הגולם מפראג פיצח את נוסחת הכסף
קארל יאנצ'ק הוא מתמטיקאי צ'כי מבריק שהקים את אחת החברות המצליחות בעולם למסחר המבוסס על בינה מלאכותית. יאנצ'ק שבר את קוד החשאיות הנהוג בתחום והכניס את כתב מוסף "כלכליסט" לתוך החברה שלו
קארל יאנצ'ק נראה צעיר בהרבה מגילו. שיערו הצהבהב מסודר בתסרוקת נער מקהלה, חולצת טריקו עם צווארון נמתחת על גופו הארוך והשברירי, וחיוך ילדותי מתעקל בזווית פיו. לפני חודש מלאו לו 37, אבל בקלות אפשר לטעות ולחשוב שהוא עוד אחד מאלפי הסטודנטים הצ'כים שנדחסים מדי יום אל קרונות הרכבת התחתית בפראג. אולם יאנצ'ק (JANEČEK) כבר אינו סטודנט, אלא מושא קנאתם של סטודנטים רבים בצ'כיה, כמו גם אנשי עסקים במדינה ומחוץ לה. הוא עומד מאחורי אחד מסיפורי ההצלחה העסקיים המפתיעים של האלגו־טריידינג, התעשייה הלוהטת של עולם הפיננסים.
סודיות היא שם המשחק בחברות האלגו־טריידינג - מסחר אלקטרוני אוטומטי בבורסות, המבוסס על אלגוריתמים מתמטיים. כל החברות בכל העולם שומרות בקנאות על חשאיות ופוחדות מחשיפה תקשורתית. ג'נקק, לעומת זאת, מוכן להיחשף. אף שהוא הקים את אחת מחברות האלגו־טריידינג הגדולות באירופה ועומד בראשה, הוא נפגש עם עיתונאים, מופיע בכנסים מקצועיים ואפילו התראיין לטלוויזיה הצ'כית.
הוא מסביר זאת בנסיבות המיוחדות של המדינה שבה הוא פועל. "בצ'כיה אנשים נוטים לחשוב שאם אתה אדם עשיר, אז גנבת כסף והעסקים שלך לא חוקיים", הוא אומר לי כשאנחנו נפגשים במשרדי החברה שלו, RSJ Trading, המשקיפים על רחוב צר גדוש במסעדות קטנות ודוכני פירות בואכה השגרירות האמריקאית בפראג. "התפיסה הזאת נובעת מכך שהרבה אנשים עשו כל מיני מעשים מפוקפקים לאחר נפילת הקומוניזם והתעשרו. אנחנו החלטנו להיחשף כדי להראות לעם הצ'כי שאפשר להרוויח הרבה כסף בדרך לגיטימית. אין לנו מה להסתיר".
הנכונות הזו להיחשף היא שהובילה גם אותי לפראג ואפשרה לי ביקור נדיר בלבה של חברה למסחר מבוסס אלגוריתם מתמטי, בניסיון לחשוף מעט את הדרך שבה מתנהלת התעשייה החשאית הזאת, המניבה רווחים של מיליארדים מדי שנה.
50 מיליון דולר רווח נקי
הבניין שבו נמצאת RSJ אינו מזכיר במאום את בנייני המשרדים בסיטי של לונדון, ניו יורק או אפילו תל אביב. הוא דומה יותר לספרייה עירונית בת ארבע קומות, שבה מקבל את פניך שומר מנומנם עם אנגלית מקרטעת השרוע בכניסה על כיסא עץ. בקומה השלישית ממוקמת הכניסה למשרדי החברה. רק דלת שקופה מפרידה בין מסדרון הבניין לבין אחת החברות המתוחכמות בתחום רב־העוצמה ביותר בעולם המסחר הבורסאי. RSJ פועלת כיום בשלוש בורסות נגזרים ברחבי העולם: NYSE Liffe בלונדון, CME בשיקגו ו־Eurex בפרנקפורט, שנחשבות לשלוש הבורסות המרכזיות והנזילות בתחום. "החלטנו לפעול בינתיים רק בתחום הנגזרים ורק בבורסות עם רמות נזילות גבוהה, והשלוש האלה הן הבורסות הנזילות ביותר", אומר ג'נקק. "בתוך שנה עד שנתיים ניכנס גם לבורסת הנגזרים בקוריאה".
