בדיקת "כלכליסט": אנרגיה ירוקה, מסכים אדומים

אחד הנושאים הבוערים שעל סדר היום העולמי הוא ההתחממות הגלובלית ומקורות האנרגיה המתכלים. אך בעולם של שוק ההון הבעיות הללו מרכזות עניין רק אם הן יכולות להניב רווח למשקיעים.

מבט בקרנות המשקיעות באנרגיה ירוקה מגלה עד כמה הן היטלטלו בשנים האחרונות. ב־2007, שנת השפע שקדמה למשבר הכלכלי, הקרנות הירוקות שגשגו; ב־2008 הן התרסקו עם שאר השוק; וב־2009 הן התאוששו במקביל לשוקי המניות. עם זאת, מתחילת השנה עד 19 בספטמבר הקרנות רשמו תשואות שליליות, ולכן בפרק זמן של שלוש שנים כל הקרנות הירוקות באירופה מציגות תשואות שליליות.

גם אם תעשיית האנרגיה הירוקה איבדה מקסמה, עוד מוקדם להספיד אותה מאחר שישנה הסכמה רחבה על חשיבותם של מקורות אנרגיה פחות מזהמים ושאינם מכלים את משאבי הטבע המידלדלים.

קשורות לנפט

בדיקת נתוני העבר מגלה קשר חזק בין רמות העניין וההשקעה בחברות אנרגיה ירוקה לבין מחירי הגז והנפט: ככל שהנפט והגז זולים יותר, כך פוחתים התמריצים וההשקעות בתחום האנרגיה הנקייה - ולהפך.

לכן, אף שהמעבר לשימוש באנרגיה נקייה הגיוני ומתבקש, הכדאיות הכלכלית שלה עדיין תלויה במחירי הגז והנפט ובתמריצים הממשלתיים. 

לפי מורנינגסטאר, באירופה פועלות כיום כ־115 קרנות בתחום האנרגיה החלופית. בישראל, לעומת זאת, רק שתי קרנות מתוך שבע שנוסדו ב־2003 שרדו את הסערה הכלכלית ונשארו נאמנות לייעודן: "אלטשולר שחם הקרן הירוקה" ו"מיטב אנרגיה ירוקה".

הקרן הירוקה של אלטשולר שחם מנהלת כ־108 מיליון שקל. בשנים 2006 ו־2007 היא היכתה את מדד היחס, WilderHill Clean Energy, ובשלוש השנים האחרונות היא איבדה כ־38.8% מערכה, כאשר מדד היחס התרסק באותה עת ב־64.2%.

בראש רשימת האחזקות של הקרן נמצאות חברות כגון Hyflux, חברת טיהור מים הפועלת באסיה, Kurita Water Industries היפנית ו־ABB, ספקית מערכות חשמל המקדמת טכנולוגיות בנות־קיימא וידידותיות לסביבה. אם נשווה את ביצועי הקרן של אלטשולר שחם לקרן הסל Market Vectors Global Alternative Energy, נגלה שלקרן הישראלית יתרון מובהק: ב־2009 הניבה הקרן של אלטשולר שחם תשואה של 42.8% בעוד שקרן הסל רשמה תשואה של 7% בלבד. עם זאת, הקרן הירוקה של אלטשולר שחם גובה דמי ניהול של 3% בשנה, בשעה שממוצע דמי הניהול בקבוצת היחס עומד על 1.5%. המשקיעים בקרן הסל של Market Vectors ישלמו דמי ניהול של 0.5% בלבד.

גז טבעי זה נקי?

ובאשר לקרן הירוקה של מיטב, מדובר בקרן קטנה המנהלת כ־8.4 מיליון שקל. בראש רשימת האחזקות שלה ניצבות חברות המייצרות אנרגיה חלופית כגון Vestas Wind Systems ו־Trina Solar Limited. הקרן, שהניבה בשנת הפעילות הראשונה שלה, 2007, תשואה מרשימה של 34.8%, איבדה בשלוש השנים האחרונות כמעט 50% מערכה (אם כי ביצועיה עדיין טובים יותר מאלו של מדד היחס).

קרן אירופית מעניינת הנמצאת בצמרת טבלת התשואות של הקרנות הירוקות היא BNPP L1 Green Tigers I של בנק BNP פריבה. הקרן הוקמה ב־2008 ומנהלת כ־28.7 מיליון יורו. עיקר השקעותיה מופנות לעבר חברות אסייתיות בתחומי האנרגיה החלופית והמים כגון Manila Waters ו־Beijing Enterprises Water Group.

לצד זאת, הקרן גם משקיעה בחברות לגמרי לא ירוקות כגון האחזקה (2.6%) ב־XiaAo Gas Holdings, חברת תשתיות ואספקת גז מהונג קונג. החברה טוענת שהיא עוסקת באנרגיה נקייה אך הגז הטבעי, שאולי פחות מזהם מהנפט, בוודאי שאינו נחשב למקור אנרגיה חלופי.

בזכות (או שלא בזכות) אותן השקעות "פסאודו" ירוקות הצליחה הקרן לחרוג מהמגמה השלילית העוברת על הענף ולרשום מתחילת השנה ועד סוף אוגוסט תשואה חיובית של 4.23%; ב־2009 רשמה הקרן תשואה של 53.1%. הקרן גובה דמי ניהול של 0.7% בשנה נוסף על תשלום חד־פעמי של 5% מערך ההשקעה בעת הרכישה.

בתחום האנרגיה הירוקה האנליסטים של מורנינגסטאר נוטים להסתייג מחשיפה לקרנות סל (ETF) העולה על 5% מתיק הנכסים. זאת, מאחר שהקרנות הללו עוקבות אחר מדדי יחס שבהן קיים ייצוג ניכר לחברות קטנות וצעירות. "עדיף למשקיע", הם כותבים, "לעשות שיעורי בית ולמצוא את החברות עם היתרונות התחרותיים החזקים ביותר מאשר להשקיע ב־ETF".

לסיכום, האנליסט אברהם ביילין ממורנינגסטאר סבור כי "למרות מכשולי מימון ופוטנציאל הכנסות מוגבל כתוצאה ממחירי אנרגיה נמוכים, נראה כי ממשלות רבות מתמרצות במידה נאותה את החברות הרוצות להמשיך בפרויקטים בתחומי האנרגיה המתחדשת. הצורך במקורות אנרגיה חלופיים התמתן אך לא נעלם לגמרי".

IFO מפיצת מוצרי Morningstar בישראל www.ifo.co.il