אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: ההתפכחות מאוטופיית הרשת צילום: בלומברג

דו"ח טכנולוגי: ההתפכחות מאוטופיית הרשת

מנכ"ל גוגל מגלה שהאינטרנט דווקא מקצינה עמדות פוליטיות, סטיב ג'ובס מתכתש במייל עם סטודנטית לתקשורת, יוזמת פרסום אינטרנטית כמעט מרוששת בית קפה שכונתי, וקריאות להידוק הפיקוח על רובוטי קרב

19.09.2010, 12:59 | יוסי גורביץ

בוקר טוב, אריק

המנכ"ל המצמרר של גוגל, אריק שמידט, ממשיך לעורר כותרות. באיחור קל של כעשור, מודיע לנו עכשיו ד"ר שמידט שבעצם, הרשת היא כלי נהדר להפצת בורות ושנאה. איך? פשוט.

לפני בואה של הרשת, מציין שמידט, קבוצות קטנות ורעשניות לא יכלו להתאגד ולפעול באותה קלות. יש גם לציין שלפני הרשת, מי שחיפש ספרות ניאו נאצית או זבל דומה, היה צריך לעבור בחשאי בין חנויות מחתרתיות דוחות, עם מוכרים שחששו – בצדק – ממבצעי עוקץ. היום פשוט פותחים קבוצה בפייסבוק, מקום קלאסי להכחשת שואה.

שמידט. אמת מטרידה, צילום: בלומברג שמידט. אמת מטרידה | צילום: בלומברג שמידט. אמת מטרידה, צילום: בלומברג

לדברי שמידט, מידע ברשת קיים למעשה בשני מעגלים: בראשון, המצומצם, נמצאים האנשים שמגיעים לרשת כדי לחפש מידע חדש ולהעשיר את חייהם. בשני, הרחב הרבה יותר, נמצאים האנשים שמגיעים לרשת כדי לקבל אישור לבורות שבה החזיקו קודם לכן. היכולת של אנשים לעשות רעש נרחבת הרבה יותר: שמידט הביא כדוגמה את הטמבל ההוא, נו מה שמו, הוא שרצה לשרוף קוראן וזכה לטונות של יחסי ציבור: לפני 15 שנה הוא היה צריך להדפיס עלונים שאף אחד לא היה קורא. היום, לא מעט בזכות גוגל ובשל העובדה שבלוגרים פירקו את מעגל החדשות המסורתי – אין רגע שבו לא יכולה לפרוץ שערורייה חדשה – הברנש ההוא זכה לתשומת לב פנומנלית. 

בקיצור, אומר שמידט, כל האוטופסיטים שהעריכו שהרשת תביא אותנו לעולם חדש ואמיץ יותר, עם חברה מוארת יותר ומשכילה יותר, שבו כל העולם יהיה כפר גלובלי וכולנו נשיר קומבאיה, "היו בעליל בורים באשר לטבע האנושי". על חלקה של גוגל בנושא, כמובן – הדואליות של הרשת היא גם דואליות של גוגל, שמאפשרת לך למצוא הכל, מספרי הדרכה לפיזיקה ועד קריאות להשמדת השכנים – שמידט, מטבע הדברים, לא הרחיב את הדיבור.

מי ישמור על הרובוטים?

להוציא כמה טייסים שמאוהבים בצעצועים שלהם (ובבלעדיות שלהם על הצעצועים, רצוי יקרים כמו F-35), חלק ניכר מהעולם הצבאי כבר קלט שהגיע הזמן לעבור לרובוטים מעופפים, קרי מל"טים. יש להם יתרון מובהק אחד, שבהחלט יכול להיות שהוא גם החיסרון המובהק: אין מחיר פוליטי לשימוש בהם. אם האויב מצליח להפיל מל"ט, אין שאלה של טייס שבוי או ארון מכוסה בדגל. רק גרוטה מעשנת במדבר. זה, מצידו, עשוי לעודד פוליטיקאים וגנרלים לצאת למלחמות וקרבות מיותרים.

אבל לפני שאנחנו מגיעים בכלל לשאלה הזו, עולה השאלה המציקה של הפעלת הרובוטים. כשרובוט מבצע פשע מלחמה – למשל, מפציץ בניין מלא אזרחים – מי אחראי לפשע הזה? האם יעמידו לדין את הרובוט? את המפעיל שאישר את פקודת הירי? את איש המודיעין שחשב ששם נמצאת המפקדה הכללית של הג'יהאד העולמי?

