עסק חי

מתחת למכסה

במוסך סמי בתל אביב אני פוגש את יעקב שעשוע. פניו מקומטים, לראשו כובע גרב ועל ידיו גריז מהסקודה שזה עתה תיקן. לאחרונה חגג 70, אבל הוא נראה בן 60 לכל היותר. הוא אומר שכדי להגיע למיומנות כשלו, נדרשות לפחות 20 שנות עבודה. "אם הייתי רופא כבר הייתי פרופסור", הוא אומר. "אבל מוסכניק נשאר מוסכניק". והמשכורת? "לא מתלונן. יש לי וילה ברמת אפעל, אני עובד מעט וטוב לי. אבל הכבוד, אין כבוד".

מוסך סמי ידע ימים טובים יותר בשנות השמונים, אבל מאז הזמנים השתנו. "זה עידן חדש", מסביר צדוק עמית, בעלי המוסך השכן, בעודו עומד בלובי הכניסה למוסך המצוחצח שלו בחולצה לבנה וידיים נקיות. עמית מסביר שהוא אינו מוסכניק אלא "הנדסאי מכונות". הוא גם לא מתלכלך בגריז, "וגם העובדים שלי לא. היום עובדים עם כפפות".

קרוב לשם שוכן המוסך של צפריר מישאלוב, בן 53, נשוי בשלישית ואב לחמישה. "פעם בעלי הבית במוסכים היו מזרחים והעובדים היו ערבים", הוא אומר. "זה השתנה בעלייה הרוסית, כשהגיעו לפה מכונאים שהשתלטו על השוק". יורי, אחד מעובדיו, משתלב בשיחה: "תכתוב שנשים מתחילות איתנו כל הזמן, אבל רק לסטוצים". זה נושא חם במוסך. "נשים מרגישות שיש לנו רגישות של מכונאים", מישאלוב אומר. "אנחנו יודעים להקשיב לבוכנות, לגרום למנוע לעבוד".

בגלל זה אתה נשוי שלוש פעמים?

"אני אומר שעד שלא מוצאים את האחת, לא מתפשרים על סוג השמן".

 

180 שקל לפני מע"מ, הוא המחיר הממוצע לשעת עבודה במוסך מורשה. מוסכי שירות יבואן גובים 225 שקל בממוצע. מדובר בעלייה נומינלית של כ־6% בשנים 2006-2008, לעומת אינפלציה של כ־7.2% באותה התקופה.

80 לקוחות מטופלים בממוצע מדי יום במוסך גדול. רק כעשרה במוסך קטן.

70% - הוא שיעור העלייה במשכורות מכונאי הרכב בעשור האחרון – מכ־4,000 שקל לחודש ב־2001 לכ־7,000 כיום. הסיבה לזינוק: ההתקדמות בטכנולוגיית כלי הרכב, והדרישה למכונאים הקוראים באנגלית.

65% מהכנסות המוסכים מגיעות ממכירת חלפים, ושם גם טמון הרווח הגולמי הגבוה ביותר: 25%־30%. רק 35% מהכנסות המוסך הן מחיוב על שעות עבודה.

20 אלף שקל עולה ליפט. מחשב לבדיקת רכב עולה 30 אלף שקל ומסנן שמונע זרימת שמן לביוב עולה 20 אלף. הקמת מוסך מורשה עולה כחצי מיליון שקל בממוצע.

ארי ליבסקר

מעלה קרחות

אברהם דוידי הניח את המספריים לפני יותר מעשור, אחרי 30 שנים של המתנה להצלחה. במקום שבו עמדה מספרת הגברים שלו, בפאתי שכונת התקווה, פועלת עכשיו פיצוצייה שגם בעליה ממתין כבר שנים שהאזור הסמוך לתחנה המרכזית בתל אביב יפרח, כפי שמבטיחים כבר שנים. דוידי (80) כבר לא מחכה. "כשהגעתי מאילת לתל אביב התנהגתי כמו עולה חדש. אמרו לי שהכי טוב יהיה לפתוח פה מספרה, אז קניתי את המספרה הזאת ב־30 אלף לירות", הוא אומר, בחיוך מובס וברעמת שיער מטופחת ולבנה. "אמרו לי שזה יהיה מרכז העיר. השקעתי גם בחנויות בתחנה המרכזית, אבל שום דבר לא יצא מזה".

