ראיון "כלכליסט" - מנכ"לית קסניה: "אקזיט? עדיף להביא חברה לרווחיות"

נראה שההתאוששות שמורגשת ברבעונים האחרונים בקרב חברות תעשייה רבות במשק, פסחה על חברות טכנולוגיה ישראליות. ענפי הטכנולוגיה השונים, שנשענים על הצורך במימון, נתקעו על רקע המשבר שפרץ ב־2008, ואשר חסם בפני יזמים רבים את האפשרות לקבל די מימון לצעוד הצעדים הראשונים בהקמת חברות הזנק.

לפי סקר שערך מכון המחקר IVC, ב־2009 גייסו 447 חברות טכנולוגיה ישראליות 1.12 מיליארד דולר בלבד, ירידה של 46% בהשוואה ל־2008 ושל 37% בהשוואה ל־2007. עבור חברות בתחילת דרכן, שההשקעות בהן נעשות בשלב ה־seed, שנת 2009 היתה גרועה במיוחד: רק 5% מההשקעות הגיעו לידיהן.

חלוקת דיבידנדים

ענת סגל, מנכ"לית קסניה, קרן הון סיכון ציבורית בהגדרתה שקמה ב־2006, מסבירה בשיחה עם "כלכליסט" שהמודל העסקי של קסניה, כחברה ציבורית, מסייע לה להיהפך לחברה שדומה יותר לחברת השקעות השואפת לחלק דיבידנדים לבעלי המניות שלה, מאשר לקרן הון קלאסית המחפשת אקזיטים ובעלת חיים מוגבלים, וכאן יתרונה. בשוק גיוסי הטכנולוגיה המדשדש, האלטרנטיבה של מינוף כספי המדען והמשך האחזקה בחברות שעושות את המעבר לרווחיות נראית מעניינת, אולם קסניה הצעירה, עם תשואה שלילית של כ־10% מתחילת השנה ומחזורי מסחר שמסתכמים בעשרות אלפי שקלים בממוצע ביום, עוד רחוקה מלהוכיח את האטרקטיביות שלה בשוק.

חסרה מסה קריטית

"יש אלמנטים של מסה קריטית שעדיין חסרים לנו, וזה משהו שאנחנו עובדים עליו", אמרה סגל. "מצד שני, יש לנו בעלי מניות מאוד מכובדים שמאמינים בחברה ושומרים על חלקם בה, ומבחינתי זו אחת האינדיקציות לאטרקטביות שלנו". ואכן, ברשימת המשיקעים של קסניה ניתן למצוא את ח. מר, דש איפקס, אי.בי.אי, מנורה מבטחים ועוד גופים מוסדיים גדולים.

"לעומת קרן סיכון שבנויה לזמן קצוב, אנחנו בנויים כחברת השקעות וזה פותח דרכים נוספות להשיג תשואות למשקיעים. לא שיש לנו בעיה עם אקזיטים. עם זאת, אין לנו גם בעיה להחזיק בחברות רווחיות שמחלקות דיבידנדים. מי שרוכש את המניה ייהנה מהשבחת הפורטפוליו, ויש גם אפשרות להוציא דיבידנד בחברה־האם", מסבירה סגל.

לדברי סגל, חלו תמורות רבות בשוק הגיוסים לחברות טכנולוגיה. "בשנים האחרונות רואים שאין אקזיטים כמו פעם - כמעט לא רואים הנפקות בנאסד"ק וגם יש חברות רבות שלא מתאימות לסוג אקזיט קלאסי. בנוסף, הסכום החציוני של אקזיט נמצא במגמת ירידה, פחות מ־100 מיליון דולר גם בארצות הברית, ואז מודל יעילות כספית וביצוע השקעות בהתאם לגידול אורגני מתאים יותר. אני מאמינה שצריך להיות יותר הון פנוי להשקעות. מצד שני, היו הרבה סטארט־אפים שלא היו צריכים להתממן, בעיקר בתקופות בועה.

"היום מדברים על כך שלוקח הרבה יותר זמן להשביח חברה - יש עלייה ברף הדרישות. החברות הגדולות לא מוכנות לשלם את הסכומים ששילמו בעבר. מבחינתנו, מצד שני, אין דד ליין להתפרק ולהחזיר את הכסף וזה מאפשר לנו יותר שקט בקבלת החלטות. העובדה שאנחנו חברה בורסאית מאפשרת לנו כמה מודלים של החזר כמו אחזקת חברות־בנות רווחיות, או כאלה שחותמות על הסכמים אסטרטגיים. המשקיעים שלנו יכולים להיכנס ולצאת מהמניה ככל שירצו".

