אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: חדשות טובות לגיימרים צילום: shutterstock

דו"ח טכנולוגי: חדשות טובות לגיימרים

מחקר מעלה שמשחקי יריות משפרים את יכולת קבלת ההחלטות, אם שהתמכרה למשחקי מחשב מזניחה את ילדיה, מיזם משחרר את המוזיקה הקלאסית מכבלי זכויות היוצרים, והאמריקאים צורכים יותר חדשות, אבל קוראים פחות עיתונים

14.09.2010, 12:48 | יוסי גורביץ

קצת חדשות טובות

קהילת הגיימרים – בין אם אלה שחקני מחשב או שחקני תפקידים – היא קהילה נרדפת. הממסד והשמרנים שבחברה חושדים בהם בשלל עבירות, מעבודת שטן ועד רצח המוני. מדי פעם מתפרסמת ידיעה על כך שמשחקי מחשב ממכרים, ובסין כבר החלו לבנות במרץ מחנות לחינוך מחדש של גיימרים.

אז כשיש חדשות טובות, מן הראוי להבליט אותן. מחקר שנראה מדעי מצא שלשחקני First Person Shooters – משחקים שבהם אתה צריך לצלוף במטרות לפני שהן תצלופנה בך, זיקוק של תפיסת חיים דארוויניסטית שקשה למצוא בכל תחום אחר – יש יכולת מעניינת: הם מקבלים החלטות מדויקות בפרק זמן מהיר להדהים. למעשה, מסתבר שאימון קצר יחסית, 50 שעות בסך הכל, יהפכו אדם מן השורה לבעל יכולות כאלה גם הוא.

GTA. משחקי יריות כאמצעי לשיפור קבלת ההחלטות, צילום מסך: http://www.gta4.net GTA. משחקי יריות כאמצעי לשיפור קבלת ההחלטות | צילום מסך: http://www.gta4.net GTA. משחקי יריות כאמצעי לשיפור קבלת ההחלטות, צילום מסך: http://www.gta4.net

   

יכולת הדיוק של השחקנים דומה לזו של בני אדם מן השורה, אבל, כאמור, המהירות גבוהה יותר. היכולת הזו איננה נמצאת אצל שחקני משחקי אסטרטגיה או משחקי תפקידים (לעזאזל!). כמו כן, מסתבר שהיכולת לקבל החלטות מדויקות ומהירות איננה מוגבלת לתחומים המצומצמים של שליפה וצליפה, אלא משפיעה גם על תהליכי קבלת החלטות אחרים. בקיצור, בעידן שבו הלחימה הופכת דומה יותר ויותר למשחקי מחשב (מישהו צריך להגיד לצה"ל ששוה להשקיע במל"טים על חשבון F-35), גיימרים מצולקים עשויים להפוך ללוחמים מבוקשים.

וכמובן, יש צד אחר לסיפור הזה.

"שום דבר לא יותר מדי"

זה התרגום המדויק יותר של הפתגם היווני שאנחנו מכירים כ"הכל במידה". זה נכון גם למשחקי מחשב. דיווחנו בעבר על המקרה שבו זוג הורים דרום קוריאנים הזניחו את ילדתם עד מוות כדי לשחק במשחק שבו הם... גידלו ילדים. עכשיו מגיע מקרה נוסף דומה, הפעם מבריטניה.

אשה בריטית בת 33 מקנט הורשעה על פי הודאתה בשלושה סעיפים של התעללות בילדים ובבעלי חיים. היא נעצרה לאחר ששכן הבחין שהתנאים שבביתה היו בלתי אנושיים. המשטרה הוזעקה למקום, ומצאה שם, מעבר לילדים מורעבים ומפוחדים, את נבלותיהם של שני כלביה של האשה. היא הודתה שלא האכילה אותם, כי התמכרה למשחק מחשב.

היא החלה לשחק את המשחק, Small World, תחילה במשך שעה אחת ביום ואחר כך הוא השתלט על חייה עד כדי כך, שהיא התקשתה לישון במשך יותר משעתיים. מאחר ולא מצאה זמן לבשל, היא האכילה את ילדיה רק במזון קר. הילדים נלקחו לטיפול על ידי הרשויות, השופט גזר עליה חצי שנת מאסר על תנאי, ואסר עליה לגדל בעלי חיים – או להתקרב למחשבים.

