אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נשיא רוסיה: "זה לא משבר מזון, אלא פסיכוזה לאומית" צילום: בלומברג

נשיא רוסיה: "זה לא משבר מזון, אלא פסיכוזה לאומית"

האם עליית המחירים הקיצונית של מצרכים בסיסיים ברוסיה באמת קשורה לבצורת הקשה? רבים טוענים כי האשמה היא בשמועות שהפיצו בעלי אינטרסים, שהביאה את הרוסים - עם למוד ניסיון בעתות מחסור - לאגור מזון באובססיביות

19.09.2010, 09:26 | אולגה ויניאר

מוצרי מזון בסיסיים הם דבר שעומד בראש מעייניו של כל אזרח בעולם, ותהיה זו מדינה עשירה או ענייה. אולם במדינה כרוסיה נדמה כי מדובר באובססיה של ממש. לא לחינם קשרו את גלי ההגירה של פליטי ברית המועצות מראשית שנות התשעים עם מחסור במוצרי מזון בסיסיים ואף כינו את העלייה האחרונה לישראל "עליית הנקניק".

בקיץ 2010 פקד גל חום חריג בקיצוניותו את אזור מרכז רוסיה וגרם לבצורת קשה ולפגיעה חמורה ביבולים. הממשלה מיהרה להודות שאובדן היבולים יעלה את מחירי התוצרת החקלאית, ומיהרה לעדכן את תחזית האינפלציה לשנה כולה מכ־7% ל־8% בקירוב. כבר בסוף אוגוסט הפכה התייקרות המזון לנושא שיחה מרכזי ברוסיה, ותושבי המדינה למודי הניסיון החלו לצבור מחדש מאגרים ביתיים קטנים, דוגמת אלה שבהם החזיקו בעידן הסובייטי, אז מחסור במוצרי מזון היה דבר שבשגרה.

בסוף הקיץ האחרון הופתעו מעטים מהתייקרות החיטה, הסולת, הלחם, האטריות והמאפים - אחרי הכל, מחירם של מוצרים אלה עלה בעולם כולו. אלא שבמחוזות מסוימים ברוסיה הגיעה ההתייקרות ל־50%, עובדה שקשה להסביר אך ורק על ידי אובדן היבולים. הפתעה גמורה היתה העובדה שהמוצר שנהפך למבוקש במיוחד היה כוסמת, אחד הדגנים הפופולריים ביותר במטבח הרוסי. על רקע השמועות שיבול הכוסמת נהרס ולא יספיק לצורכי המדינה זינק מחיר הכוסמת באוגוסט ב־62%, ולקראת ספטמבר כבר עלה ב־85%.

במקביל החלה הזחילה במחירי החלב והלחם. ספקי החלב במדינה העלו בתוך חודש את מחיריהם בשיעור של בין 10% ל־15% והתריעו כי יש להיערך להתייקרות נוספת של 25%, בשל עלייה במחירי המזון לפרות ולבקר.

בשלב זה התעשתו הרשויות והודיעו שאין כל סיבה לעליית המחירים הדרסטית הזו (אף שהן היו אלה שעדכנו את תחזית האינפלציה כלפי מעלה) ומיהרו להכריז כי ההתייקרויות נובעות מ"פעילות ספקולטיבית של גורמים אינטרסנטיים". למען יראו וייראו, פתחה רשות ההגבלים העסקיים בשתי חקירות במחוזות פרם ונובגורוד בחשד להפרת "חוק התחרות החופשית". לטענת הרשויות אין כל היגיון בהתייקרות הכוסמת בכ־50% בתוך חודש מ־2 דולרים לקילו לכ־3 דולרים.

עתודות החיטה יעמדו בביקוש

 

נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב החליט לבדוק באופן אישי מה קורה בחנויות של ארצו ויצא לסיור קניות בשתי ערים -אנגלס ואורנבורג. הוא עבר מחנות לחנות והתעניין במחירי המזונות הבסיסיים ובדק מה חסר על המדפים. בעקבות הסיור הוא כינס ישיבה דחופה, אשר מסקנתה היתה: "אין מקום למחסור במוצרי מזון ברוסיה". המסקנה השנייה היתה שאין גם סיבה להתייקרות חדה של מוצרי המזון וכי יש להטיל את האשמה על ספקולנטים.

שרת החקלאות תמכה במסקנות והדגישה כי גם במחירי החיטה והלחם אין כל סיבה להתייקרות אף שאין כל ספק בפגיעה חמורה ביבול. בעוד שרוסיה צורכת מדי שנה 77 מיליון טונות תבואה, השנה היא תיאלץ לקצור 60–65 מיליון טונות חיטה בלבד, אם כי יש להדגיש שעתודות החיטה שלה, הנאמדות ב־26 מיליון טונות, בהחלט צפויות לספק את הביקושים ולכסות על המחסור האפשרי.

"לא מדובר במשבר, אלא בפסיכוזה לאומית", אמר מדבדב והוסיף כי "מישהו הפיץ שמועה והטיל אימה על מדינה שלמה". בינתיים מוצרי המזון ממשיכים להתייקר ואל מעגל ההתייקרויות מצטרפים תדירות מיני מזונות חדשים. פסיכוזה או לא, בשבועות האחרונים הצטרף אל המוצרים "לעשירים בלבד" אפילו תפוח האדמה.

