נחשף דו"ח IHS על משק הגז: כבר ב־2002 הומלץ למדינה להעלות התמלוגים

חברת IHS, הנחשבת לאחת מספקיות המידע הבכירות בענייני אנרגיה, כתבה לפני שמונה שנים מחקר מקיף שבחן את המדיניות הפיסקאלית של ממשלת ישראל בתחום קידוחי הגז והנפט. במחקר נבחנה אפשרות לערוך שינויים ולהעלות את שיעור התמלוגים (12.5% כיום) לרמה גבוהה יותר, בדומה לעבודה שנעשית היום במסגרת ועדת ששינסקי.

הדו"ח, שמתפרש על פני 85 עמודים, נחשב לרכושה של המדינה, שסירבה לחשוף אותו עד היום. אולם עתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים הכריחה את המדינה לחשוף את הדו"ח המלא. לדברי מחברי הדו"ח, המטרה העיקרית של המדינה היא למקסם את פוטנציאל התגליות בטווח הארוך ולשנות את מערכת המיסוי כך שהיא תהיה פשוטה ככל האפשר. עיקר ההמלצות הן לא להשתתף בעלויות הקידוח של חברות ולוותר על הטבת מס האזילה, שבה נעשית הפחתה של הנכסים בשיעור של הגז המופק באותה שנה מתוך העתודה הנותרת במאגר. ניכוי זה מקטין את חבות המס של החברות שפועלות בתחום קידוחי הגז.

הרעיון של IHS היה שיטת מיסוי פרוגרסיבית, כך שהחלק שיועבר למדינה יגדל ביחס ישיר להכנסות החברה שמפיקה את האנרגיה. שיעור זה עשוי להגיע לפי ארבעה ויותר מכפי שמקובל היום, אולם מאחר שתעשיית הגז הטבעי היתה אז בחיתוליה טרם גילויי אתרי תמר ולווייתן, הוצע אז להתחיל בשינוי מינימלי שלא יפגע במערכת הקיימת. כך נכתב בדו"ח על מיסוי רטרואקטיבי: "יש להימנע מיישום רטרואקטיבי של התנאים הפיסקאליים החדשים, אלא אם ההכנסה ממסים בטווח הקצר נחוצה ביותר ועולה בחשיבותה על ההפסד בטווח הארוך יותר, שייגרם מהפגיעה בכדאיות הפעילות".

נקודה נוספת שאליה מתייחס הדו"ח כבעייתית היא מדיניות הענקת רישונות הקידוח: יש להעניק היתר חיפוש לתקופה של שישה חודשים בלבד, ממליץ הדו"ח, תוך התעקשות על הגשת תוכנית פיתוח לשדה. כיום משרד התשתיות מעניק היתר לתקופה ארוכה יחסית לפיתוח - עד שנתיים, שבמהלכן נמכרים ונסחרים רישיונות ונעשים על גביהם גיוסי הון, מבלי שהוגשה תוכנית פיתוח מפורטת לכל שדה.

במשרד האוצר ביקשו לא להתייחס לדברים.