לפי נתונים שחושף יאנצ'ק, החברה, ש־42% ממניותיה שייכים לו, מגיעה להיקפי מסחר של כמיליון חוזים עתידיים ביום - מה שהופך אותה לאחת המובילות במסחר בבורסות הללו. בלונדון למשל, שם היא פעילה מאז 2002, RSJ סוחרת בעיקר בחוזים עתידיים על הריבית הבין־בנקאית באיחוד האירופי (EURIBOR). ברבעון השני של 2010 הסתכם מחזור המסחר שלה בבורסה זו בלבד ב־35 מיליון חוזים - יותר מ־5% מהמחזור הכולל ב־NYSE LIFFE, מה שהופך אותה לחברת האלגו־טריידינג הגדולה ביותר בבורסה הזו. משם גם מגיעים מרבית רווחי RSJ, שטיפסו ב־2009 ל־50 מיליון דולר, כולם ממסחר בהון העצמי של החברה. יאנצ'ק מאמין שבזכות העלייה במחזורי המסחר והשיפור באלגוריתמים שהחברה מפתחת, 2010 תסתיים ברווח גבוה יותר.
45 עובדים
את כל זה מפעילים מפראג בסך הכל 45 עובדים מקצועיים: מתמטיקאים, מתכנתים וסוחרים. המתמטיקאים, שהמוביל בהם הוא יאנצ'ק - בעצמו דוקטור למתמטיקה - הם הנכס החשוב ביותר בחברה. האלגוריתמים שהוא פיתח והם משכללים כל העת הם הנכס העיקרי של RSJ. תפקיד המתכנתים הוא לדאוג שהאלגוריתמים יוטמעו בצורה מיטבית במחשבי־העל של החברה, כך שהחזון המתמטי יבוא לידי ביטוי אלקטרוני. הסוחרים הם בעצם משגיחים, שריד לעולם שהולך ונכחד. מכיוון שהמחשב רב־העוצמה סוחר באופן עצמאי, לסוחר האנושי נותר רק להשקיף על המסכים ולוודא שהכל בסדר. כשאני עולה לקומה השנייה של משרדי החברה, אני פוגש שם ארבעה סוחרים צעירים שעושים בדיוק את זה: על צגי המחשב נעים איתותים אלקטרוניים של קנייה ומכירה בקצב שיא, ועין בלתי מיומנת לא תבין את המתרחש.
מחוץ לחדר, על קיר לבן ונטול תמונות, תלוי לוח עם נוסחאות מתמטיות. ממסדרון ארוך מתפצלים חדרים גדולים, שבהם ישובים בדממה מתמטיקאים ומתכנתים צעירים. מאחוריהם חלונות קטנים המשקיפים על כיכר שעצים מזדקנים מטילים עליה צל ירקרק. יאנצ'ק אומר לי כי בשנה האחרונה, לאחר שהתחיל להתפרסם בצ'כיה, הוא מקבל ערימות של קורות חיים ממתמטיקאים, מהנדסים וכלכלנים, אך דוחה את כולם.
אז איך מתקבלים לעבודה אצלך?
"אני מלמד קורסים למתמטיקה באוניברסיטת צ'רלס. שם אני מגייס את העובדים".
מה מייחד אותם?
"רמה מתמטית גבוהה, כמובן, אבל זה לא מספיק. חשוב שהם יידעו לחצות את הגשר מהתיאוריה למעשה. יש הרבה מתמטיקאים טובים ממני, אבל הם לא חזקים ביישום המתמטיקה בפרקטיקה".
הם צריכים להבין בכלכלה?
"לא, אני מלמד אותם כל מה שהם צריכים לדעת".