שאלה נוספת: באיזו מידה רובוטים כאלה נחשבים למוקשים, קרי כלי נשק קטלני שאיננו מודע לסביבתו? מה מעמדם של מוקשים רובוטיים, כלומר מוקשים שיש להם חיישנים ושהם מסוגלים להתקדם לעבר מה שהם חושבים שהוא מטרה לגיטימית? הבעיה העיקרית, אומרים חוקרים, היא עם מערכות נשק שבוחרות את המטרות בעצמן. יצרני הרובוטים טוענים שאין חיה כזו וגם לא תהיה. אבל באיזשהו שלב, נניח בעוד שלושה חודשים, יתחוור שזה כלכלי יותר מאשר להצמיד מפעיל לכל רובוט. מה אז?

כל אלה, ועוד, יעלו בקרוב בשתי ועידות שינסו לדון בשאלות המציקות העולות מהעברתם של אמצעי הלחימה מידיים אנושיות, רועדות לעתים, לידיים מתכתיות שלעולם אינן מטילות ספק. המשך יבוא.

למה מי את, שניתן לך תגובה?

 

אחחח, סטיב ג'ובס. כאילו שלמחלקת היח"צ של אפל לא היו מספיק צרות, מדי פעם המנכ"ל של החברה שוכח שהוא אמור לייצג את החברה ונכנס באיזה אזרח מסכן. לפני כמה חודשים הוא הסביר לכתב וואליוואג שמוצרי אפל הם "החופש מפורנו". הפעם הוא נכנס בסטודנטית לתקשורת, ולא יצא מזה טוב.

קודם כל העובדות. הסטודנטית צ'לסי קייט איזאקס קיבלה מטלה לכתוב על השימוש באייפד באופן אקדמי. היא פנתה, ופנתה, ופנתה, ופנתה למחלקת היח"צ של אפל כדי לקבל תגובה. היא לא קיבלה כלום. כשל ראשון.

מתוך יאוש, היא פנתה למנכ"ל סטיב ג'ובס בכבודו ובעצמו. מי יודע, אולי יהיה לה מזל. היא התלוננה על מחלקת היח"צ, ועל כך שהיא פוגעת בסיכויי הלימודים שלה. להפתעתה של איזאקס, היא קיבלה תשובה. לאקונית, כמקובל: "המטרות שלנו אינן כוללות ציונים מוצלחים עבורך. מצטער".

זה העלה את חמתה של איזקס להשחית, והיא שלחה מייל נוסף ובו אמרה שלא ביקשה מאפל ציון, אלא התייחסות לשאלת יח"צ. ג'ובס ענה ש"יש לנו יותר מ-300 מיליון לקוחות ואנחנו לא יכולים לענות למיילים שלהם אלא אם הם מדווחים על בעיה מסוימת. מצטער". איזאקס הודיעה לו, בשלב זה, שהיא לקוחה של אפל, ושיש לה בעיה: שאלה שעליה רק היח"צ של אפל יכול לענות. ואז הגיע מייל קצר וסופי: "אנא עזבי אותנו במנוחה".

ג ג'ובס. עוד לא קלטו את תפקיד מחלקת היח"צ | צילום: Asa Mathat | All Things Digital ג

נראה שבאפל עדיין לא סגורים על תפקידה של מחלקת היח"צ. רמז: היא לא מיועדת להעליב כתבים (ההתמחות של ג'ובס). אם הייתי עורך, הייתי שוכר את איזקס. היא לא מפסיקה לשאול את השאלות, היא לא נבהלת מסלבריטאים גסי רוח, ומה שהיא חשפה היה חשוב יותר מהשאלה המקורית, שממילא היתה שאלה מתחנפת.

איך לא לפרסם

 

לפעמים, מתקבל הרושם שאתרי הפרסום מבוססי ווב 2.0 לא חשבו על המודל הכלכלי עד הסוף. אחד המוצלחים שבהם הוא Groupon, שמאפשר למשתמשים לקבל תלושי הנחה לשלל מוצרים. בית הקפה של ג'סי ברק בפורטלנד, פוזי'ס קפה, כמעט פשט את הרגל בגללו.

גרופאון מכר לבאי האתר תלוש הנחה בשווי של 13 דולר תמורת שישה דולרים. בתחילה דרש גרופאון לשמור את כל ששת הדולרים לעצמו, בתואנה שהוא מפרסם את בית הקפה, אבל ברק התעקשה וקיבלה שלושה מהם.

