אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הדרך המפותלת של משפחת לנדאו: מנדל"ן ברחבי אפריקה לחיפושי גז בים התיכון

הדרך המפותלת של משפחת לנדאו: מנדל"ן ברחבי אפריקה לחיפושי גז בים התיכון

משפחת לנדאו עלתה לאחרונה לכותרות בגלל הפעילות של חברת רציו בתחום חיפושי הגז והנפט והמגעים שניהל יגאל לנדאו עם העולם התחתון. עסקי הנדל"ן הענפים שלה פחות מוכרים, למרות שהם ביססו את כוחה של אחת המשפחות החזקות בישראל. "כלכליסט" הולך בעקבותיהם

27.09.2010, 14:32 | דותן לוי

בסוף שנת 2007 נערכה "פגישת הג'יפים" בין יגאל לנדאו לבורר מאיר אברג'יל. פרסום הפגישה לאחרונה הכניס לסחרור את תחום חיפושי הגז והנפט, ובעיקר פגע במוניטין של חברת רציושבשליטת משפחת לנדאו. משפחת לנדאו מזוהה בישראל עם תחום חיפושי הגז והנפט, עם אחזקות של 15% ממאגר לווייתן ואחזקה ישירה של 5.5% ברציו, שנסחרת בבורסה בשווי של 2.7 מיליארד שקל. עם זאת, מקור ההון המשפחתי דווקא מגיע מענף הנדל"ן והתשתיות שבו פעלה המשפחה בתחילת דרכה בחצי האי סיני, באפריקה ובישראל.

הקשר עם גד זאבי

למרות פעילותו של יגאל בחברות המשפחתיות, ותיקי ענף הנדל"ן מכירים בעיקר את פועלו של אבי המשפחה ישעיהו, שעומד מאחורי אימפריית לנדאו. האב, יליד רוסיה, עלה ארצה בשנת 1946 ומאז לא התבטל לרגע.

כבר לאחר מלחמת העצמאות החל לפעול כקבלן והיה שותף להנחת קווי צינורות המים לאילת ולערד. בשנות החמישים החל לבסס את מעמדו כקבלן ונטל חלק בהקמת כמה יישובים, ובהם קריית מלאכי, קריית גת, בית שמש, לוד ומושב עמישב הסמוך לנתב"ג, וכן בבניית שדה התעופה עצמו.

במקביל החל ישעיהו להתמחות בסלילת כבישים, ובשנות השישים ביצע קפיצת מדרגה בעת שרכש מפעל לייצור אספלט וסלל כבישים רבים בחצי האי סיני - פעילות שלוותה בשותפות המפורסמת ביותר של לנדאו עם איש העסקים גד זאבי.

היכל התרבות באשדוד, צילום: גדי קבלו היכל התרבות באשדוד | צילום: גדי קבלו היכל התרבות באשדוד, צילום: גדי קבלו

העבודה אצל אידי אמין

כמו יזמים ישראלים רבים פנה גם לנדאו בשנת 1973 לפעילות בחו"ל, במדינות קניה ואוגנדה באפריקה. יחד עם זאבי פתח לנדאו חברה משותפת בשם חירם־זאבי. יחד רכשו השניים את חברת ורד, חברה־בת של מקורות שפעלה באפריקה כחברה לפרויקטים בתחום המים, והפכו אותה לחברת הנדסה שנתנה שירותי תכנון ופיקוח לפרויקטים.

תוך שיתוף פעולה עם חברות מקומיות הם בנו את מסלולי הטיסה בעיר ארואה, עירו של אידי אמין, והכשירו מסלולי טיסה זמניים במקומות נוספים ששימשו את הצבא האוגנדי. בהמשך אף הקימו בסיס צבאי, ועל פי הערכות היו מעורבים בהקמת בסיסים צבאיים נוספים. עד לשנת 1972, שבה הופסקו היחסים הדיפלומטיים בין אוגנדה לישראל, דחק זאבי את רגליו של לנדאו מחוץ לחברה ובהמשך העביר את מרכז פעילותה לקניה. זאבי סירב להתייחס לעסקיו עם לנדאו.

