נווה צדק של חיפה יוצא לדרך

למעלה מ־50 שנה חלפו מאז המהומות ההן שהציתו את שכונת ואדי סאליב שבחיפה. דייריה העיקריים של השכונה בימים ההם היו עולים קשי יום מצפון אפריקה, שהתבוננו בקנאה על דירות השיכון שקיבלו "האשכנזים" יוצאי מדינות אירופה בשכונת הדר הכרמל. אותן הדירות היו עבורם אחד הסמלים המרכזיים לאפליה העדתית שהובילה למהומות.

לאחר פינוי השכונה ב־1962 עמדו בתיה כחורבות מוזנחות ומיותמות מדיירים. אך כעת, תוכניתה של חברת עמידר לפרסם בתוך כחודשיים את המכרז לרובע האמנים עשויה להשיב לשכונה את החיים, רק שהפעם ישוכנו במקום אמנים ואנשים שישלמו לא מעט כסף עבור המגורים בשכונה.

רחוק ממחירי ת"א

מתחם רובע האמנים המתוכנן משתרע על שטח של 6 דונם וכולל תשעה בניינים עם כ־50 דירות, שנבנו בתקופה העותומנית ובשטח בנוי כולל של כ־3,600 מ"ר. על פי התב"ע (תוכנית בניין עיר), לכל אחד מהבתים הקיימים אפשר להוסיף קומה נוספת, ובשתי חלקות ריקות יהיה אפשר להקים שני בניינים נוספים בני כשמונה קומות ובשטח כולל של כ־1,600 מ"ר נוספים. בסך הכל יכלול הפרויקט שטח עיקרי בנוי של קרוב ל־6,000 מ"ר, ויאפשר שימוש למגורים וכן למסחר מכוון אמנות כגון גלריות, ולבתי קפה, מסעדות וחנויות בוטיק.

מבנה לשימור בשכונה | צילום: אלעד גרשגורן

שם המתחם, רובע האמנים, לא ניתן לו במקרה. בעירייה ובעמידר סבורים כי יהיה אפשר להחיות את המקום ולהעניק לו צביון דומה לזה שקיים ביפו ובנווה צדק בתל אביב - אלא שבעוד שבתל אביב מחיר מתחם דומה היה נוסק למאות מיליוני שקלים, כאן, על פי הערכות של גורמי נדל"ן בחיפה, יימכר המתחם כולו בסכום של כ־20 מיליון שקל.

כך לדוגמה, בית עתיק בן שמונה דירות הממוקם בסמטה סמוכה לרחוב העצמאות הראשי נמכר בשנה האחרונה במסגרת מכרז בתמורה לסכום של כמיליון שקל; מבנה נוסף ברחוב מעלה השחרור 17, שכולל גם הוא שמונה יחידות למגורים ולמסחר, נמכר ב־1.8 מיליון שקל כולל פיתוח.

הסיבה לכך שהמבנים עמדו נטושים במשך שנים ארוכות היתה הערכה של אנשי עמידר כי התנאים לשיווק המתחם טרם בשלו, והצורך בעבודות שימור במבנים הקיימים יהפכו את הבנייה במתחם לבלתי כלכלית. עם זאת, גורם בעמידר מסר ל"כלכליסט" כי בעקבות התעניינות הולכת וגוברת של גורמי נדל"ן, הוחלט לאחר עבודת הכנה רבה - שכללה גם תב"ע חדשה ומפורטת ותוכנית אדריכלית - להוציא את המכרז כעת.

גם פרסום המכרז כמתחם הנו חריג בנוף המקומי, שהתאפיין עד כה במכרזים למבנים בודדים, אך עם זאת אינו מקרי. הן בעמידר והן במינהל מבינים כעת כי כדי לייצר שינוי אמיתי בשכונה, עדיף שיפעל בה יזם יחיד שיהיה בעל אינטרס כלכלי להשקיע בשכונה בכללותה מעבר למבנה יחיד.

ההיסטוריה חוזרת

מאז נטישתה היה ניסיון יחיד לשקם את השכונה בסוף שנות השמונים - לפני שהמתחם עבר לידי הניהול של רשות הפיתוח, ועמידר הכינה לעירייה יחד עם מינהל מקרקעי ישראל תוכניות פיתוח למתחם הסמוך לרובע האמנים המדובר. ב־1998 היה ניסיון כושל לשווק את המתחם ליזמים.

עיקר הטענות של המתעניינים במכרז היו כי הוא אינו כלכלי. במקביל, באותן שנים רכש איש העסקים גד זאבי חטיבת קרקע בחלק העליון והמזרחי של השכונה. מאז הרכישה בחן זאבי כמה תוכניות מול העירייה, אך אף אחת מהן לא קודמה לידי מימוש.

לדברי אריאל וטרמן, מהנדס העיר חיפה, עד עכשיו לא היה מי שייקח על עצמו את קידום המתחם שעמד שומם במשך שנים, וכעת עמידר לקחה על עצמה את קידומו. תזמון השיווק שלו דווקא כעת מתחבר היטב למאמצים עיריית חיפה לקדם את העיר התחתית, זה משתלב עם קמפוס הנמל, קריית הממשלה שיוצרת ביקושים מסוג שונה ופרויקט התחבורה של המטרונית. "זה אזור אטרקטיבי שיכול לקבל חזות של עיר עתיקה. גם נווה צדק נחשבה פעם לשכונה לא אטרקטיבית, אך כיום אלה שפספסו את ההזדמנות מצטערים על כך. עד כה השקיעה העירייה עשרות מיליוני שקלים בפיתוח תשתיות בשכונת ואדי סאליב, אך בקופה ממתין עוד תקציב נכבד שיאפשר את השלמת הפרויקט", אומר וטרמן.

אלא שיש כאלה בעיר שחולקים על דעתו של וטרמן. המתווך אסי אלגרסי מסוכנות רי/מקס בחיפה פסימי לגבי האפשרות שוואדי סאליב תתפתח, ומעריך כי לא צפויה להתרחש באזור זה מהפכה בשנים הקרובות. "עיקר העסקאות שבוצעו באזור הזה היו של כונסי נכסים. כבר קרה שכל מיני יזמים מתל אביב נמשכו למחירים הזולים, אבל אחרי שרכשו אותם התחילו לחשוב מה לעשות עם הנכס שרכשו", הוא אומר.