משפחת עזורי יוצאת לאור: המימון נשאר במשפחה

כשהאחים רונן ואלון עזורי החליטו לגייס משקיעים ושותפים לפרויקט החדש שלהם - מגדל עזורי אקו טאואר ברחוב המסגר, לא היה להם צל של ספק כי הם ימצאו משקיעים אסטרטגיים, כאלה שיאמינו בדרכם וביכולות שלהם. באופן מסורתי בני הדודים לבית משפחת עזורי המתגוררים בתל אביב, בטורונטו ובלונדון מציגים בשלב ראשון את הפרויקטים שלהם רק לבני משפחתם ומעניינים אותם בהשקעה בפרויקט, וגם הפעם, לאחר שלב ההצגה לא היה צורך להמשיך הלאה למקורות חיצוניים.

מתוך 50 בני הדודים, 12 פועלים בענף הנדל"ן, 3 מתגוררים בטורונטו ועוסקים בענף המשרדים והמלונאות, כמה בני דודים נוספים מתגוררים בלונדון, בהם גם אחיהם של אלון ורונן, דוד עזורי שמקים בימים אלה בניין משרדים למיקרוסופט בלונדון.

האחים אלון (מימין) ורונן עזורי. "אנחנו מעדיפים כרגע להיות אלה שמייצרים את המוצרים" | צילום:יובל חן

במקרה של הפרויקט ברחוב המסגר היו אלה האחים אלי עזורי, עו"ד במקצועו, ודודי עזורי, מבעלי חברת "מפל אנרגיה ירוקה", שחברו לאלון ולרונן כמשקיעים באמצעות חברת "נקרה החזקות".

"השיתוף הוא לא רק במימון, אלא גם בתחום הידע, התחום הירוק למשל מתקדם יותר בחו"ל וכך אנחנו מקבלים את האינפורמציה לפני שהיא מגיעה לישראל", אומר רונן והוסיף, "גם במקרה של המסגר, אלי ישמש כיועץ בתחום המשפטי ודודי בתחום המים. כשיש פרויקט כל אחד מבני הדודים קודם כל מעמיד אותו לטובת בני הדודים, גם כדי שיחוו את דעתם וגם כהזדמנות להשקיע".

חברת ה"אחים עזורי" נוסדה בסוף שנות השישים על ידי מנשה עזורי, והיא מנוהלת כיום על ידי שני בניו - רונן ואלון. את תחילת פעילותו עשה האב בתחום המגורים כאשר פעל בעיקר באזורי הביקוש של אז: תל אביב, רמת גן, בני ברק ופתח תקווה והיה בין הראשונים שבנו פרויקטים בשיכון ל' בצפון תל אביב. בסך הכל השלים האב כ־100 פרויקטים נדל"ניים - 80% מתוכם בתחום המגורים והיתר בתחום המשרדים. "המשפחה הגיעה מתחום המסחר וכחלק מפורטפוליו העיסוקים שלה החליטה שיש מקום גם לפעילות בתחום הנדל"ן שאותה ריכז אבי", אומר רונן.

כיום מחזיקה החברה בבעלותה שני בניינים ברחוב המסגר, 52 ו־54, שנבנו על ידיה ובחלקים ממתחמי המשרדים וההייטק "בית השחר" ו"בית היצירה" באזור התעשייה קריית אריה שבפתח תקווה, שנרכשו בחלקם על ידי חברת מגדל.

מתמקדים ברחוב המסגר

כשהם נשאלים מדוע החליטו להתמקד דווקא בבניית משרדים ולא בפרויקטים למגורים משיב אלון כי "כיזם קשה יותר ליישם בנייה ירוקה במגדל למגורים, כי יש פחות מערכות משותפות, ואחרי שהבנייה מושלמת כל אחד שולט במערכות של עצמו". לדברי אלון, העובדה שבמתחמי משרדים פועלות כיום חברות ניהול מאפשרת לבקר את המערכות, ולכן ניתן לבקר את ההשקעה בקלות רבה יותר.

מדוע חלק גדול מהפעילות שלכם בתחום המשרדים נמצאת ברחוב המסגר?

