אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יגאל המבולבל צילום: אוראל כהן

יגאל המבולבל

איך קרה שדווקא יגאל לנדאו, מבעלי רציו, הוא איש העסקים שהכניס את אנשי השוק האפור לתוך תגליות המיליארדים של הגז בישראל?

21.09.2010, 11:45 | הדס שפר

אחת ההנאות הגדולות של יגאל לנדאו, מנכ"ל חברת רציו חיפושי נפט, מספרים מקורביו, היא להתפאר באשתו, ציפי, מנהלת בית הספר בלפור בתל אביב, שעומדת לפני קבלת דוקטורט בחינוך מאוניברסיטת קיימברידג'. "הוא אוהב להזכיר זאת בכל הזדמנות", מספרים המקורבים - ומדגישים בכך את הדיסוננס בין תדמית איש המשפחה הבורגני שלנדאו כה אוהב לטפח לבין הסערה שהתרגשה על ראשו בשבוע שעבר.

לנדאו (50) הוא אחד מאנשי העסקים האלמוניים ביותר בצמרת העסקים הישראלית. אף שהוא בן למשפחת עסקים ותיקה, משמש כבר 20 שנה מנכ"ל החברה הקבלנית הגדולה חירם לנדאו, שותף בבנק אגוד ופעיל בתחום החם של קידוחי נפט, שמו אינו מוכר לרוב הציבור, גם זה שמעורה בנבכי עולם העסקים המקומי. אנשי עסקים שעבדו עמו מסרבים לדבר עליו לציטוט, וחיפוש בארכיוני העיתונים מעלה מעט מאוד אזכורים של שמו - לפחות עד לשבוע שעבר, אז עלה לכותרות שלא בטובתו בעקבות הסתבכותה של רציו עם השוק האפור וגורמים עברייניים. כיצד נקשר שמו של איש העסקים האפרורי עם גורמים כמו אהרון אביטן ומאיר אברג'יל, ואיך הציב את האימפריה העסקית שהקים אביו בשנות החמישים בסכנת התמוטטות? האם היתה זו רברבנותו? קשריו מבית לעסקי הקבלנות הידועים לשמצה במעורבותם של גורמים מפוקפקים? או שמא תחושתו שבסופו של דבר אבא תמיד יסדר הכל?

לנדאו. "יש לי ארבעה ילדים קטנים בבית, ופתאום מתקשרים אליי, אומרים את השם של הילד ומוסיפים, שחס וחלילה לא יקרה לו שום דבר. מה רצו שאעשה?" , צילום: עמית שעל לנדאו. "יש לי ארבעה ילדים קטנים בבית, ופתאום מתקשרים אליי, אומרים את השם של הילד ומוסיפים, שחס וחלילה לא יקרה לו שום דבר. מה רצו שאעשה?" | צילום: עמית שעל לנדאו. "יש לי ארבעה ילדים קטנים בבית, ופתאום מתקשרים אליי, אומרים את השם של הילד ומוסיפים, שחס וחלילה לא יקרה לו שום דבר. מה רצו שאעשה?" , צילום: עמית שעל

מקורבים ללנדאו מתארים אותו כמקרה קלאסי של דור שני לעושר, צעיר שנולד עם כפית של כסף בפה אך מעולם לא הצליח להשתחרר מצלו הגדול של אביו, ישעיהו (שייקה) לנדאו. גורמים עסקיים שעבדו לצדו סיפרו ל"מוסף כלכליסט" כי אף שהיה מתחילת הדרך איש עסקים רציני, ניכר היה תמיד כי אביו הוא הקובע והמחליט בעסקים. אחדים מהם גם ציינו כי תמיד חלק כבוד גדול לאביו ולא ניסה לקחת לעצמו קרדיט על העסקים שבנה האב במשך קרוב ליובל שנים. "הוא היה רברבן, שחצן, אבל במקרה שלו את ה'אני ואני' של אנשים כאלה החליף תמיד 'אני ואבי'", סיפר ל"מוסף כלכליסט" מכר של המשפחה. "הוא מודע לכך שהוא הגיע עד הלום רק בזכות אביו".

"יגאל הוא ילד שגדל בצלו של אב דומיננטי, שסירב לשחרר, והוא מעולם לא קיבל סמכויות אמיתיות", סיפר מכר אחר של המשפחה, "רציו היתה הבייבי שלו, וסביר להניח שהפתרונות שהוא מצא נבעו מחוסר ניסיון. להגיע לפוזיציה שלו בלי עשרות שנים של תהליך קבלת החלטות - לזה אני קורא חוסר ניסיון. אביו קיצץ לו את הכנפיים".

