פגישת מחזור: "גג הבורסה להט ולא רק מהחום"

נפילת הבורסה ב־1994 היתה המשבר החריף ביותר שחוותה דליה כהן, היום ראש דסק ניירות ערך ישראליים בבנק מזרחי טפחות ואז מבצעת בבורסה מטעם בנק מזרחי, המלווה את שוק ההון המקומי החל מאמצע שנות השמונים. "ב־1993, בעקבות הסכמי אוסלו, הבורסה זינקה ובשוק הנפיקו כל דבר שזז", נזכרת כהן. "אחת ההנפקות ההזויות ביותר היתה הנפקה בשם 'עץ השנהר' - מישהו הביא לישראל עץ ננסי מהמזרח ורצו להנפיק את זה בבורסה".

לדברי כהן, המשבר הפיננסי ב־1994 היה תוצאה של ניפוח בועת השלום. "ב־1993 אנשים חשבו שמחר בבוקר הולכים לאכול חומוס בדמשק", היא אומרת. גם זירת אופציות המעו"ף שנפתחה באותה השנה נקשרה למשבר של 1994 - "איזו דרך טובה יותר לעשות כסף מאשר לקנות אופציית PUT ולמכור אופציית CALL?".

בפברואר 1994 נעצרו העליות בשוק המניות והמגמה התהפכה במהירות לירידות חדות. נגיד בנק ישראל דאז, פרופ' יעקב פרנקל, אמר שהבורסה היא למעשה "בועה פיננסית", ולמחרת כל השוק התמוטט. עד סוף מרץ השוק דשדש, אבל לאחר מכן המגמה כבר היתה ברורה: חזק למטה. שנת 1994 הסתיימה בתשואה שלילית של 47% והמשבר נמשך עד לשנת 1996. רק ב־1997 נרשמה התאוששות בשוק הראשוני והמשני, מחזורי המסחר עלו ב־80% והבורסה עלתה ב־26%.

בהשוואה למשבר ב־1994, המשבר האחרון שאירע ב־2008 נראה לכהן משמעותי פחות. "לפני שנתיים, עם כל המשבר הגדול, הבעיה לא היתה אצלנו אלא בארצות הברית. משבר הסאב־פריים הקרין על כל העולם. השוק אמנם ירד ב־60%, אבל זה היה משבר גלובלי והאמנו שהכלכלה הישראלית חזקה, ושנגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, שולט במצב".

גם טרנד מניות חיפושי הגז והנפט, שנראה בתקופה האחרונה בשוק ההון, לא ממש מפתיע את כהן. "אין חדש תחת השמש. אני זוכרת שבשנת 1993, רגע לפני קריסת הבורסה, מניות חיפושי הנפט נהפכו ללהיט הגדול ביותר בשוק. המניה הכי חמה היתה מניית ישראמקו, הרבה לפני שחזרה לכותרות עם תגלית תמר בתחילת 2009. כולם דיברו אז על ישראמקו כמו שהיום כולם מדברים על גבעות ורציו".

כהן, בעלת תואר שני במינהל עסקים, החלה לעבוד בבק אופיס של בנק מזרחי בתחילת שנות השמונים, ועברה לתפקיד מבצעת בבורסה מטעם הבנק ב־1986. "החיים החברתיים באולמות המסחר היו מאוד סוערים", היא מספרת. "אני חושבת שכל מבצע, לא משנה באיזה תפקיד הוא נמצא כיום, היה מסכים לחזור אחורה ובמשך שנה נוספת ללבוש את הווסט הכתום המפורסם של אז. זו היתה חבורה שהרגישה עצמה מאוד אליטיסטית ומיוחדת.

"לא כל אחד יכול היה להיכנס לאולמות המסחר. ההווי והאווירה היו שונים מאוד מכפי שהם היום בסניף בנק או בחדר עסקאות - כולם היו ביחד, במזנון ובפינות העישון. היה הווי חברתי ונוצרו חברויות מאוד יפות", נזכרת כהן. "היו גם רומנים, היו בגידות לפעמים. אני תמימה ותמיד יודעת דברים בדיעבד, אבל בוא נאמר שגג הבורסה היה לוהט לא רק מהחום, אלא גם מעוד דברים".