אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נחשף ב"כלכליסט": ליאורה מרידור התפטרה מראשות הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב צילום: מיכאל קרמר

נחשף ב"כלכליסט": ליאורה מרידור התפטרה מראשות הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב

לאחר שמימשה את תיק ההשקעות של האוניברסיטה בניגוד להמלצת ועדת ההשקעות והביאה להתפטרות חבריה ובצל חקירת מבקר המדינה את מהלכיה ומעורבותם של אנשי עסקים בוועד המנהל, הודיעה היום מרידור כי תפרוש מהתפקיד לאחר שנה וחצי בלבד

06.09.2010, 20:46 | נעמה סיקולר

ליאורה מרידור התפטרה מתפקידה כיו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב, כך נודע ל"כלכליסט". מרידור כיהנה בתפקיד שנה וחצי בלבד, תקופה סוערת במיוחד לאוניברסיטה במהלכה הובילה מרידור מהלך שנוי במחלוקת של מכירת מלוא המניות ואגרות החוב מתיק ההשקעות של האוניברסיטה, בניגוד להמלצת חברי וועדת ההשקעות של המוסד האקדמאי.

מרידור גם חתומה על הדחת הנשיא הקודם של האוניברסיטה, פרופסור צבי גליל, ביחד עם יתר חברי הוועד המנהל של האוניברסיטה. על רקע שני המהלכים הללו נוצר סכסוך חריף בין הנהלת האוניברסיטה בראשות הוועד המנהל לבין חבר הנאמנים של האוניברסיטה הכולל תורמים משמעותיים שאיימו להפסיק לתרום למוסד.

עוד על הסכסוך

 

פרופ פרופ' צבי גליל | צילום: טל שחר פרופ

מרידור ואוניברסיטת תל אביב מצויים בחודשים האחרונים תחת חקירה של מבקר המדינה הבודק את מעורבותם של אנשי עסקים בפעילות הוועד המנהל, בראשות מרידור ואת הדחת הנשיא הקודם צבי גליל מחשש לליקויים בתהליך קבלת ההחלטות.

בדיקה נוספת של המבקר נערכת בנושאים הקשורים בתהליך קבלת ההחלטות בעניין פרויקט מעונות הסטודנטים באוניברסיטה בעקבות תלונה שהגיע למבקר כי במכרז זכתה חברה המצויה בקשרי עבודה עם חבר אחר בוועד המנהל - אלפרד אקירוב, שמכחיש טענות להליך לא תקין בבניית המעונות.

מרידור מסרה להנהלת האוניברסיטה כי היא מבקשת לסיים את תפקידה משום שלשיטתה הצליחה לייצב את האוניברסיטה ולהביא אותה לתפקוד תקין המאפשר לה לפרוש, אולם מקורבים לנושא מציינים כי הביקורת הרבה, המהלכים השנויים במחלוקת ודו"ח מבקר המדינה הצפוי, הם שהביאו להתפטרותה.

גליל, שהתעמת עם מרידור וכיום מכהן כדיקאן ביה"ס היוקרתי למיחשוב של ג'ורג'יה טק באטלנטה, מסר בתגובה ראשונה ל"כלכליסט" כי עזיבתה של מרידור תיטיב עם האוניברסיטה: “למרידור אין לה את המזג החינוכי, שיקול הדעת ויחסי האנוש הדרושים לבניית מוסד אקדמי איכותי. חשבתי שלפחות בתחום העסקי יהיה לה יתרון מסוים, אך בהתעקשותה לממש הפסדים - בניגוד לעמדת ועדת ההשקעות המקצועית של האוניברסיטה - התברר שגם בתחום זה נמצאה חסרה. מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל ניצבים היום בפני אתגרים לא פשוטים, אני מקווה שאוניברסיטת תל אביב תפתח כעת דף חדש שיאפשר לה לעמוד בהם בהצלחה".

תגיות

16 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

15.
אלו הפרות הבאושים של תהליך ההפרטה
בשם ההתייעלות, תהליך ההפרטה יוצר בחברה הישראלית שכבה של אוליגרכים הממונים על קביעת המדיניות ומקורבים לצלחת הציבורית (ראו פרשת אקירוב ופרויקט המעונות), ושכבה של משלמי מיסים כנועים וחסרי השפעה. בתוך כך מחוסל בהדרגה מעמד הביניים. התהליך מתרחש בכל נושא ציבורי, ממרכזי המצוינות באקדמיה ועד הקמת תאגידי המים. אם בעבר נבחרי הציבור ופקידי העיריה קבעו מדיניות של חלוקת המשאב הציבורי (מיים), היום יש דירקטוריון ומנכ"לים הממונים על כך. לכאורה מורכב הדירקטוריון מנציגי ציבור, אבל בפועל אלו אנשי עסקים או נושאי משרות ניהול בעלי השפעה רבה גם ללא תפקידם בדירקטוריון. המודלים של תורת המשחקים מנבאים שההחלטות שמקבלים אותם דירקטוריונים ישקפו את תועלות האוליגרכיה ולא את תועלת הציבור. במרכזי המצוינות הבעיה תהייה חמורה אף יותר, פרופסורים מצטיינים ישלטו ברוב תקציבי המחקר, הם יפגינו יעילות כמותית. תפוקות המחקר יהיו גבוהות וגם איכות המחקר תהיה גבוהה אבל השמרנות תשלוט בכל, וכפי שמנבאת ההיסטוריה של מהפכות מדעיות האפשרות של פרדיגמות חדשות ופורצות דרך לזכות בתיקצוב מחקרי תשאף לאפס. האקדמיה תשקע במחקר שמרני שמחזק את עמדותיו כמו שרבנים מחזקים אמונה בקרב צאן מרעיתם. כדי לעצור את התהליך יש השאיר את יכולת ההשפעה בידי הציבור או על ידי עצירת ההפרטה או ע"י חקיקה שתחייב מינוי דירקטורים נציגי ציבור אמיתיים שנבחרים מתוך כל שכבות הציבור מבחינת רמת השכר ורמת החיים. כל תמנע מאנשים בעלי עמדות כוח מינוי לתפקידים (ההתנדבותיים כביכול) המעניקים להם עוד כוח והשפעה. כדי למנוע את השמרנות במחקר יש לפזר את מוקדי הכוח וההשפעה באקדמיה ומערכות התיקצוב של המחקר גם אם הדבר מעודד בינוניות. עדיף בינוניות עם פריצות דרך מחקריות על פני איכות גבוהה של מחקר המתקדם כולו באותו התלם.
דר' יובל סמיד , חיפה  |  07.09.10
לכל התגובות