"שייקה דאג תמיד להבהיר שעסקאות סוגרים איתו ולא עם הבן. זה היה נראה כאילו הוא לא סומך עליו. הוא ידע שהבן שלו פחות שקול ממנו, פחות מנוסה, פחות יורד לפרטים", אומר בכיר בתחום הבינוי, שמכיר את המשפחה בנסיבות עסקיות שנים ארוכות.

"אביו בהחלט היה דומיננטי רוב השנים, ואין ספק שהאב הוא בעל הדעה", אמר בכיר בשוק ההון שמכיר את המשפחה 15 שנה. "הם די שמרנים בעסקים, לא ריזיקנים, והתפיסה הכללית היא לשמר את הנכס לאורך שנים גם אם התשואה נמוכה. את בנק אגוד שייקה אמר שיחזיק שנים רבות. בעניין רציו פשוט התמזל מזלם. אם מישהו היה אומר ליגאל לפני שנה שרציו תהיה שווה מיליארדים הוא היה אומר בחיוך שהוא החליק על השכל. אף אחד לא חלם שזה מה שיהיה".

למי טובה תדמית החנון

אבל בניגוד להסכמה הכללית בדבר אופי הקשר בין יגאל לאביו, הדעות על אופיו של יגאל עצמו חלוקות. יש המתארים אותו כאדם תמים ונאיבי, כמעט פראייר עסקי, בעוד שאחרים ראו בו דווקא איש עסקים קשוח ואגרסיבי. "הוא לפלף במובן הטוב של המילה", אומר המכר. "הוא לא טיפש, הוא פשוט כמו שהיו אומרים פעם יורם, תמים. אני חושב שהוא פשוט נגרר. אולי הוא חשב שלא יקבל סעד מהמשטרה. היום הוא מצטער על כך. זו משפחה צנועה, לא שחצנית. יש לו אשה מדהימה, עמוד השדרה שלו, שהוא בוודאי נשען עליה עכשיו מבחינה נפשית".

דעה דומה מציג גם בכיר לשעבר בתחום הדלק, שמכיר את המשפחה היטב. "אני מאמין שהפנייה שלו למשפחות הפשע נבעה מחוסר ניסיון. הוא בן אדם ישר, לא שקרן, גם אם לא הכי חכם. קצת 'תמוי', כמו שאומרים בצנחנים. לולא אבא שלו, לא היה יוצא ממנו מנכ"ל".

ישעיהו (שייקה) לנדאו. לא העניק סמכויות ישעיהו (שייקה) לנדאו. לא העניק סמכויות ישעיהו (שייקה) לנדאו. לא העניק סמכויות

לא כולם מסכימים עם הצגת הדברים הזאת, שנוחה כרגע מאוד למשפחה, הם טוענים. "יגאל תמיד נראה לי מאוד דעתן, קצת קשוח ואגרסיבי, ועם האף למעלה", אומר דירקטור באחד הבנקים, שנתקל בו כמה פעמים במסגרת עבודתו. "דמות כריזמטית, אחד שיודע לומר מה שהוא חושב, לא עלה נידף ברוח שאומרים משהו והוא מיד נסחף".

"הוא מאלה שמסתובבים עם הסיגרים והמכוניות, אחד כזה שיש עליו דאווין", אומר עליו גם אחד משכניו. "הוא לא נראה לי כזה חנון, כמו שמנסים לצייר אותו עכשיו. הוא תושב סביון מילדות, אבל לא מאלה שממש מעורים בקהילה. לאירועים הספורים שאליהם הגיע תמיד בא עם הסיגר וישב עם הקליקה שלו, שיש שמגדירים אותה פלצנית".

רציו היא הבייבי שלי

כבכור במשפחה בת ארבעה ילדים, סומן יגאל מגיל צעיר כיורש של אביו באימפריה המשפחתית, שהתמקדה אז בחברת הבנייה חירם לנדאו, שהאב הקים בשנות החמישים. בהתאם לכך, הוא הלך ללמוד הנדסה אזרחית בטכניון במסגרת העתודה האקדמית, ולאחר סיום לימודיו שירת כקצין במרכז בינוי בצה"ל והשתחרר בדרגת רב־סרן. באמצע שנות השמונים השלים תואר שני במינהל עסקים באוני' תל אביב ויצא להשתלמות בקורס למנהלים בהרווארד. בין 1987 ל־1990 עבד בחברת הייעוץ האמריקאית למונט ליברמן, שטיפלה בין היתר בייעוץ ומימון לחברות ישראליות שפעלו בחו"ל.

