה לגייס כספים ולנפק אקזיטים. אם עד כה ההייטקיסטים סלדו מהפוליטיקה המקומית, הפנו גב לירושלים ופנו החוצה, לחו"ל, השנה הם התחילו לעלות למשרדי הממשלה לעתים תכופות, ולכתת רגליים בין פקידיה. אפשר לקוות שזה יעזור להם, ושהמדינה תיתן גב לטכנולוגיה הישראלית. אבל עדיף שזה יעבור להם, ושההייטקיסטים ייזכרו איך לעזור לעצמם וייצאו שוב אל מעבר לים, לגייס כסף בסין או בהודו.

מאיר אורבך

יהדות במקום אזרחות: שנה הומניסטית למרות גדעון סער

 

שנה טובה לשר החינוך גדעון סער, שפתח את שנת הלימודים ברוח מסורת ישראל. השבוע התבשרנו כי התקציב המיועד להגברת לימודי האזרחות יוקדש לתגבור הלימודים ביהדות ובמחשבת ישראל. אפשר היה להניח שסער, ההומניסט שהתנגד לגירוש ילדי העובדים הזרים, יבין עד כמה תלמידי ישראל זקוקים לשיעורים שיחזקו את הערכים ההומניים של כבוד לשונה, כבוד לחוק ועוד שלל עניינים. אבל מתברר שסער כנראה חושב שאין מספיק כורתי עצי זית ושורפי שדות בשם האמונה, וכנראה מאמין שצריך לתגבר אותם בכוחות נוספים. או שהוא סתם רוצה להיראות קצת פחות נאור וקצת יותר יהודי, כיאה למי שחושב להתמודד פעם על ראשות הממשלה. הסיבה לא משנה; את השנה, כבוד השר, כבר קלקלת. לפחות יש לך על מה לבקש מחילה ביום הכיפורים.

עידן גרינבאום

מדינת עוקפי חוק: שנה של צדק ברוח הילה גרסטל

 

שנה טובה לשופטת הילה גרסטל, שבשבוע שעבר הזדעזעה והוקיעה בחריפות את מחדלי המשטרה בפרשת רצח ענבל עמרם. גרסטל מצטרפת לרשימה המתארכת של שופטים שהפסיקו לקנות את כל מה שמוכרת להם המשטרה ולגבות טיוחים והתעללויות של שוטרים, או שמבקרים נחרצות את הפרקליטות על שיבושים ומחדלים שפגעו בהגנת נאשמים. מהביקורות הגוברות והמצטברות מצטיירת תמונה מדאיגה - ישראל היא מדינה של אוכפי החוק שהם לעתים עוקפי חוק, מכשילים משפט וצדק. וטועה ומטעה מי שחושב שפלסטרים בדמות מח"ש או נציב תלונות לפרקליטות יעזרו. אין תחליף לעמידה יומיומית נוקשה ונחושה של היועץ המשפטי, פרקליט המדינה והמפכ"ל על משמר ערכי ההגינות, הכללים והאתוס, שתפקידם לעשות צדק ולא להרשיע בכל מחיר, לסמן עיגול על מטרה נכונה ולא מטרה מזדמנת בתוך עיגול.

משה גורלי

שעון קיץ קוואנטי: שעה טובה לאלי ישי

 

שנה טובה לשר הפנים אלי ישי, שהצליח השבוע לכופף את מארג החלל־זמן כאילו היתה זו משימה של מה בכך, כשהכריז שאולי הגיעה השעה לשקול הנהגת שעון חורף זמני, רק לימים הנוראים, ואז לחזור לשעון הקיץ. אכן, רעיון מצוין. גם לי יש רעיון: אפשר להנהיג בישראל שעון קיץ רק בשעות הלילה, למשל בין 17:00 ל־9:00. בתום כל יום עבודה יוזזו המחוגים שעה לאחור - וכך המדינה תחזיר לעובדים שעה מחייהם, כתמורה על המאמץ שהשקיעו בהגדלת התוצר הלאומי. שנאמר, אם כבר רעיונות אידיוטיים, אז לפחות כאלה שיעזרו למי שתורם לחברה ולא רק למי שמחפש דרכים נוחות לענות את נפשו.

שאול אמסטרדמסקי

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות