סין ורוסיה חומדות את אוצר המחצבים של מונגוליה

היבוא לסין רשם באוגוסט עלייה של 32% לעומת החודש המקביל אשתקד, בעיקר על רקע ההסתערות של בייג'ינג על מחצביה העשירים של שכנתה מונגוליה — כך מדווח "דיילי טלגרף".

המדינה הענייה, ששליש מתושביה הם נוודים ושטחה גדול פי שלושה מזה של צרפת, נמצאת בשלביה הראשונים של מגמת שגשוג חסרת תקדים. התמ"ג של הכלכלה שנשלטה בעבר על ידי האימפריה הסינית והסובייטית הוא פחות מ־5 מיליארד דולר. אולם, מאחר שהמדינה נמצאת בימים אלה במרכזו של מבצע "כיבוש שוק", הוא צפוי לשלש את עצמו במהלך העשור הקרוב.

מתחת לפני השטח של מונגוליה — מההרים בצפון ועד למדבר גובי בדרום — שוכן אוצר עצום של מחצבים טבעיים. עתודות הנפט, הנחושת, הזהב והאורניום נהפכו באחרונה לשיחת היום של עולם הכרייה. חרף שיעור העוני הגבוה והתשתיות הרעועות, ההשקעות הזרות הישירות זורמות למונגוליה בקצב מואץ, שכמעט ואינו מושפע מהמיתון העולמי.

אזור מסתורי זה במרכז אסיה נפתח כעת לעולם סוף סוף — בעיקר בזכות הזרמת הכספים מסין, שנמצאת בעיצומה של המהפכה התעשייתית המהירה ביותר בהיסטוריה האנושית ומייצרת 50% מהפלדה העולמית. ב־2009 הגיע היקף ההשקעות הזרות הישירות במונגוליה ליותר מ־700 מיליון דולר, ומיליארדים רבים נוספים צפויים לזרום אליה בשנים הקרובות.

חלק גדול מההשקעות הזרות היו בעסקי המכרות — ושני שלישים מהן הגיעו סין. ארה"ב השקיעה באותה תקופה פחות מ־3% ובריטניה פחות מ־1%. רוב הפחם במונגוליה הוא מהסוג האיכותי שמתאים לתעשיית הפלדה, ועלות ההפקה שלו נמוכה במיוחד — 15 דולר לטונה.

טרנד ההשקעות במרכז אסיה הוא גם תוצאה של התפתחות היחסים בין סין לרוסיה. שתי המעצמות האזוריות, שהיו אויבות במשך רוב תקופת המלחמה הקרה, מטפחות כעת קשרים מסחריים לאורך הגבול ביניהן, שמשתרע על פני 4,300 ק"מ. המסחר בין רוסה לסין מסתכם ב־60 מיליארד דולר בשנה, כמעט פי חמישה מהיקף הסחר ביניהן ב־2003. שני הצדדים מכירים בפוטנציאל הטמון בסינרגיה הכלכלית הטבעית ביניהן, שיכולה להתעצם אף יותר באמצעות ניצול נכון של מרכז אסיה כמקור להפקת מחצבים נדירים ומסחר בהם, וכן כמסדרון מעבר של סחורות.