בשלב זה, כשהוא בן 30 בלבד, הסתיים למעשה הפרק העצמאי יחסית בחייו של יגאל והוא נקרא לדגל, להתחיל לקחת לידיו את המושכות בעסקים שבנה אביו. בשנות השבעים פעל לנדאו האב עם איש העסקים גד זאבי בבנייה במזרח אפריקה, ובשנות השמונים ייסד את חברת גרנית הכרמל, שלימים רכשה את סונול.

בהתאם לתוכנית המשפחתית, עם שובו לארץ החל יגאל לעבוד בחירם לנדאו כמהנדס הראשי ומנכ"ל החברה. מעודד מכניסתו המוצלחת לעסקים, החל לנדאו האב להרחיב עוד ועוד את העסקים המשפחתיים. בהמשך ייכנס אליהם גם האח הצעיר יובל לנדאו לאחר כמה שנים בתחום התקשורת, ראשית ככתב כלכלי בגלי צה"ל ואחר כך כדובר הבנק הבינלאומי. שתי הבנות, ענת לנדאו ועו"ד שלומית לנדאו בן־דוד, לא נכנסו לעסקים. ב־1993 הקימה חירם לנדאו את רציו חיפושי נפט, בשותפות עם חברת ד.ל.י.ן שבראשות ליגד רוטלוי. אז גם השתתף לנדאו האב ברכישת השליטה בבנק אגוד, בחלקים שווים עם שלמה אליהו ומשפחת לובינסקי.

ברציו, שפנתה לתחום אחר, מסעיר יותר, מיתר עסקי המשפחה, ראה יגאל סוף סוף הזדמנות לפרוץ לעצמו דרך עצמאית - אף שגם כאן מעולם לא התכחש לתרומתו של אביו להקמתה. "אני באופן אישי רואה את רציו כבייבי שלי", אמר בהליכי הבוררות שדבר קיומם פורסם לראשונה בשבוע שעבר. אבל כאן גם נזרע זרע הפורענות.

בצד פוטנציאל הרווח העצום של תחום חיפושי הנפט - שהוכיח את עצמו במקרה של רציו - דורש התחום גם כיסים עמוקים. כשהבנקים סירבו לפני כעשור להלוות לרציו כמה מיליוני שקלים כדי להמשיך לממן את הוצאות החיפושים, פנתה החברה לקבלן האשקלוני שלומי שוקרון, שניאות להשקיע בחברה. שנים מאוחר יותר, כאשר התגלעו חילוקי דעות בין הצדדים, קיבלו לנדאו ורוטלוי, לטענתם, איומים מטעמו של שוקרון, בין היתר על חיי ילדיהם. בעקבות זאת פנה לנדאו לחברת שמירה פרטית בבעלותו של אהרון אביטן, אחיו של הרצל אביטן. אביטן הפנה את לנדאו למאיר אברג'יל, מבכירי עולם הפשע ובוררי עולם התחתון, אולם דווקא הוא שכנע את הצדדים לפנות לבוררות נורמטיבית. הפרוטוקולים של בוררות זאת פורסמו בשבוע שעבר במסגרת תביעה שהגיש שוקרון לביטול פסק הבוררות, שנתן עו"ד אסף ברם - וגרמו להתפוצצות הפרשה ברעש גדול.

משפחת לנדאו גזרה על עצמה שתיקה תקשורתית מוחלטת מאז התפוצצות הפרשה - בתקווה שהאבק ישקע ועמו גם הסיפור כולו. אבל בפנים הרוחות סוערות והכעס גדול. בימים האחרונים נשמע לנדאו אומר למקורביו, בנוגע לשכירת שירותי השמירה של אהרון אביטן, כי "זו היתה חברה לגיטימית, שהרבה גופים ציבוריים עבדו איתה. לא היינו פונים לחברה שהיא לא לגיטימית". מקורביו מוסיפים, בהקשר זה, כי לאהרון אביטן היתה חברה כשרה למהדרין שפעלה בכל גוש דן. המקורבים סיפרו עוד על האיומים וההפחדות שקיבל לנדאו ועל אוזלת ידה של המשטרה. לדברי אחד המקורבים, קצין בכיר במשטרה הוא שהמליץ ללנדאו לשכור את שירותיו של אביטן. "יש לי ארבעה ילדים קטנים בבית", סיפר לנדאו למקורביו, "ופתאום מתקשרים אליי, אומרים את השם של הילד ומוסיפים שחס וחלילה לא יקרה לו שום דבר. מה רצו שאעשה?". דברים ברוח דומה אמר לנדאו, לפי הפרוטוקולים, גם בהליך הבוררות.במהלך עדותו גם התברר שזאת לא הפעם הראשונה שהשתמש בשירותיו של אביטן.

