ראיון "כלכליסט" - סרוסי מסמן מטרה: "בנק הפועלים יעקוף את בנק לאומי"

מאי 2009. יאיר סרוסי, יועץ בכיר למורגן סטנלי ישראל, נמצא בכנס של קרנות הון סיכון בירושלים. הטלפון מצלצל. על הקו: יו"ר בנק הפועלים, דני דנקנר, שעומד בכל יוםלהתפטר בעקבות דרישת בנק ישראל. הטלפון לסרוסי נעשה לאחר שאנשי בנק ישראל כבר הודיעו לבעלת השליטה בבנק הפועלים, שרי אריסון, כי סרוסי מקובל עליהם כמחליפו של דנקנר.

"מתברר שחברים בדירקטוריון העלו את השם שלי בפני בעלת השליטה כמועמד לתפקיד. אני כלל לא הייתי בקשר עם הבנק מאז 2002 כשסיימתי את הכהונה שלי כדירקטור חיצוני. דנקנר ביקש ממני להגיע מיידית למשרדי ההנהלה בתל אביב ולחשוב על ההצעה בדרך. חמש דקות אחרי שהתחילה הפגישה בתל אביב, הודעתי שאני מקבל את ההצעה. אחרי 16 שנה במורגן סטנלי ופעילות מול שוקי חו"ל התאים לי לחזור לליבת הפעילות המאקרו־כלכלית בישראל כיו"ר בנק הפועלים", אומר סרוסי בראיון ל"כלכליסט".

"לא הריכוזיות חשובה אלא התחרותיות" "ב־20 השנים שחלפו מאז תהליך ההפרטה והליברליזציה שאליו נכנסה מדינת ישראל, רמת הריכוזיות במשק ירדה והתחרותיות עלתה", אומר יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי. "הרבה מהשחקנים המובילים במגזר הפרטי כיום הם חדשים. לפני 20 שנה תשובה לא היה שחקן מוביל וגם לא נוחי דנקנר. בעיניי הנושא החשוב הוא לא הריכוזיות אלא התחרותיות: יש פה סקטור עסקי מאוד דינמי" עידן גרינבאום ותומר זלצרלכתבה המלאה

היום, כשנה לאחר מינויו, מקיים סרוסי סבב ראיונות ראשון עם אמצעי התקשורת. לראיון הוא מגיע מוכן, נזהר מאוד בדבריו ומפגין כישורים דיפלומטיים מרשימים. עם זאת, הוא מודה שעדיין לא התרגל למעמדו החדש כ"סלבריטי כלכלי": "החשיפה היא דבר שעוד לא התרגלתי אליו, אבל זה בא עם התפקיד וצריך ללמוד לקבל את זה".

סרוסי, שהחליף רשמית את דנקנר באוגוסט 2009, מצא בנק חבוט — רגע אחרי עימות חסר תקדים בין ראשיו לבין נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים. "הבנק עבר תקופה קשה והיה צריך להדגיש בחזרה את העוצמות שלו. המטרה הראשונה שהגדרתי בכלל לא היתה כלכלית או מספרית: היה חשוב להחזיר את הברק לעיניים של העובדים, ואני חושב שזה מה שאכן קרה. מבחינתי, השנה האחרונה היתה העמוסה והמרתקת ביותר שחוויתי — וכבר עשיתי לא מעט דברים בקריירה שלי", אומר סרוסי.

"ציון מכיר כל בורג בבנק"

בשיא המשבר של בנק הפועלים עם בנק ישראל, בסוף מרץ 2009, הקפיאו השניים את מינויו של ציון קינן למנכ"ל הבנק בטענות על ליקויים חריפים בהליכי המינוי בדירקטוריון. אחת הפעולות הראשונות של סרוסי כיו"ר היתה מינויו מחדש של קינן למנכ"ל.

לדברי סרוסי, "הדבר החשוב ביותר שקרה בבנק, לטעמי, הוא מינוי המנכ"ל.

. כשהתחלנו את העבודה המשותפת, היינו נפגשים פה בבנק בחמש בבוקר ולא היה יום שבו חזרנו הביתה לפני חצות. מינינו הנהלה חדשה עם אנשים מאוד מוכשרים. רובם צמחו בבנק ושניים הגיעו מבחוץ (ראש החטיבה העסקית, שמעון גל וראש חטיבת ה־Global Treasury, ענת לוין — ע"ג ות"ז). ביחד הובלנו בבנק תהליך בצורת V — והחזרנו לבנק את התנופה".

מהי חלוקת העבודה בינך לבין קינן?