חשוב להזכיר, עם זאת, שסיפורים כאלה מושכים כותרות ובצדק – אבל הסיפורים על אנשים שהרסו את משפחותיהם כתוצאה מהתמכרות לאלכוהול או להימורים הם כל כך נפוצים, עד שהם עברו כבר מבחינת התקשורת למצב של "כלב נשך אדם".

לשחרר את בטהובן

אחת הבעיות שמתסכלות חובבי מוזיקה קלאסית היא שלמרות שכותבי המוזיקה עצמם כבר מתו לפני עידן ועידנים – אתה עדיין יכול לשמוע את בטהובן, שרו מונטי פייטון, אבל הוא כבר לא יכול לשמוע אותך – הרי שאי אפשר למצוא מוזיקה קלאסית בלי לשלם עליה. כל הקלטה שנוצרת מוגנת בזכויות יוצרים, ואם מישהו לוקח הקלטה ישנה ויוצר ממנה הקלטה חדשה, בדרך כלל גם זו מוגנת בזכויות יוצרים.

מיזם חדש, Museopen, מעלה את חמתם של מנצחים ברחבי העולם. האחראי עליו, איירון דאן, מואשם בכך שהוא "נאפסטר של המוזיקה הקלאסית". אבל למען האמת מה שהוא עושה הוא לשחרר את המוזיקה הקלאסית מכבליה, ובשטיק חוקי לחלוטין.

גם בטהובן ב-creative commons, צילום|ף shutterstock גם בטהובן ב-creative commons | צילום|ף shutterstock גם בטהובן ב-creative commons, צילום|ף shutterstock

דאן מגייס כספים, וכשהוא משיג מספיק מהם הוא מארגן תזמורת (הוא היה נגן בעצמו), ויחדיו הם מבצעים יצירה קלאסית ומקליטים אותה. את ההקלטות משחרר דאן לציבור. יוצרי סרטים עצמאיים הם משתמשים נלהבים, כמו גם ויקיפדיה. לאחרונה הוא פנה ל-Kickstarter, אתר המימון לסטארטאפים, וביקש 11,000 דולר כדי לשחרר לציבור את הסימפוניות של בטהובן, ברמהס, צ'ייקובסקי וסיבליוס. עד כה הוא גייס יותר מ-41,000 דולר.

מאחר שגיוס הכספים מתבצע בעצם על ידי הציבור, בקרוב יצביעו המשקיעים על האופן שבו ימשיך הפרויקט. האם דאן ישכור את הפילהרמונית של ברלין להופעה שתרעיד את אמות הסיפים – אבל של סימפוניה אחת? או שמא ישכור את הפילהרמונית של פראג, יקרה הרבה פחות ומוכרת פחות? בקרוב נדע.

חדשות טובות לעיתונים?

לא בדיוק.

מכון המחקר הנחשב Pew הציג מחקר חדש תחת הכותרת החמקמקה "אמריקאים מבלים יותר זמן במעקב אחר החדשות", מה שעורר ציפיות לעלייה בקריאת עיתונים. זה לא המצב: על פי הפילוח של Pew, האמריקאים צורכים בממוצע 70 דקות של חדשות ביום, 32 מתוכן מצפייה בטלוויזיה, 15 בהאזנה לרדיו, 13 בגלישה ברשת ורק 10 דקות בקריאת עיתונים בגרסת העץ המת. הירידה בצריכת עיתונים נמשכת בעקביות: ב-2006 אמרו 38% מהאמריקאים שהם קוראים עיתון כל יום, ב-2008 המספר ירד ל-30%, וכעת הוא עומד על כ-26% בלבד. העלייה בצריכת החדשות דרך אתרי עיתונים רחוקה מלכסות על הפער: 17% מהאמריקאים אומרים כעת ש"הם קראו משהו, אתמול, באתר של עיתון".

