שיחות ועידה: כך זה עובד בחו"ל

בחו"ל נהוג שכמעט כל חברה המכבדת את עצמה מקיימת שיחות ועידה (conference calls) מיד לאחר פרסום הדו"חות הכספיים. מקובל כי החברה מפרסמת מראש שני נתונים: את המועד שבו היא מדווחת, ואת שעת קיום שיחת הוועידה, בצירוף מספר הגישה אליה.

שיחות הוועידה פתוחות לציבור, אך על פי רוב משתתפים בהן אנליסטים ונציגי תקשורת. בחו"ל נהוג כי החברות הגדולות מפרסמות את תמליל שיחת הוועידה גם באתרי האינטרנט שלהן לטובת מי שפספס - וזאת במסגרת עקרונות הממשל התאגידי, המעודדים שקיפות מלאה של החברה לגבי מצב עסקיה.

בישראל תחום שיחות הוועידה רחוק מלהיות מוסדר באופן דומה. רשות ניירות ערך אינה מחייבת את החברות הבורסאיות לפרסם את מועדי שיחות הועידה (אם בכלל הן מקיימות) ואף לא את מספרי הגישה, כך שבידי החברה לקבוע מי יזומן לשיחות אלו.

לאחרונה בכל זאת חל שיפור, יש שיאמרו כי הזרז הוא כניסתה של ישראל למדד MSCI של המדינות המפותחות בחודש מאי האחרון. יותר ויותר חברות ישראליות, בעיקר אלו הנסחרות גם בבורסות זרות, מקיימות שיחות ועידה בשפה האנגלית, וחושפות את החברה למשקיעים מוסדיים בחו"ל.

אחד היתרונות המהותיים של שיחות הוועידה הוא עדכניות הנתונים הכספיים הנמסרים בהן. דו"חות כספיים, ובמיוחד מאזן, "מצלמים" מצב ביום סגירת הדו"ח, אולם לרוב עוברים כמה שבועות, ולעתים גם חודש או חודשיים, עד למועד שבו מתפרסם הדו"ח בפועל.

בשיחת הוועידה יכולים האנליסטים, המשקיעים ובעלי האחזקות המהותיות לקבל הזדמנות לשאול בפומבי את מנהלי החברה על פרק הזמן שעבר מאז סגירת המאזן ולקבל עדכונים על מצב החברה בזמן אמת.

דוגמה לחשיבותן של שיחות ועידה סיפקה השנה יצרנית הרכב טויוטה, שפרסמה בינואר הודעת ריקול (קריאה לבדיקה במוסך) לבעלי כמה דגמים מתוצרתה, בעקבות האצה לא רצונית של דוושת הגז ברכב. שבועיים מאוחר יותר, בתחילת פברואר, פרסמה החברה כמתוכנן את דו"חותיה הכספיים לרבעון האחרון של 2009, אך לא הספיקה לשקלל בהם את כל ההשלכות הכספיות של הפרשה. לשיחת הוועידה שהתקיימה ביום פרסום הדו"חות שיגרה טויוטה את חשב החברה טקאו סאסאקי, שניסה לשדר אופטימיות.

מיותר לציין שהמשקיעים והאנליסטים בקושי התעניינו בדו"חות הרבעוניים, ובמקום זאת קיבלו הזדמנות נהדרת לדרוש מהחברה, קבל עם ועדה, התייחסות עניינית להשפעותיה של פרשת הריקול על הדו"חות הכספיים הבאים.