"אני רואה את התפקיד שלי ברמת האסטרטגיה של הבנק וההסתכלות קדימה, ואני נעזר בידע שצברתי במשך השנים בתחום המאקרו ובפעילות הבינלאומית. ציון מכיר כל בורג בבנק. הוא מנהל ומנהיג, שמקובל על העובדים ומניע את הפעילות. אני מילאתי תפקיד מאוד משמעותי בבניית התוכנית האסטרטגית שבנינו השנה, ואני חושב שהמנכ"ל מפעיל אותה בצורה מצוינת. אנחנו נפגשים הרבה ומתייעצים באופן וולונטרי על הרבה מאוד נושאים. יש פה מערכת יחסים של אמון, שהיא מעבר לפורמליסטיקה. זה משדר מסר מאוד חשוב ומשפיע על כל ההנהלה והעובדים בבנק".

עד כמה בעלת השליטה שרי אריסון מעורבת במה שקורה בבנק?

"במערכת היחסים בינינו אני בפירוש מעדכן אותה ברמה הרבעונית ובכל מהלך שאני חושב שהיא צריכה לדעת עליו. היא לא מתעסקת בניהול השוטף של הבנק. הייתי אומר שיש לה עניין בכיוונים האסטרטגיים שאליהם מכוון הבנק. יש בינינו מערכת יחסים בריאה וטובה, והיא נותנת לדירקטוריון ולהנהלה תמיכה וגיבוי".

ניסית לייצר ערוץ הידברות בין אריסון לבנק ישראל כדי לשקם את האמון?

"לא. כשנכנסתי לתפקיד, אמרתי בקול ברור שמערכת היחסים עם הרגולטורים השונים היא אסטרטגית לבנק הפועלים. כצפוי, מערכת היחסים כיום היא יוצאת מן הכלל. עשינו כל מיני צעדים שבעקבותיהם בנק ישראל בירך ספציפית את בנק הפועלים. צריך לזכור שגם בתקופות הקשות בנק ישראל תמיד התייעץ מקצועית עם אנשי בנק הפועלים והעריך אותם".

במהלך המשבר בנק ישראל דווקא העביר ביקורת חריפה על איכות הדירקטוריון של בנק הפועלים.

"בשנה האחרונה השתפרנו בכל התחומים — וגם בתחום של הדירקטוריון, לאור השינויים הרבים ברגולציה. הקמנו גם ועדה של הדירקטוריון שעוסקת ספציפית בסוגיית הממשל התאגידי. אנחנו גוף מוקפד מאוד, וכמות הדיונים שאנחנו מקיימים היא עצומה. כיום ההנהלה כולה מתכנסת פעמיים בשבוע לדיון משותף, בעוד שבעבר הדיונים בהנהלה נעשו יותר ברמה של צוותים".

בדו"חות הרבעון השני של 2010, שפורסמו בסוף אוגוסט, התבשרה המערכת הבנקאית על מיני־מהפך. לראשונה מאז הרבעון הרביעי של 2008 הציג בנק הפועלים רווח נקי מפעולות רגילות גבוה יותר מאשר הרווח הנקי מפעולות רגילות של בנק לאומי. ועדיין, לאומי מוביל על הפועלים בפרמטרים של רווח נקי, תשואה להון ושווי שוק.

אז מתי הסיסמה שלכם, "להיות ראשון זה מחייב", תעמוד במבחן המציאות?

"דיברנו על תהליכים, ואני חושב שגם זה תהליך. אנחנו משתפרים, יש לנו תוכנית סדורה ואין פה קיצורי דרך. אבל זה יקרה: בנק הפועלים יעקוף את בנק לאומי. צריך לזכור גם שבפרמטרים רבים אנחנו כבר היום המובילים: מספר הסניפים ומספר הלקוחות הגדול ביותר, נותני האשראי הגדולים ביותר לחברות הגדולות במשק. אבל 'לעבור את בנק לאומי' זה לא הנושא העיקרי על סדר היום שלנו".

בנק לאומי, הבנק הבינלאומי ובנק מזרחי טפחות חזרו לחלק דיבידנד לבעלי המניות. מתי תצטרפו?

"אנחנו רואים עכשיו את המערכת הבנקאית כולה חוזרת לחלק דיבידנד. אנחנו עדיין לא מצטרפים, ואני משער שזה לא יקרה במהלך שנת 2010. לא שינינו את המדיניות לחלק 50% מהרווח כדיבידנד. הלימות ההון שלנו טובה ואני חושב שבהחלט הרגע הזה יגיע".