100 מיליון נתונים ביום
מהמטה בפראג שולטים עובדי החברה על שלושה מחשבי־על הממוקמים כל אחד מהם בקרבת אחת משלוש הבורסות שבהן פועלת RSJ. הקרבה הפיזית מאפשרת למחשבים לקצר את זמן התגובה ולהגיב בתוך פחות מאלפית שנייה לכל מידע שהבורסות מפרסמות. הקופסה השחורה של RSJ מסוגלת לעכל אלפי נתונים בשנייה, ובחישוב כולל היא סופגת יותר מ־100 מיליון נתונים ביום מסחר אחד. כל הנתונים הללו משוקללים על ידי האלגוריתמים המתמטיים שפיתחה החברה, והתוכנות שאחראיות לפעולת המערכת מצוות באופן אוטומטי על מחשבי־העל כיצד להגיב - לקנות, למכור, באיזו כמות ובאיזה מחיר. כמיליון הוראות מדי יום.
האלגוריתמים המתמטיים הם הסוד הגדול של כל חברת אלגו־טריידינג, וכך גם של RSJ. ככל שאפשר לחשוף, ל־RSJ כמה אלגוריתמים מורכבים. הם מיועדים, באמצעות ניתוח מתמטי וסטטיסטי (המתבסס, בין היתר, על מאגרי מידע היסטוריים של מיליוני נתונים, כמו גם על ניתוח טכני פשוט), למצוא פערים בין מחירי נכסים שונים ולהגיב בהתאם.
למשל, וזו רק דוגמה, המודל המתמטי של החברה עשוי לזהות כי שער הדולר ברגע נתון נמוך, בהתחשב במחיר החוזה העתידי על הריבית המרכזית בבריטניה. במקרה כזה, הוא עשוי לרכוש בתוך מאית שנייה חוזה עתידי על הריבית, ולמכור אותו כמה שניות מאוחר יותר, כששיווי המשקל יושג. RSJ גם פיתחה תוכנה שיכולה לקרוא ולזהות פרסומים טקסטואליים של נתונים. נתון פיננסי רלבנטי בבלומברג, רויטרס או באתר אינטרנט שהיא מתוכנתת לעקוב אחריו ישוקלל גם הוא במאגר הנתונים. פיתוח האלגוריתמים והטמעתם אינם מעשה חד־פעמי. הם מתבצעים כל הזמן, בשל הצורך המתמיד בשינוי והתאמה לשוק הדינמי של הנגזרים.
1989, המהפכה מתחילה
כדי להבין איך נולדה האופרציה המורכבת הזו דווקא במדינה מזרח־אירופית, צריך לחזור שני עשורים לאחור. בנובמבר 1989, כחלק מהתפוררות הגוש המזרח־אירופי, זכתה צ'כוסלובקיה בעצמאות. זמן קצר אחר כך החלה הפרטת החברות הממשלתיות.
באותה שנה יאנצ'ק היה עדיין נער בן 16, תיכוניסט מחונן שהעביר את זמנו בין תחרויות מתימטיקה. עולם העסקים היה רחוק ממנו. אולם שנתיים מאוחר יותר, כשהחל ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה, כבר מצא עצמו, כמו סטודנטים רבים אחרים, נופל שבי בקסם הקפיטליזם שבא על צ'כוסלובקיה (שהתפצלה עד מהרה לצ'כיה וסלובקיה). ב־1994 החליט להקים חברה שתנסה לרכוש חלק מהמניות בחברות שהופרטו. לחברה קראו RSJ (רצף אותיות חסר משמעות, אגב), אבל בשנים הבאות נותרה החברה בעיקר שלד ללא פעילות אמיתית, ויאנצ'ק גילה שהוא מעדיף להתרכז בלימודיו האקדמיים.
ב־1995 השלים לימודי תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת צ'רלס בפראג - אחת הגדולות והוותיקות באירופה. הוא נסע לארצות הברית והשלים לימודי MBA במגמת מימון. במקביל פיתח יאנצ'ק אלגוריתם מתמטי שנועד להגדיל את סיכויי הזכייה בבלק ג'ק.