זו היתה, כפי שאפשר היה לנחש מלכתחילה, עסקה שלילית מצד פוזי'ס. בית הקפה אולי קיבל חשיפה, אבל הוא קיבל במקביל יותר מ-1,000 לקוחות שהגיעו אליו עם הקופונים, וכל אחד מהם עלה לפוזי'ס עשרה דולרים. אחרי שלושה חודשים, המצב הגיע לכדי כך שהעסק נקלע למינוס של 8,000 דולר, וכדי לשלם לעובדים שלהם, הבעלים היו צריכים להוציא את הכסף מחשבונותיהם.

אם הלקוחות שהיו מגיעים בעקבות הקופון גם היו חוזרים, ניחא. אבל ברק כותבת במרירות שבמשך חצי השנה שהקופונים של גרופאון היו פעילים "פגשנו הרבה, הרבה לקוחות חדשים ונפלאים, ושמחנו לראות אותם מצטרפים למשפחה שלנו. פגשנו גם הרבה, הרבה משתמשי גרופאון דוחים". בין השאר, היו משתמשי גרופאון שבניגוד לכללים ניסו להשתמש בקופון שאמור להיות חד פעמי כמה וכמה פעמים.

בקיצור, לא רעיון מומלץ. הבלוג של חברת רדפין, שמקדם את הסיפור, מציין שהבעיה כאן היא שבעלי חנויות לא אמורים לחשוב כמו יזמי הייטק: כלומר, הם לא אמורים לחשוב על צמיחה בכל מחיר, אלא על צמיחה תוך התערות בקהילה.

קצרצרים

אחד מעורכי מגזין Wired מפרסם רשימה של שש סיבות שבשלן הוא סגר את החשבון שלו בפייסבוק. האמת היא שאפשר היה להסתפק בסיבה הראשונה: "חברות פרטיות אינן מונעות על ידי האינטרסים שלך". כל שאר הסיבות הן הרחבות ועדכונים.

דיווחנו בשבוע שעבר על פרסום הקוד הפתוח של הרשת החברתית הפתוחה, דיאספורה, ואיחלנו לה כל טוב. בינתיים, עברו האקרים על הקוד של דיאספורה, והגיעו למסקנה שהוא מנוקב יותר מהמוניטין של אהוד אולמרט, ושהוא מכיל כל מיני מרעין בישין. לזכותם של אנשי דיאספורה ייאמר שהם מודעים לכך, ושהזהירו שהקוד הראשוני מכיל פרצות. עם זאת, לא בטוח שכל מי שצריך לדעת אכן יודע.

לפני כשבוע, החל המגזין ניוזדיי לפרסם את אפליקציית האייפד שלו בדרך חיננית במיוחד: לטענתו, הדבר היחיד שהאפליקציה נחותה בו ממהדורת הדפוס הוא שאי אפשר לצוד בעזרתה זבובים. כדי להדגים את הטענה, הפרסומת הדגימה מה קורה לאייפד שהופך למחבט זבובים. ניחשתם נכון. לאחרונה הפסיקה ניוזדיי להשתמש בפרסומת, ולפחות לפי מקור אחד זה קרה אחרי שאפל איימה עליה שאם לא תפסיק להציג אותה, האפליקציה שלה תעוף מהאפסטור מהר יותר מזבוב. זוכרים את הטענות של אפל על כך שיש ליברליזציה בחנות האפליקציות שלה? בדיוק. מסתבר שעדיין אסור לרדת על מוצרי אפל, גם כשהירידה היא לצורך עלייה (במכירות).

מבוכה לספקיות הרשת בבריטניה: אם חשבתם שהמהירות שאתם מקבלים מספקית הרשת שלכם נמוכה, ל-BT יש מה ללמד אותן. חוואים בבריטניה, במחאה, שלחו יוני דואר למרחק 120 ק"מ, כשהיונים נושאות כרטיס זיכרון עם סרטון וידיאו לברכה. במקביל, הם ניסו להעלות את הסרטון ליוטיוב. כאשר היונים הגיעו ליעדן, כעבור חמש שעות, רק 24% מהסרטון עלו ליוטיוב. מסקנה: לכפר האנגלי קסמים רבים. פס מהיר הוא לא אחד מהם.

מכירים את המצב, שבו איזה לוזר יושב לידכם באוטובוס ומתחיל לנהל שיחה בקולי קולות, וזה מביא לכם את הסעיף עד כדי כך שאתם שוקלים להצטרף למועדון המעריצים של חניבעל לקטר, ומתחילים לפנטז על מסור חשמלי? ובכן, נמצא ההסבר המדעי: שמיעת רק צד אחד של שיחה היא אירוע מטריד, משום שהמוח האנושי, שממש לא סובל חוסר במידע, מנסה אוטומטית להשלים את הצד השני – דבר שלא מאפשר לכם להתרכז במה שאתם באמת רוצים או צריכים לעשות. יש פתרון. לא לגמרי חוקי, אבל פתרון.