דוידי הוא עולה מאיראן. הוא החל את הקריירה לפני יותר מ־60 שנה, בגיל 16, כשהצטרף למספרה של אביו בעיר המדברית עבאדן וגזר את שיערם של בריטים ואמריקאים שבאו לעבוד בבארות הנפט באזור. אחרי קום המדינה עלה לישראל, ובמשך 12 שנים החליף מקצועות ובתי עסק עד שחזר לספרות. "למה? היתה לי יד טובה לזה. וגם בהתחלה היו 30-20 לקוחות ביום. אחר כך התחיל המצב הלא טוב".

במרתף ביתו, שמסתתר באחת הסמטאות הצפופות בשכונה, הוא שומר את כל הציוד מהמספרה הנטושה. מראה גדולה נשענת על הקיר. לידה שידת מגירות בצבע חום־צהבהב ובה מספריים ותערים ישנים. דוידי כבר לא משתמש בציוד, אבל איימי, המטפלת הפיליפינית שלו, מאבקת ומנקה הכל בכל פעם שהיא מספרת את אשתו, שרה. "אם הייתי יכול לעשות הכל שוב? הייתי חוזר לעבוד. אני אוהב את המקצוע הזה. אבל הפעם הייתי קונה מספרה בדיזנגוף".

8,000־12,000 שקל הם משכורתו של ספר ותיק, ששכרו נגזר כאחוזים מהכנסות המספרה. ספר שכיר משתכר כ־5,500 שקל בחודש, ומתלמד שעובד בחפיפת שיער משתכר עד 4,000 שקל בחודש.

2,000 שקל הוא מחירו של כסא מספרה ממוצע. כסא כזה "מייצר" כ־7,000 שקל בחודש. מתקן חפיפה, דרך אגב, עולה כ־7,500 שקל.

30,000 שקל עלות הציוד והמלאי ראשוניים למספרה. העלות השוטפת של חידושים מגיעה לכמה אלפי שקלים בחודש, והרווח הגולמי מהם עומד על כ־30%.

14 - מספר הלקוחות ביום במספרה ממוצעת.

40-70 שקל מחיר תספורת וחפיפה לגבר. תספורת לאשה תעלה כ־60-180 שקל, וצביעה תעלה כ־220 שקל ויותר. הרווח הגולמי על טיפולי צביעה עומד על כ־90%-99%, גם אחרי שמפחיתים את עלויות הצבעים וחומרי הטיפוח.

8,000 שקל דמי השכירות שמשלמת מספרה באזור כיכר המדינה בתל אביב. ברחוב ז'בוטינסקי בראשון לציון השכירות היא כ־3,500 שקל, ובלוד - כ־1,200 שקל

כ־9,000 מספרות וסלוני יופי פועלים בישראל, ומעסיקים כ־22 אלף איש. מספר המספרות גדל בכ־4% בשנה, אף על פי ששיעור גידול האוכלוסיה הוא רק כ־2%. ולמה נפתחות יותר מדי מספרות? התשובה: קלות הכניסה לתחום: כ־90 אלף שקל: זו העלות של פתיחת מספרה, כולל שיפוצים, ביטוחים, ציוד ואפילו עלות קורס הספרות. וגם חלק ניכר מההוצאה הזאת מסובסד בידי חברות תמרוקים שעוזרות במימון, תמורת התחייבויות מפולפלות לרכישת מוצריהן לאורך זמן.

2 מיליארד שקל הוא המחזור השנתי של הענף. אף על פי שהענף עצמו צומח מדי שנה, רוב המספרות בישראל מסתדרות עם הכנסה של 250 אלף שקל בשנה בלבד, שהם כ־21 אלף שקל בחודש, לפני הוצאות חודשיות ותשלומי משכורות שמשאירים מספרות רבות בחוב.

שירלי ששון־עזר

 

שמורת הטבע

 

"יש אנשים שבגרוש האחרון שלהם יקנו זר פרחים, אף על פי שזה נחשב למותרות. אבל הם לא יקנו אותו אצלי, הם יקנו אצלו", אומר שלמה, ומצביע על החנות המתחרה, מול בית הקפה הסמוך. החנות של שלמה, ברחוב מקווה ישראל בלב תל אביב, מתנהלת בעצלתיים, אבל שני צעדים מזרחה ממנה מתרחשת בהלת קניות בין חנויות הבוטיק החדשות שצצות סביב גן החשמל. "פעם נכנסו לפה 100 קונים ביום, עכשיו זה 20. ומאז שזר פור יו בשוק עוד יותר קשה לכולם, שלא לדבר על הדוכנים בצדי הכביש שמורידים מחירים. עדיין יש אזורים עם קליינטורה טובה. יש לי ידידה עם חנות באזור יוקרתי, לקוחות מתקשרים אליה לבקש זר, היא שואלת בכמה, הם אומרים 'את תחליטי', היא שואלת 'אלף שקל זה בסדר?', והם אומרים כן. והיא עוד מחייבת אותם על משלוח".