בתום לימודי ה־MBA חזר לפראג והשלים תואר שני במתמטיקה. ב־1998 גויס כאנליסט לקרן גידור. לאחר שנתיים שב לאקדמיה והשלים דוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת קרנגי מלון בפנסילבניה. את הדוקטורט, שעסק באפליקציות מתמטיות של מסחר בחוזים עתידיים, עשה בהנחיית פרופ' סטיבן שריב (Shreve), אחד המתמטיקאים המובילים בעולם, בתחום המשלב מתמטיקה ומימון. "יאנצ'ק הוא הסטודנט האינטואיטיבי ביותר שעבדתי איתו", אמר השבוע פרופ' שריב ל"מוסף כלכליסט". "במקרים רבים הוא ידע לשער את האמיתות המתמטיות עוד לפני שהוכחנו אותן. פעמים רבות חלקתי עליו, ובדיעבד התברר שברוב מוחלט של המקרים הוא צדק".
במקביל, שדרג יאנצ'ק את המודל המתמטי שפיתח להגדלת סיכויי הזכייה בבלק ג'ק. הוא המיר אותו לתוכנת מחשב, שאותה מכר לחברות הימורים ברשת. בין היתר, גם לחברת פלייטק שהקים טדי שגיא. "מכרתי כמה מאות תוכנות, כל אחת תמורת 150 דולר", הוא נזכר בחיוך. "הייתי אז סטודנט וזה היה בשבילי הון".
במקביל לפלרטוט עם תוכנת הקזינו, יאנצ'ק שקד על פיתוח אלגוריתמים מתמטיים שיהפכו את RSJ לחברה שתהפוך מתמטיקה לכסף. הוא הצליח לרתום כמה מתמטיקאים לרעיון והכניס אותם כשותפים. ב־2002 כבר הבינו ג'נקק ושותפיו שהמודלים שלו עשויים להצליח, והחברה התחילה לסחור בבורסת הסחורות של שיקגו. ההתחלה היתה אטית ומהוססת, גם מפני שהכוח המחשובי של החברה פיגר לעומת המחשבים של חברות מתחרות.
אולם יאנצ'ק המשיך בפיתוח. במקביל, החברה הציבה שרת ליד הבורסה בשיקגו, מה שחסך לה כמה מאיות שנייה בכל פעולת מסחר שביצעה. ההמשך הלך לכיוון טוב. פעם בשנה לערך נתקל יאנצ'ק בבעיה נקודתית שהצריכה שיפור באלגוריתמים. למשל, בקיץ 2007, עם פרוץ משבר הסאב־פריים, לא הבין המנגנון המתמטי של RSJ כיצד התנודתיות בשוק כה גבוהה, ואילו מחירי המניות נמצאים כמעט בשיא כל הזמנים. המחשב ירה הוראות קנייה ומכירה שלא תאמו את הלך הרוח בשווקים, והחברה הפסידה. את חודשי הקיץ החמים ההם בילה יאנצ'ק בהזעה מול נוסחאות. "היום זה לא יכול לקרות לנו", הוא אומר בביטחון.
אז מתי בעצם הבנת ש־RSJ עומדת להצליח? אחרי שהתגברת על ההפסדים ב־2007?
"עוד קודם. כבר ב־2005 התחלנו להבין שאנחנו כנראה עומדים להיות עשירים".
75% מהמסחר באמריקה
RSJ רק הולכת ומגדילה את פעילותה בשנים האחרונות. בבורסת הסחורות של שיקגו היא סוחרת בעיקר בחוזים עתידיים על שערי היורו־דולר, והשבוע אמורה היתה להתחיל לסחור בחוזים עתידיים על שער הנפט. ברבעון הרביעי של 2009 ביצעה החברה מסחר ב־17 מיליון חוזים. ברבעון השני של 2010 המספר זינק ל־27 מיליון. גם בבורסה בפרנקפורט, שם סוחרת RSJ בעיקר בחוזים עתידיים על איגרות חוב, היקפי המסחר שלה מזנקים. ברבעון הרביעי של 2009 היא קנתה ומכרה 1.7 מיליון חוזים. ברבעון השני של 2010 כבר מדובר בקרוב ל־8 מיליון. כל פעולה כזו, כשהיא עולה יפה, מכניסה סנטים אחדים של רווח. היקפי המסחר העצומים הופכים אותם לרווח של עשרות מיליונים בחישוב שנתי.
