מיטב: "השפעת באזל 3 על הבנקים בישראל - מינורית"

על רקע הפרסום אמש של ההנחיות הסופיות של התקינה הבינלאומית לניהול סיכונים באזל 3, מעריך מנהל מחלקת המחקר של מיטב, טרנס קלינגמן, כי "ליישום התקינה החדשה השלכות מינוריות על המערכת המקומית: הבנקים בישראל בולטים ביכולת לשלם דיבידנדים בשנים הקרובות מבלי שיצטרכו לגייס הון מניות נוסף".

עיקרי הדרישות החדשות של ועדת באזל העולמית:

1. יחס הלימות הון ליבה של 7%: בסוף תקופת מעבר ארוכה (2019) הבנקים צריכים להציג הלימות הון ליבה של 7%. יחס זה מורכב מיחס מינימאלי של 4.5% בתוספת מרווח ביטחון של 2.5%. בתקופות כלכליות קשות מותר לבנקים לרדת מתחת ל-7% כל עוד הם לא יורדים מתחת לרף המינימאלי של 4.5%, אולם במקרה כזה הם יצטרכו להפסיק לשלם דיבידנדים ובונוסים גדולים.

בתקופת המעבר (כל עוד הבנקים לא הגיעו ליעד זה), הבנקים יצטרכו לרסן את מדיניות הדיבידנד. עד היום הדרישה המינימאלית של הון ראשוני ליבה עמדה על 2% בלבד, כך שיש הרבה בנקים בעולם (במיוחד באירופה) שיצטרכו להגדיל את הון המניות.

קלינגמן מציין כי "כל הבנקים הישראלים כבר עומדים מעל 7% ותיק הנכסים שלהם מורכב בעיקר מאשראי רגיל ואג"ח ממשלתי, כך שלא צפויה השפעה משמעותית".

2. תספורות מההון העצמי: לצורך חישוב ההון העצמי יונהג מגנונן קיזוז במקרה שסך המסים הנדחים, ההשקעות בחברות פיננסיות ו-MORTGAGE SERVICING RIGHTS עולים על 15% מההון העצמי. גם מנגנון קיזוז זה יופעל באופן הדרגתי עד 2019. קלינגמן מציין כי "מבדיקה ראשונית שערכנו אצל הבנקים המקומיים לא נראה שהם יחרגו מהתקרה של ה-15% (חוץ מדיסקונט עקב ההשקעה בבנק הבינלאומי, אבל עד 2019 דיסקונט כבר ימכור את יתרת אחזקותיו בבינלאומי)".

3. הלימות הון אנטי-מחזורית: בנוסף לדרישה של הלימות הון ליבה בבאזל 3, קיימת ציפייה שהרגולטורים יוסיפו עוד דרישה של 2.5% בתקופה שבה האשראי במערכת הבנקאית צומח בצורה ניכרת מעבר לצמיחה בתמ"ג. קלינגמן מציין כי "לא ברור כרגע איך כלל זה ייושם ברחבי תבל, אבל ראוי לציין שהצמיחה באשראי בנקאי בישראל אינה גבוהה לעומת הצמיחה בתמ"ג, חוץ מתחום המשכנתאות שזכה כבר לטיפול נקודתי ע"י בנק ישראל".

4. נזילות: ישום מודלי הנזילות לטווח קצר (עד 30 יום) ולטווח בינוני (עד שנה) נדחו לפחות עד 2015. לדברי קלינגמן, "בעקבות ההשלכות של מודלי הנזילות (כמעט לא ניתן להתחשב בפיקדונות ג'מבו של תאגידים גדולים) אנחנו מצפים שהבנקים הישראלים יעשו שימוש הולך וגובר בגיוס חוב בכיר בשוק ההון".

קלינגמן מסכם ומציין כי "הבנקים הישראלים בולטים לטובה בעיקר מול בנקים אירופיים (אבל גם מול בנקים גדולים ביפן וארה"ב) ביכולת שלהם לשלם דיבידנדים בשנים הקרובות מבלי שיצטרכו לגייס הון מניות נוסף".