"אני מסתכל על ציר איילון כנקודה המזרחית של אזורי המשרדים של תל אביב. מעבר לשם כדי להגיע למרכז אתה חייב רכב. אני מאמין שזה באמת אזור הסיטי האחרון, כשאתה מסתכל על מפה אתה מיד רואה את זה. אנחנו נמצאים שבע דקות הליכה מרחוב רוטשילד, בסמוך לשוק הסיטונאי, למתחם המשרדים העתידי של חסן ערפה. יחד עם הקרבה לאיילון זה אפילו נותן לנו יתרון על מגדלים שנמצאים ברוטשילד וסביבתה, כי הגישה לכאן נוחה יותר, ועדיין אנחנו במרחק הליכה מהמרכז", אומר רונן.

הבניין הירוק של משפחת עזורי ברחוב המסגר. עומד בתקן הירוק המחמיר ביותר

האם אתם מתכננים להרחיב את הפעילות או להנפיק את החברה בבורסה?

"אנחנו מעדיפים להתמקד בכל פעם בפרויקט אחד עד שניים - זה מאפשר לנו להביא פרויקטים מיוחדים לידי ביצוע. אנחנו לא קונים נכסים מניבים, זה לא מעניין אותנו. אנחנו מעדיפים כרגע להיות אלה שמייצרים את המוצרים", מסביר רונן, "חשיבה של חברות ענק היא שונה, אני חושב בעיקר על הלקוח ועל איכות החיים של אותו אדם שמגיע לעבודה בבוקר".

מהם הפרויקטים הבאים שלכם?

"יש לנו שני פרויקטים על הפרק: מגדל ירוק שישלב בתוכו מגורים ומשרדים בסביבת רחוב המסגר ותוכנית להקמת כפר נופש אקולוגי של כ־70 יחידות דיור באזור ים המלח. שניהם נמצאים במצב ראשוני של תכנון ולכן לא נחשוף עדיין את הפרטים לגביהם".

התשואה היא לא המטרה

מהצצה חטופה למשרדו של רונן יכול להתקבל הרושם המוטעה כי מדובר בחדרו של אדריכל נוף. על הקיר תלויה תמונה גדולה של זני צמחים שונים, ואילו על השולחן שמתחתיה נמצא מאגר ספרי גידול צמחים שלא יבייש אף בוטניקאי. גם המראה של עזורי לא מתיישב עם היזמים הרגילים בענף הנדל"ן הישראלי. עזורי, טיפוס שליו בעל שיער ארוך, מדבר ברוגע על צורכי הלקוח הסופי, על המערכות הירוקות במגדל החדש, ועל עתיד הבנייה הירוקה בלי לשלב אפילו פעם אחת את המילים "תשואה" או "מימון", לחם חוקם של כרישי הנדל"ן המניב. אלא שלמרות הרושם הראשוני, רונן ממהר להבהיר שלא כדאי להתבלבל - ההיבט הכלכלי משתלב היטב בבניין ויניב למשפחה תשואה של כ־13%.

המגדל החדש שנבנה על ידיהם בימים אלה הוא אחד משני בניינים יחידים בארץ, הראשון הוא הבניין של אינטל, שיעמוד בתקן הירוק המחמיר ביותר - ה־LEED האמריקאי שיכלול יישום של טכנולוגיות והמצאות מעניינות. כך למשל, בריכת השחייה של הבניין תשמש בעת חירום מאגר מים עבור מערכות הכיבוי. רק קידום הביורוקרטיה הכרוכה בתקנות ה־LEED עולה לחברה יותר מ־100 אלף שקל לפרויקט.

"זו נקודה חשובה בתחום הירוק, כי ברור לי שמנהלים של חברה שמחליטים על השכרה או רכישה של שטחים בבניין ירוק צריכים להראות לדירקטוריון שהם עשו החלטה נכונה כלכלית, ועדיין בנייה של מגדל ירוק יקרה ב־7%-10% בהשוואה למגדל רגיל. כאיש עסקים אני צריך להראות ללקוחות שלי שהם באמת יחסכו כסף לאורך זמן. כיום ניתן לקבל מחשבון אנרגטי עבור החברות שמראה כמה אתה חוסך. במקביל אנחנו מפתחים יחד עם מכון התקנים הישראלי כלי שבודק את ההוצאות האנרגטיות, כך שניתן לבצע השוואה כלכלית ביחס לבניין חדש בבנייה ירוקה".

אף אחד מבנייני המשרדים שנמצאים בבנייה בת"א לא ירוק, למה?

"בשלב הזה, כשהתחום בחיתולים, חייב להיות יזם מוביל שבאמת רוצה לעשות את זה. כרגע אין לזה תגמול מהרשויות וכל מה שקורה בשוק הזה קורה בעיקר ממניעים אישיים".