תרו: הפסד ידוע מראש
במשך שלוש שנים בזבזה תרו משאבים ניהוליים וכספיים רבים על הליך שנועד להשאיר את תרו בידיהם של לויט ומורוס
יו"ר תרו, בארי לויט, עשה הכל בשלוש השנים האחרונות כדי להדוף את ניסיון ההשתלטות של סאן פארמה והיו"ר שלה, דיליפ שאנגווי. החל משכירת עורכי הדין מהטובים בישראל, דרך פנייה לערכאות משפטיות בארץ ובחו"ל, וכלה בהפעלה משומנת של מערך יחסי ציבור בניסיון להשחיר את פני חברת התרופות ההודית. אלא שלמרבה צערו, ההפסד של לויט בבית המשפט העליון בערב ראש השנה היה כמעט ידוע מראש.
בשורה התחתונה, תרו ובעלי השליטה שלה, בארי לויט ודניאל מורוס, התנערו מהסכם חתום שחייב אותם למכור את השליטה בתרו לסאן.
מרגע זה והלאה, נברו עורכי הדין שלהם בחוק החברות הישראלי ובחוקי ניירות ערך בארה"ב, בחיפושם אחר סעיפים שיתמכו במהלך חד־צדדי זה.
עורכי הדין חשבו שמצאו אוצר, בדמות הליך של הצעת רכש מיוחדת (במקום הצעת רכש רגילה) שסאן כביכול מחויבת להגיש, ושאליה יוכלו לויט ומורוס להתנגד וכך להשאיר לעצמם את השליטה.
אלא שלצופה מהצד זה נראה כטיעון חלש ביותר, מאחר ששני הצדדים הכירו היטב את דרישות החוק הישראלי לפני שחתמו על ההסכם ביניהם.
למרות זאת, ואולי כדי להצדיק את עבודתם, שכנעו עורכי הדין של תרו את לויט ואת חבריו לדירקטוריון, כי אין להם כל סיבה להיכנע. במשך שלוש שנים בזבזה תרו משאבים ניהוליים וכספיים רבים על הליך שנועד להשאיר את תרו בידיהם של לויט ומורוס.
לאור התוצאות הברורות קשה שלא להעלות את השאלה האם המלחמה שנוהלה על גבה של חברת התרופות החיפאית היתה באמת כדאית לישות המשפטית שמימנה והובילה אותה?
תגובה אחת לכתיבת תגובה