החממה הטכנולוגית

קסניה מרכזת חממה טכנולוגית, שנהנית מסיוע של המדען הראשי בפעילות המימון הראשוני של החברות הצעירות. לאורך חייה של חברה צעירה בחממה, ובמידה שהיא ממשיכה לאחר מכן כחברת פורטפוליו צעירה, קסניה מספקת לה ייעוץ, הכוונה ותמיכה לוגיסטית במטרה להצמיח את החברה.

תחום הייטק והצד המימוני שלו אינם זרים לסגל, כך היא מעידה. סגל עבדה בעבר בקרן ההון סיכון אוורגרין ובתמיר פישמן, שבה ייצגה בנקי השקעות אמריקאיים בישראל. "את קסניה הקמתי בסוף 2006. הרעיון היה להקים גוף שישקיע בשלב ה־seed, בליווי החברה, בטוויית קשרים שנדרשים לגורמים מקצועיים ובמסגרת לוגיסטית. השותף הראשון היה אבישי נועם, מייסד חברת נובה־נט, שנמכרה תמורת 152 מיליון דולר בעסקת מניות ומזומן לחברת קונקסאנט מערכות, יצרנית רכיבי תקשורת מהגדולות בעולם. שותף נוסף הוא ח. מר תעשיות, שבא מהמקום של היזמות. אנחנו רוצים לעזור ליזמים לבנות חברות מוצלחות".

בשונה מקרנות הון סיכון, קסניה מחפשת לממש את ההשקעות גם באמצעות אחזקה בחברות־הבנות, ולא רק באמצעות מימושים באקזיט. מבין חברות הפורטפוליו של קסניה ישנן שמונה חברות שמוכרות ושלוש שעשו את המעבר לרווחיות. כך קרה, שלפני כשלושה חודשים סירבה קסניה להצעה של גוגל לרכוש את אחת מחברות הפורטפוליו שלה, סופרפיש, שפיתחה מנוע חיפוש ויזואלי שמאפשר לראות מוצרים שנמכרים באתרים של אמזון, מייסיס, שופינג.קום ועוד.

"סופרפיש מאפשרת חוויית משתמש אינטואיטבית, וכל קליק מכניס. המוצר הושק וקשה לומר מתי נעבור לרווחיות - אבל לפי קצבי הגידול של השימוש במוצר עד עתה, לא ייקח הרבה זמן עד שסופרפיש תעבור לרווחיות. כבר יש יותר מ־100 אלף כניסות לאתר בחודשים הראשונים. באופן כללי, אנחנו עושים השקעות בהתחלה עם מימון מהמדען, ובהמשך ברוב ההשקעות יש לנו קרנות מובילות מחו"ל כמו קרן VLSI שהשקיעה בשלוש חברות שלנו. המודל הוא לא לממן את החברות לאורך כל הדרך".

האם סופרפיש קיבלה הצעת רכישה מגוגל בחודשים האחרונים?

"אני לא יכולה לדבר על זה. גוגל היא שותף טבעי לחברה כזאת".

אין תחליף למדען הראשי

עוד חברת פורטפוליו שקסניה רואה בה חברה מבטיחה היא ניטסטיץ', שפיתחה טכנולוגיה לתפירת ניתוחים בגוף האדם. "הבעיה עם תפרים כיום נובעת מסיבוכים הקשורים בזיהומים וגם מעלות של השימוש בחדר טיפול, לאחר השלמת ניתוח. למוצר יש אישורים של ה־FDA (מינהל התרופות והמזון האמריקאי) ושל ה־CE (המינהל האירופי). התחלנו בתוכנית שיווק ומכירות לפני כחצי שנה באמצעות VLSI, שמצד אחד השקיעה בחברה ומצד שני לקחה על עצמה את ניהול השיווק בארה"ב. תחזית המכירות לשנה הקרובה היא כמה מיליוני דולרים ומעבר לרווחיות. השוק גדול ולמוצר יש אישורים, והפוטנציאל כבר באה לידי ביטוי כיום".

מה החשיבות של המימון ראשוני לחברות טכנולוגיה מתחילות שמגיע מהמדען הראשי במסגרת חממות טכנולוגיות?

"אין תחליף למה שהמדען עושה בשלב ה־seed, כאשר בשלב זה קיים כשל שוק - משקיעים פרטיים יעדיפו תמיד להשקיע בשלב מאוחר יותר. קשה מאוד לגייס כסף אצל שני יזמים עם רעיון ומצגת. גם אחרי שחברה מסיימת את השלב הראשוני במסגרת מימון מדען ומימון שלנו בחממה, היא עדיין חברה צעירה ונאבקת".