ובכמה אתה מוכר את זר הגרברות שאתה מכין עכשיו?

"זה? 100 שקל".

זה הכל? מה אשתך אומרת על זה?

"האמת, היא עדיין כועסת שהבאתי אותה הנה מבוסטון, העיר הכי יפה בעולם בעיניה. ואני מניח שהיא רוצה שארוויח יותר".

טוב, אתה תמיד יכול לפייס אותה בזר פרחים.

"לא. כשהמקצוע שלך הוא פרחים זה כבר לא עובד".

 

15%־40% שיעור הבלאי היומי במלאי. מנהלי חנויות פרחים זורקים כמויות אדירות של פרחים מדי יום, כתוצאה מנבילה, גם לאחר שהם לומדים לדייק בהזמנות, בטיפול ובשמירת הטמפרטורה.

200% - שולי הרווח על מכירת כל פרח: בגלל הבלאי הגבוה, החנויות מוכרות את הפרחים במחיר של פי 3 ממחיריהם הסיטונאי.

200% - העליה במחירי הפרחים לקראת 14 בפברואר ו־4 ביולי. הסיבה: חג האהבה ויום העצמאות האמריקאי. מחירי הפרחים בישראל מוכתבים בעיקר לפי הביקוש בחו"ל. הביקוש בחו"ל הוא גם הסיבה לכך שבישראל נמכרים רק פרחים מסוג ב'.

20 שקל בשעה משכורתו של שוזר פרחים מתחיל. שוזר ותיק ומקצועי ישתכר כ־50 שקל בשעה ועד 100 שקל בשעה בתקופת החגים. שליח עסוק ירוויח כ־4,000 שקל

כ־850 חנויות פרחים פועלות בישראל ומעסיקות כ־1,300 איש. רבות מהחנויות הללו נאבקות כדי לשרוד. מאז 2004 הענף מצטמצם בכ־5% מדי שנה, ורק אחת מכל ארבע חנויות מסיימת את השנה ברווח.

500 מיליון שקל הם הפדיון השנתי של כלל הענף, וגם הוא יורד מדי שנה בכ־2% בממוצע.תל אביב גדושה בהכי הרבה חנויות פרחים. פועלות בה כ־200 חנויות, שהן חנות לכל 1,900 תושבים. בבאר שבע יש רק כ־50 חנויות פרחים, שהן חנות לכל 3,750 תושבים.

150 אלף שקל הם עלות ההקמה של חנות פרחים – מהם כ־100 אלף שקל לשיפוץ ועיצוב החנות, 30 אלף לציוד וכ־20 אלף למלאי ראשוני. לרוב ההשקעה מוחזרת בתוך שלוש שנים.

שירלי ששון־עזר

 

לסחוב כמה שיותר

 

מכירים את אלה שאחרי פעמיים במכון מנסים לשכנע אתכם ואת עצמם ש"בהתחלה זה מבאס, אבל צ'יק צ'ק מתמכרים לזה"? אם היה לי שקל על כל פעם ששמעתי את הבלוף המיוזע הזה כבר יכולתי לרכוש את הדו־ראשי של וין דיזל. מולם תמצאו בדרך כלל את המתאמנים הכנים. אלו שמודים בלי בושה שהדבר היחיד שהצליחו להתמכר אליו עד היום הוא התירוצים להתחמק מללכת לחדר כושר. אני תמיד השתייכתי לקבוצה השנייה, ואם גם אתם שייכים אליה אתם יודעים שיש כבר די הרבה מאיתנו.

תשאלו אפילו את חנן טל, מדריך כושר ממכון ספייס התל־אביבי, שמעניק שיעורים אישיים ואומר שכבר שמע הכל. "יש לי מתאמן אחד שהרג את סבא שלו חמש פעמים, בדיוק ביום של האימון, ואצל רוב הבנות שעושות מינוי אצלנו המחזור מגיע יותר מפעם בחודש, ובשאר הזמן הן 'הרגע אכלו ומרגישות נפוחות'". מה שמוזר זה שחלק גדול מהחברים בקבוצה שלי ממשיכים לחדש את המינוי אחרי שהוא נגמר, וקונים לעצמם שנה שלמה עם מעט התנשפויות והרבה התחמקויות.