הכל בגלל הלחץ

"כשקראתי את הסיפור הזה, הוא לא התחבר לי לאדם שאני מכיר", אומר הבכיר בשוק ההון. "מדובר באנשים צנועים, מלח הארץ. קראתי את הסיפור בפה פעור, אבל מאוד קל לשפוט בדיעבד ומרחוק. אני מאמין שדבר כזה יכול היה לנבוע רק מלחץ, מניסיון להגן על משפחתו. דיברתי עם שייקה למחרת. הוא תמיד מאוד ענייני, אבל כאן שמעתי טון שקט יותר, מרגישים שכואב במשפחה. זו משפחה מאוד תומכת".

"ההסתבכות שלו הפתיעה אותי", מסכים גם דירקטור לשעבר בבנק אגוד. "והיא מראה לדעתי שהוא היה בלחץ או שהוא היה נאיבי, ואני חושב שהוא היה בלחץ. אחרי הכל, הוא היה קצין בכיר במילואים, הוא מבין עניין".

אבל לא כולם תומכים כל כך. "יגאל לא נחשב למישהו שמגיע לרמה של אביו", אומר הבכיר בתחום הבינוי. "זה דור של חבר'ה שלא גדלו עם קשיים, שחושבים שהכל בא בקלות. יגאל חשב: 'אנחנו כל כך עשירים וכל כך חזקים ששום דבר לא יכול לקרות לנו, אנחנו יכולים לעשות שטויות ולא יקרה לנו שום דבר'. אני כמעט בטוח ששייקה לא ידע שיגאל פונה לעולם התחתון. מהיכרות קרובה עם שניהם, אני יכול לחתום על זה".

"הסיפור הזה לא ייגמר בקלות, כי משפחות פשע זה מיליון שליחים ולעולם התחתון יש סבלנות וזמן", מזהיר הבכיר לשעבר בתחום הדלק. "יגאל הדליק כאן מדורה גדולה, וככל שרציו תצליח יותר כך תהיה המדורה גדולה יותר. מבחינת אנשי העולם התחתון, זה שהוא הופיע בטלוויזיה זה כאילו הוא הלשין עליהם. מי שחשב שבארץ אין עולם תחתון ברמה שיש באמריקה הוא מטומטם".

תגיות

14 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

12.
לא הבנתי מדוע פנה לנדאו למר שוקרון כדי ללוות ממנו כסף?...מדוע הגיע דוקא אליו?...מה היו
התנאים להלוואה?.....כי הרי אנשי עסקים ניכבדים לא פונים כך סתם למןדהוא לקבל ממנו הלוואה, לפני שבדקו היטב מי האדם, ומהו החוזה שהם חותמים עליו...לא?....וניתן להניח שהם לא היו לחוצים כמו למשל אלי רייפמן, שלא היו לו מקורות מימון רגילים....
דוד טורס לירח  |  23.09.10
10.
כמדומני, החברה של אביטן גם שמרה על בנין המשטרה שנבנה ברמת החייל...אז אין סיבה
שאחרים לא ישתמשו גם הם בכישוריו. כל עוד אין שום מידע על דרכים לא חוקיות, אז נראה שמותר לעסוק במקצועו, גם אם היה לו עבר פלילי. מה רק לחברי כנסת מותר לחיים הרגילים (=נומר, אריה דרעי , שמעון שבס, עומרי שרון ועוד)???....ולי זה נראה נכון, שאם אתה מקבל איומים על חייך, ונדמה לה שהמשטרה לא יכולה לעזור...אז נשארה לך ברירה אחת. וממהלך הארועים, נראה לי שמאיר אברג'יל, אהרון אביטן והשאר, התנהגו בצורה מכובדת ונבונה.....מה לעשות, אלה העובדות במקרה הזה, מכל מה שיודע לנו כמובן.
צאוצסקו1  |  22.09.10
לכל התגובות