   

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
window to the humens souls
שמידט יקירי הרשת נועדה לדברים נעלים יותר חוץ מאשר להעשיר את אוסף האמנות המטופש אצלך בסלון או לראות את פרצופך הנאחס פעם נוספת ויש דבר אחד נעלה נוסף בלשלוח את קורי לכל רחבי www על מנת לבנות את האקסטזה לדיסקו הבא ואת הדבר הזה אני אשיג בכיף תוך דריכת על גופות עובדי גוגל וגם שכחתי להוסיף בקלילות karl younger DAV chearman
spider(black widow algorihm , korpetino  |  19.09.10
4.
אחחח, הפעם אני דווקא עם ג'ובס
לא סובל את אפל, אבל באותה מידה אני לא סובל נודניקים חסרי תקנה מהטיפוס של אותה סטודנטית. שים לב שהפסקה השלישית בטור היום (מקרה היח"צ הנ"ל) מתכתבת עם הפסקה הראשונה (הפצת מידע בלתי נשלטת): לפנינו מקרה שכיח של סטודנטית עצלה שאינה מסוגלת לאסוף מידע, אלא מעוניינת לקבלו לעוס כאילו מישהו חייב לה משהו ("יש לי בעיה, ואתם צריכים לפתור אותה"). בעבר התקרית שלה היתה נעלמת באותו חור שחור של מיליוני מכתבים זועמים של נוסעים שנדחתה להם הטיסה בגלל סופת רעמים, של לקוחות שמתפלצים מכך ששונתה האריזה של הארטיק האהוב עליהם וכד' - קרי זוכה להתעלמות מחרישת אזניים, ובצדק. אבל בדור הנוכחי, בה רכילות בה מעורב שמו של ג'ובס פלוס קצת רפש רצה באינטרנט יותר מהר מחרדי אחרי שעון החורף שלו, פתאום הקשקוש הזה הופך ל"ידיעה". ובפרפרזה, פעם לימדו אותנו ש"כלב נשך אדם" אינה ידיעה מעניינת, אבל "אדם נשך כלב" דווקא כן. נראה לי שהעולם "התקדם" מאז, ו"אדם נשך כלב" זה עניין רק למקומון של מרכז ערד, אך "אדם נשך את הכלב של ג'ובס, עשה צ'ק-אין לפורסקוור והעלה את זה ליוטיוב" כבר יעורר גלים כהוגן, ויהיה אושיה אמיתית ולו לרגע. לייק.
פני  |  19.09.10
2.
גוגל אינה אשמה במה שעושים איתה
גוגל (וגם פייסבוק לצורך העניין)היא פלטפורמה, אפשר לחפש באמצעותה מאמרים מדעיים או כל נושא אחר ואפשר לחפש באמצעותה גם מאמרי שיטנה או כל נושא אחר מאזור החיים האפלים. בדיוק כמו סכיני שף (שמפורסמות תדיר בתוכניות הבישול למינהם) שאפשר להכין באמצעותה ארוחת ערב משפחתית נעימה או לבצע בה דברים מהצד האפל של החיים. ובנתיים אף אחד עוד לא התלונן על יצרני סכיני המטבח על עידוד הרצח...... ובנושא סטיב ג'ובס, מצד אחד הסטודנטית עצלה במיוחד, את כל המידע על מוצרי אפל אפשר למצוא באתר אפל, צריך רק לחפש, ולאקדמיה (שהיא גולת הכותרת של אפל ארה"ב)יש באתר שלהם מחלקה נפרדת עם כל המידע הדרוש, הסטודנטית הנ"ל בהחלט עצלה ולא חוקרת מיומנת מידי, אבל מצד שני אם הייתי מקבל מספק כלשהו תשובה כזאת, הוא היה מקבל את הסחורה שלו בראש. (למרות שיש שמועה שלא ג'ובס באמת עונה על המיילים המופנים אליו, אלא סתם פקידים של אותה מחלקת יח"ץ מושמצת, סה"כ הוא לא באמת עובר על אלפי ההודעות המגיעות אליו מכל מיני לא יוצלחים כגון הסטודנטית הנ"ל, יש לו חברות לנהל וחיים פרטיים גם כן).
משה , תל אביב  |  19.09.10
לכל התגובות