הצמיחה הזו תואמת את הצמיחה המתמדת בהיקפי המסחר העולמיים של חברות האלגו־טריידינג. לפי חברת המחקר AITE, חברות אלגו־טריידינג בארצות הברית מעורבות ב־75% מכלל המסחר, בעוד שהן מהוות פחות מ־2% מהגופים העוסקים במסחר. זו הסיבה לכך שלא כולם אוהבים את האלגו־טריידינג, ורואים בשיטה ניצול לא הוגן של יתרון טכנולוגי על חשבון משקיעים מהשורה. פול קרוגמן, חתן פרס נובל בכלכלה, טען כי מטרת שוק ההון היא לקדם את הכלכלה על ידי כך שהוא מאפשר לחברות לגייס כסף. קניית מניה ומכירתה כעבור שנייה או שתיים, הוא אומר, אינה תורמת לכך כהוא זה.
יאנצ'ק דוחה את הטענה, כמו גם את הביקורת על כך שהמכונות שלו מנשלות סוחרים ומאפשרות מניפולציית מחירים. "גם במאה ה־18 אמרו שהמכונות ישתלטו על העולם ויתפסו את מקום בני האדם", הוא אומר. "היום איש לא לוקח את הטענה הזו ברצינות. בנוגע למניפולציות, אכן אפשר לעשות אותן בעזרת מכונה, אבל מי שמבצע את המניפולציה הוא האדם שתכנת אותה".
המתמטיקאי פול וילמוט טוען שחברות האלגו־טריידינג מסכנות את יציבות שוק ההון משום שאכפת להן רק ממחיר המניה עוד כמה שניות - וזה יוצר תנודתיות עצומה ושוחק את ערך הנכסים.
"הופתעתי לקרוא את הביקורת של וילמוט. הייתי בטוח שהוא אדם חכם. כיום השוק נזיל ותחרותי יותר, וזה אך ורק בזכות חברות האלגו־טריידינג. לטעון שמחיר הנכסים בבורסה ירד בגלל החברות זו שטות".
אז מה החיסרון באלגו־טריידינג?
"אם לומר את האמת, אני לא רואה חסרונות".
5 שנים מהיום...
יאנצ'ק מעסיק רק צ'כים. "יש מספיק אנשים חכמים בצ'כיה", הוא אומר. "פרט לכך, אם אגייס אמריקאי, למשל, הוא יעזוב ביום שבו יקבל הצעה כספית משופרת ממתחרה. לצ'כי יהיו שיקולים נוספים".
אתם משלמים טוב לעובדים?
"יחסית לצ'כיה, כן. חלק מהעובדים גם מקבלים מניות בחברה, כך שזה מסתכם בהרבה כסף".
איך מתייחסים אליכם בצ'כיה?
"בבורסה כאן אפשר לסחור רק במניות ובאג"ח, כך שהרוב לא מבינים את העולם שאנו פועלים בו. הצ'כים גם רגילים שעשירים עשו את הונם בדרך לא חוקית והם חשדנים. ועדיין, כבר הבינו שאנחנו חברה לגיטימית ולכן היחס אוהד יחסית. אנחנו מקבלים הרבה כבוד".
מזהים אותך ברחוב?
"כן".
איפה תהיו בעוד חמש שנים?
"גדולים יותר. פועלים בעוד מוצרים ובעוד שווקים".
הציעו לקנות אתכם?
"לא. זה לא מעשי לקנות חברה שאתה לא יודע מה היכולות שלה. הרי לא באמת יודעים מה אנחנו עושים, והיכולות שלנו תלויות באנשי החברה. בי, למשל. אם אני אלך, ערך החברה לא יהיה אותו דבר".
שמעת על חברה ישראלית בשם פיינל?
"שמעתי על חברה שפועלת בתחום. איך אמרת שקוראים לה?".
פיינל (אני כותב על דף. יאנצ'ק מסתכל וטומן בכיס).
"אשמח לפגוש אותם. תוכל לסדר לי פגישה?".
28 תגובות לכתיבת תגובה