"בוחנים השקעות ריאליות"

בלאומי יש מדיניות של השקעות ריאליות, שמגוונת את מקורות הרווח של הבנק. לא מדגדג לך לאמץ מדיניות דומה? "אנחנו בוחנים את ההשקעות שלנו. ראיתם איתות ראשון לפני כשלושה חודשים, כשרכשנו 2% מחברת עזריאלי בהנפקה הפרטית. זה נכון שיותר בנקים בעולם בוחנים את התחום הריאלי עקב המשבר, וגם אנחנו בוחנים זאת. אך טרם שינינו את המדיניות, יש לנו עדיין הרבה מה לעשות בתחום הבנקאי".

ציון קינן ויאיר סרוסי. "השילוב בינינו עובד מצוין" | צילום: סיון פרג'

גם בפעילות הבינלאומית של בנק הפועלים טרם ראינו מהלך משמעותי בקדנציה שלך.

"כשנכנסתי לתפקיד, עצרנו את התוכניות שכיוונו להתרחבות למזרח אירופה. אנחנו מחזקים את הפעילות הבינלאומית הקיימת שלנו: סניף חזק בניו יורק, הבנק הישראלי הגדול בשווייץ, פעילות בבריטניה וליווי לקוחותינו בחו"ל".

מה לגבי השלוחה הטורקית של בנק הפועלים, בנק פוזיטיף, שארבע שנים אחרי רכישתו עדיין מתנהל ללא היתר פיקדונות מהרגולטור הטורקי?

"אחד הדברים הראשונים שעשיתי בתפקידי היה לנסוע לטורקיה. יש לנו שם בנק קטן וטוב מאוד, עם הנהלה טורקית מנוסה ומקצועית. הבנק שם מרוויח, והבעיה היא באמת היעדר היתר הפיקדונות שמפריע לנו לצמוח שם. אנחנו עובדים כל הזמן על הנקודה הזו".

הידרדרות היחסים בין ישראל לטורקיה בטח לא עוזרת לכם.

"למרות כל הרעשים, שללא ספק קיימים, טורקיה היא בעלת נתוני צמיחה מרשימים ועם קרבה גיאוגרפית שמסייעת לניהול שלנו. אנחנו בבנק מתכוונים להישאר בטורקיה ולהרחיב את הפעילות שם".

אחד התחומים שבנק הפועלים תחת סרוסי וקינן חזר להתמקד בהם הוא משכנתאות. בבנקים מתחרים טוענים כי בנק הפועלים כה אגרסיבי, עד שהוא מוכר משכנתאות במחירי הפסד ומסייע בניפוח בועת הנדל"ן. לדברי סרוסי, "כשהגעתי לבנק, הופתעתי מנתח השוק הנמוך שלנו בשוק המשכנתאות שעמד על פחות מ־20%. הלקוחות שלנו לקחו משכנתה במקומות אחרים ואת זה הפסקנו. אני שמח שאנחנו מפריעים לכל מיני שחקנים בשוק, ואכן הנתח שלנו גדל. אבל אנחנו בפירוש לא נותנים משכנתאות במחירי הפסד".

באחרונה אישרתם תוכנית תגמול חדשה, שבמסגרתה יוענקו למנהלים מניות בשווי מיליוני שקלים. אחת הטענות נגד השכר הגבוה לבנקאים היא שבבנקאות הישראלית לא צריך להתאמץ יותר מדי כדי להשיג תוצאות טובות.

"מה שעשינו בבנק בשנה האחרונה הוא כלל לא טריוויאלי — וכל זאת בתוך סביבה שהיא בהחלט תחרותית. צריך לזכור שמדובר בגופים מאוד גדולים. בבנק הפועלים עובדים יותר מ־12 אלף איש, וברמת תשואה של כ־10% מדובר ברווח שנתי של כ־2 מיליארד שקל. כל החלטה שמתקבלת היא חשובה. השאלה מי מנהל את המערכות האלה היא חשובה. ועדיין, בראייה קדימה אני לא חושב שהבנקאים הבכירים יהיו מובילי השכר במשק הישראלי".

לצד המינוי שלך מונו עוד שני בכירים לשעבר באוצר ליושבי ראש בנקים: דוד ברודט בלאומי ויוסי בכר בדיסקונט. האם "הירושלמיות", שמשמעותה הכרת הרגולטור מקרוב, נהפכה להיות תנאי לתפקיד?

"אני לא חושב. בניהול בנק יש הרבה מאקרו־כלכלה, ולכן בוודאי יש יתרון לאנשים שבאים מהתחום הזה. אבל אם תסתכלו על שלושת השמות שהזכרתם, אין זהות. אני לא רק איש משרד האוצר, אלא עם ניסיון בינלאומי רחב. ברודט עבר לא מעט משרדי ממשלה בקריירה שלו, בכר הגיע לאוצר אחרי הרבה מאוד שנים כרו"ח בכיר. אני חושב שבעתיד נראה יושבי ראש בנקים גם מהסקטור הציבורי וגם מהסקטור הפרטי".