יתר על כן, גם מקורות החדשות ברשת לא בדיוק מעוררים התלהבות. במקום הראשון ניצב יאהו, שהוא אגרגטור גדול של תוכן, אבל חדשות רציניות הן לא תחום ההתמחות שלו. אחריו נמצאת CNN, אבל במקום השלישי נמצאת גוגל, שכלל לא יוצרת חדשות משל עצמה. יתר על כן, כשגולשים מדווחים על כך שהם צורכים חדשות ברשת, מסתבר שלעתים קרובות הם צורכים את מה שהם מכנים "חדשות" דרך מגפה חברתית זו או אחרת; ושלעתים קרובות מסתבר שההגדרה שלהם, במיוחד של הדור הצעיר (הכנס יבבת "כשאני הייתי צעיר" כאן) ל"חדשות" היא "מה התחדש בקרב קבוצת ההתייחסות שלי".

קצרצרים

אפל הזכירה לאחרונה שבסוף החודש היא תפסיק לחלק כיסויים חינם לרוכשי אייפון 4, לטענתה משום שהבעיה היא משנית; מי שירצה לקבל כיסוי, יצטרך לעבור את משוכות הבירוקרטיה של אפל (מוטו: "תגידו תודה שאנחנו נותנים לכם לרכוש את המכשירים שלנו, אתם לא ראויים להם"). בתגובה, ארגון הצרכנים Consumer Reports – שדו"ח שלו פוצץ את פרשת ה"אנטנה-גייט" – הודיע שאין לו כוונה לשנות את ההמלצה שלא לרכוש את המכשיר, עד שאפל תציע פתרון אמיתי לבעיה.

דיווחנו שלשום (א') על השימוש הנלוז שעושה רוסיה הפוטיניסטית במלחמתה של מיקרוסופט בתוכנות הפיראטיות, קרי מחרימה מחשבים של מתנגדי משטר בתואנה שיש בהם תוכנות גנובות. בתגובה, הודיעה מיקרוסופט שהיא שוכרת חברת עורכי דין חיצונית כדי שתחקור את הנושא, ושהיא תקל על ארגונים ללא מטרות רווח ועיתונים לקבל גרסאות חינמיות של מוצריה.

חברת האבטחה מקאפי צפויה לפרסם היום (ג') דו"ח על הסכנות ברשת, ובו היא מתריעה בין השאר מפני חיפוש תוכן כשהמילה "חינם" מצורפת אליו: הדבר מגדיל משמעותית את הסיכוי שלכם ליפול על אתר דופקה. למשל, חיפוש של רינגטונים חינמיים מעלה את הסיכוי שתפגשו אתר דופקה ב-300%. גם החיפוש אחרי מילות שירים צפוי להעלות את הסיכוי שלכם לפגוש אתרים שנבנו בחבר העמים. 7% מהאתרים שמפיצים תוכן ללא רשות, גם משויכים לארגוני פשע מקוון. ראו הוזהרתם.

דיווחנו כאן בעבר על השקיעה של העניין בתוכן בתלת ממד (שקיעה צפויה למדי; היא מגיעה במחזורים של 30 שנה בערך). עכשיו מסתבר שטלוויזיות בתלת ממד נמצאות בבעיה רצינית מאוד: משתמשים חושקים בהן – עד שהם מנסים אותן. מסתבר ששיעור האנשים שאומרים שהם ירכשו טלוויזיה כזו בוודאות גבוהה יורד מ-25% קודם הצפייה ל-12% לאחריה, ושיעור האנשים שאומרים שהם לא יגעו בה במקל עולה מ-13% לפני הצפייה ל-30% אחריה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
היה טור מעולה ביותר
קודם כל יוסי מעודד שימוש במל"טים :-) אח"כ האבחנה בין יאהו שהיא אגרטור של חדשות לבין גוגל ש"כלל לא יוצרת חדשות בעצמה". אם כבר, מבין השלוש שהוזכרו (גם CNN), גוגל מייצרת לדעתי הכי הרבה חדשות עם המוצרים שלה והשערוריות סביבם. CNN כבר מזמן עברו להקריא טוויטים. לא ברור מה עובר על התחנה הזו אבל המצב שם לא טוב. אפילו פוקס ניוז לפחות מציגים דיעה (מפגרת, תעמולתית, אבל דיעה). ומצטרף לקודמיי (משה, אני ממשיך לעקוב אחריך): מקאפי זה נוזקה יותר גדולה מכל רושעה אחרת. אם אינטל יתחילו להשתיל טכנולוגיה של מקאפי במעבדים שלהם אני ממליץ מעבר ל- AMD.
אלעד  |  14.09.10
לכל התגובות