נתב"ג 2000, צילום: שאול גולן   נתב"ג 2000 | צילום: שאול גולן נתב"ג 2000, צילום: שאול גולן

המעבר לדור השני

למעשה, יגאל הבן הצטרף לחברה בשלב שבו לאביו כבר היה שם של יזם וקבלן ביצוע בין הגדולים בישראל שלקח חלק בהקמת יישובים רבים בארץ, ולאחר פעילות ממושכת באפריקה בשיתוף איש העסקים גד זאבי. את דרכו לענף ניתב יגאל כבר מראשית דרכו עם סיום התיכון כאשר המשיך ללימודי עתודה בטכניון בהנדסה אזרחית. לאחר גיחת לימודים להרווארד ועבודה בחברה אמריקאית לייעוץ כלכלי "הוצנח" לנדאו בשנת 1990 על ידי אביו לתפקיד מפתח ראשון כמנכ"ל ומהנדס ראשי בחברת חירם־לנדאו המשפחתית, אשר עברה מאז כמה גלגולים עד לפעילותה הנוכחית כחברת חותם־חירם.

לנדאו החזיר את עסקיו לישראל והקים את חברת גרנית הכרמל (כיום של דויד עזריאלי), שהחזיקה בין היתר בסונול ובטמבור, ופעילות הבנייה של המשפחה המשיכה להתנהל באמצעות חברת חירם־לנדאו. במקביל לתחום הביצוע רכש יחד עם שותפים כ־1,200 דונם במודיעין שעליהם שילמו כ־1,400 דולר לדונם. מחצית מהקרקעות נמכרו לאחר עבודות פיתוח בסכומים של עד 100 אלף דולר לדונם 15 שנה לאחר מכן.

גמלא בפארק רעננה, צילום: בועז אופנהיים    גמלא בפארק רעננה | צילום: בועז אופנהיים גמלא בפארק רעננה, צילום: בועז אופנהיים

החזרה לביצוע

חזרתה המשמעותית של משפחת לנדאו לתחום הביצוע התרחשה בשנת 2001 כאשר במהלך חודש אוגוסט רכשה יחד עם משפחת גת את השליטה (73%) בחברת הבנייה בן־יקר גת הציבורית ששינתה את שמה לחירם־גת ובה החזיק ישעיהו לנדאו כ־25%.

החברה היתה באותם ימים בקשיים בשל מחסור בעובדים שבעקבותיו לא עמדה בלוחות הזמנים בפרויקטים שביצעה, קשיי מימון וקושי בגביית כספים ממזמיני העבודות, ולנדאו נכנס אליה על תקן "גלגל הצלה" כשהוא מתחייב להזרים סכום של כ־50 מיליון שקל. כשנה לאחר מכן דיווחה החברה כי היא מוכרת את זכויותיה בפרויקט הדגל שלה - אחוזת הנשיא ברחובות, המיועד להקמה של 930 יחידות דיור ו־3,000 מ"ר של שטחי מסחר בשיתוף חברת קרדן נדל"ן, לחברת חותם־חירם של לנדאו בתמורה ל־21.7 מיליון שקל.

מאמציו של לנדאו ליישם את תוכנית ההבראה לא נשאו פרי, ובנובמבר 2003 מינה בית המשפט לחברה מפרק שדאג כי תוכל להשלים את עבודותיה, ובהן עבודות בנתב"ג 2000, הקמת בניין המשרדים הראשי של חברת החשמל בחיפה והיכל התרבות באשדוד.

 

עם זאת, לנדאו לא נפגע מפירוק החברה, וגורמים בשוק אף טוענים כי הרוויח בזכות רכישת פרויקט אחוזת הנשיא. בניגוד לדיווחים בתקשורת על המגעים של משפחת לנדאו עם אישים מהעולם התחתון, גורם ותיק בשוק הנדל"ן אמר כי בענף נוצר למשפחה שם של אנשי עסקים הגונים ורציניים. "אני לא מבין איך השם של יגאל השתרבב לנושא הזה, יש לי רק דברים טובים להגיד על התקופה שעבדתי איתם, גם האבא וגם הבן הם אנשים מקסימים, מקצועיים ואמינים".

תגיות