למה? התיאוריה שלי היא שזה פחות בגלל הכושר ויותר בגלל הרצון להיות בעניינים. אתם יודעים, שיהיה לך מה לומר כשאיזה שפלוני שרירני ידבר על ההליכונים במכון שלו, שמגיעים עם מערכת בידור שאפשר למצוא היום רק במחלקה הראשונה של סינגפור איירליינס, או כשפלונית אצנית עונה לו שיחפש אותה בבר המיצים הטבעיים וחטיפי האנרגיה שפתחו לאחרונה במכון שלה. אבל אני החלטתי ללכת עם האמת שלי עד הסוף, ולהפסיק לשלם 350 שקל בחודש רק כדי לצחצח את התירוצים שלי. אוקיי, אולי בעצם אני לא אלך עם האמת עד הסוף – בזמן האחרון כואב לי קצת בצד כשאני עולה מהר מדי במדרגות.

  

 

300  - זה מספר המבקרים היומי הממוצע במכון כושר בינוני־גדול, שמשרת אלפיים מנויים וששטחו 500 מ"ר

4,800-3,000 שקל הם דמי המינוי השנתיים, וכן גובה הקנס שנגבה ממי שמפסיק מינוי במהלך תקופת ההתחייבות - שיכולה להגיע לעד שלוש שנים.

25־35 שקל לשעה הוא שכרו של מדריך כושר. מדריכי סטודיו מרוויחים 80־150 שקל בשעה, ואנשי מכירות מרוויחים 23־27 לשעה, בתוספת בונוסים של עד 0.5%-5% מהיקף מכירותיהם.

10,000 שקל בחודש זה שכרו הממוצע של מנהל חדר כושר.

45 דקות זה משך הזמן הממוצע של בילוי בחדר כושר. לקוחות "כבדים" שוהים בחדר הכושר עד שלוש שעות.

כ־2,500 מכוני כושר פועלים בישראל, מחציתם באזור המרכז. מתחילת שנות התשעים הענף צומח בכ־3.5% בשנה ומדי שנה נפתחים כ־50 מכונים חדשים ברחבי הארץ. שלוש הרשתות הגדולות בישראל, הולמס פלייס, גרייט שייפ וגו אקטיב, מפעילות יחד רק כמה עשרות מכונים ומהוות אחוז זעום בשוק.

1.35 מיליארד שקל הוא הפידיון השנתי של הענף בשנתיים האחרונות. מכון שכונתי קטן מגלגל מדי שנה כ־5.4 מיליון שקל, ומכון כושר גדול ומצליח ששחור 1,000 מ"ר מגלגל 16.8 מיליון.

כ־50% ממנויי חדרי הכושר נוטשים את תוכנית האימונים שלהם באמצע, ולא מחדשים את המינוי. מכוני הכושר משתדלים להסתיר את המספר המביך הזה, ומתאמצים להחתים מנויים חדשים על התחייבויות עם קנסות יציאה כבדים.

איציק שאשו

 

זוכים בכל גירוד

 

"חשוב לי להבהיר שאנחנו לא מפסידים כסף אם זוכים אצלנו בבוטקה. אנשים צועקים עלינו כשהם לא זוכים, אבל אנחנו בעדם", אומרת דורית קולצינפסקי, בעלת זיכיון הפעלה לביתן הפיס בשדרות הנשיא במרכז הכרמל בחיפה. דורית (54), בעלת תספורת קארה צרפתי, עלתה בתחילת שנות ה־90 מרוסיה, שם היתה כלכלנית. "יש פה אנשים שלא יודעים חיבור, אז אני צריכה לחשב בשבילם. העבודה נוחה בסך הכל, יש לי לקוחות קבועים, כמו זה עכשיו", היא מצביעה על איש קירח וכרסתן שמגרד כרטיס הגרלה. "הוא נהג מונית שמגיע הנה כל יום. יש לי הרבה כאלה. הנה, גם זאת", היא מצביעה אל גברת אפורת שיער שמוציאה טופס לוטו מהארנק.