לדברי שרת החקלאות של רוסיה ילנה סקריניק, רוסיה צורכת מדי שנה 29 מיליון טונות תפוחי אדמה, כמות הכוללת צריכה פרטית, צריכה תעשייתית וייצור זרעים לשנה הבאה. אם לפני שנה עוד הצליחו החקלאים הרוסים לגדל 31 מיליון טונות מהירק שנחשב לאחד המזונות הבסיסיים במטבח הרוסי, הרי שהשנה היבול צפוי להיות נמוך בכ־30%. כדי לעמוד בביקושים מעריכים במשרד החקלאות כי יצטרכו לייבא לפחות 4 מיליון טונות תפו"א, וגם אז צופים כי המדינה תסבול ממחסור.

מאחר שמדובר במוצר בסיסי ביותר שלרוב כמותו מספיקה לכל דורש ומחירו נוח יחסית, העובדה שיש צורך לייבא אותו משתווה ברוסיה לאסון טבע. בשנת 2008 כבר נאלצה רוסיה לייבא תפוחי אדמה. אז דובר על כמות של 570 אלף טונות והיה זה ייבוא תפוחי האדמה הגדול ביותר בתולדות המדינה.

תפוחי אדמה לעשירים בלבד

 

במשרד החקלאות מודים כי יבוא של זנים מיוחדים הוא תופעה קיימת ולא נראו מוטרדים במיוחד מהעובדה כי רשתות הפונות ללקוחות מבוססים מייבאות מדי שנה כ־300 אלף טונות של תפוחי אדמה מזנים מיוחדים. בין היצואניות הבולטות: גרמניה, טורקיה וישראל. אך הפעם לא מדובר ביבוא של זני פרמיום אלא במוצר בסיסי ביותר.

בשלב ראשון בדקו הרשויות את האפשרות של יבוא תפוחי אדמה מאוקראינה ומבלארוס השכנות, אך היבולים במדינות מזרח־אירופיות שסבלו גם כן מבצורת קשה בקיץ מספיקים בקושי לאוכלוסייה המקומית. אפשרות אחרת, יקרה יותר, היא יבוא מגרמניה ומפולין, אך הדבר עלול להפוך את תפוח האדמה ברוסיה למאכל גורמה לעשירים בלבד. אופציה נוספת שנבדקת היא מצרים, אך ברוסיה חוששים לפנות לחברה הוותיקה לאחר שסירבו לבקשתה לאספקת חיטה על רקע האמברגו האחרון. התבטאויות מצד הנשיא ומשרד החקלאות, המבטיחים כי בתוך שבועות ספורים תגיע כוסמת למדפים, לא משכנעות את הציבור הרחב. בחנויות רבות במוסקבה לא ניתן להשיג את המוצר, ובמקומות אחרים עשוי להאמיר מחירו של ק"ג דגן זה ל־4 ואף ל־5 דולרים, סכום גבוה אפילו במוסקבה העשירה. כמו כן, לאחרונה נפוצו שמועות כי הכוסמת הנמכרת כעת היא מתוצרת סין וחסרים בה אבות מזון רבים.

יבוא מוצרי מזון, במיוחד ממדינות שכנות, הוא נושא לא פשוט ביחסי רוסיה והרפובליקות הסובייטיות לשעבר, ולא אחת הוא מהווה אמצעי לחץ מצד הממשל הרוסי על הממשלים השכנים. רק במהלך השנה האחרונה הטילה רוסיה איסורים על יבוא חלב מבלארוס, יין ממולדובה ומגיאורגיה ודגים מעושנים מרפובליקות בלטיות, מתוך לחץ על מדינות שבהן סחר עם רוסיה הוא ענף כלכלי חשוב. עכשיו, בעקבות משברים אלה ביחסים, חוששים ברוסיה כי המדינות לא ימהרו להיחלץ לעזרתה של השכנה הגדולה.

בלי עזרה מהשכנות

 

החשש הכבד של הממשל הרוסי הוא שאספקות סדירות של מזון מרפובליקות סובייטיות לשעבר יפגעו בעמדת המיקוח של רוסיה במהלך דיוני הגז שנפתחים באופן מסורתי לקראת חודשי החורף. עוד טיעון נגד רכישת מזון מהשכנים הוא חשש כי ספקים שיגלו לעצמם שווקים רוסיים לא ירצו לעזוב אותם בתום שנה שחונה, ואילו רשתות המזון יעדיפו בעתיד לרכוש מוצרים חקלאיים מאוקראינה, בלארוס ומולדובה, שם הסחורה זולה יותר ולא פחות טובה מזו הרוסית. מצב זה שוב יאלץ את הרשויות להטיל איסורים על יבוא ויביא לפגיעה נוספת ביחסים הרעועים ממילא בין השכנות.

את תושבי רוסיה הרגילים למחסור לא קשה להפחיד, וכל שמועה על התייקרות של מוצר זה או אחר או על היעלמותו מהמדפים יוצרת בקלות בהלה כלל־ארצית. אחת הדוגמאות הטובות לכך היא משבר המלח של שנת 2006. בתחילת אותה שנה המלח פשוט נעלם ממדפי המרכולים, ומחירו היה גבוה במאות אחוזים. שמועות שפשטו גרמו לתושבים לאגור כמויות של מלח לכמה חודשים - אם לא שנים - קדימה.

חקירה שנערכה לאחר התקרית העלתה כי האנשים עצמם הם שאשמים בהתייקרות זו. הם יצרו את הביקוש הגבוה, העלימו את המוצר מהמדפים ועוררו את כוחות השוק הגורמים להתייקרות המוצר. כעת מתרכזת הממשלה באפשרות הקפאת המחירים מול הספקים, והחלטה בנושא צפויה להתקבל בימים הקרובים.  

תגיות