"בוא לא נשלה את עצמנו, זה קזינו", אומר צזר בראון, שמפעיל ביתן פיס בתל אביב. "גם הלוטו וגם הגירודים. רק שבגירודים זה סיפוק מיידי, ולכן יש אנשים שמוציאים פה לפעמים חמשת אלפים שקל ביום, ושלושת אלפים, ויש גם 20 אלף ביום". "מי אתה?" אני פונה אל אדם אחד שעומד ליד הדוכן, וקונה כרטיסים בלי להרפות. בראון ממהר לומר: "זה חבר שלי. במקרה הוא לא לקוח". "בתור חבר שלו אתה מרוויח עליו לא רע", אני אומר.

החבר, מתולתל כבן ארבעים, מחייך אלי וקונה עשרים כרטיסי גירוד בבת אחת.

1 ל־18.6 מיליון - אלה סיכויי הזכייה בפרס הראשון בלוטו מאז פברואר 2009. קודם לכן סיכויי הזכייה עמדו על 1 ל־13.5 מיליון.

4.51 מליארד שקל - זה פדיון מפעל הפיס בשנת 2009. מדובר בעלייה של כ־40% בשש שנים.

1.8 מיליון שקל - זה הסכום שביתן פיס ממוצע מגלגל בשנה. 7% מההכנסות — כ־10,500 שקל בחודש, הולכות לכיסו של הזכיין שמפעיל את הביתן.

800  - זה מספר ביתני הפיס שפועלים בישראל, לצד עוד כ־1,600 נקודות מכירה בקניונים וקיוסקים. מספר הביתנים בקיסריה: 0. בסביון: 1. בקרית גת: 26. 

ארי ליבסקר

 

מעורבבים בטיח

 

עיסא, בן 42 ונראה צעיר מגילו, אחראי על חמישה פועלים שמשפצים בניין ישן בתל אביב, שכל דירותיו נקנו על ידי קבוצת רכישה. "אנחנו עכשיו בונים את הקירות מבלוקים. אחרינו מגיעים החשמלאי והאינסטלאטור. אחר כך חוזרים, עושים טיח ושפכטל שלוש שכבות, ואז צבע". שבבי סיד שנשרו מהתקרה ממלאים את פניו הכחושים של עיסא ומלבינים את שיערו. בחודש האחרון הוא גר וישן באתר הבנייה. "אני בא מכפר ליד שכם וצריך לחכות שעתיים במחסום", הוא מסביר, בעודו לוגם קפה בלב מה שעתיד להיות סלון בדירה ששוויה יהיה מעל מיליון דולר, "והעבודה שלנו, הכי טוב לעשות אותה בבוקר, בגלל זה אני ישן פה".

חשבתי שרק סינים עובדים עכשיו בבניין.

"הסינים הם בעיקר טפסנים. אנחנו הפלסטינים הכי טובים בטיח וקירות. בזה אין לנו תחליף".

עיסא מקבל 250 שקל ליום. העובדים שהביא מהכפר מקבלים 150. אבל בשבועות האחרונים המצב קצת מתוח. הקבלן לא משלם, ובאים אל עיסא בתלונות, כי הוא איש הקשר. מתברר שזה דפוס עבודה קבוע עם הקבלן. הוא תמיד נשאר חייב, וגורר את עיסא לעבוד בעוד פרויקטים.

עיסא שואל אותי איפה יש חנות חומרי בניין. חסר לו משהו. אני מזמין אותו לבוא איתי לרחוב, אבל הוא לא מוכן לצאת. "אני שוהה בלתי חוקי", הוא אומר, "אם רואים אותי ברחוב מלוכלך בצבעי בניין ישר עוצרים אותי".

   

26 - זה ממוצע ההרוגים השנתי בענף הבנייה בחמש השנים האחרונות. המספר הזה מהווה כ־42% מכלל התאונות הקטלניות במשק והופך את ענף הבנייה למסוכן ביותר בישראל.

205 אלף עובדים מועסקים באופן חוקי בענף הבנייה, מהם 48.5% מהשטחים ומחו"ל.

26 חודשים - זה משך הזמן הממוצע להקמת בניין דירות בישראל. קצב זה הוא מהאטיים בעולם המערבי. בארצות הברית בניינים נבנים בעד 15 חודשים. בניין האמפייר סטייט הושלם בפחות מכך

21 - זה מספר הפועלים שנדרשים לבניית בניין בן שש קומות. 15 מהם הם בנאים, ולהם נוספים שלושה זוגות של בעלי מלאכה בתחום הריצוף, הקרמיקה והטיוח .

ארי ליבסקר