צילום: עמית שעל
אבי תמיד אמר: "קודם כל תעשה סדר בבעיות, ואז נטפל בכל בעיה בנפרד"
אבנר ישר, בעלי המשרד י.א. ישר אדריכלים, מספר איך אביו האדריכל לימד אותו חשיבה רציונלית
נולדתי בתל אביב לרמה סמסונוב, אז הזמרת הכי מפורסמת בארץ, ולאדריכל יצחק ישר. גרנו בשדרות ח"ן ליד גן החיות, שבמקומו נבנה אחר כך גן העיר, ובשבת בבוקר הייתי מתעורר מתרועות של פילים. הוריי התגרשו כשהייתי בן שלוש, מה שהיה די יוצא דופן באותם ימים. אמי נישאה שלוש פעמים, וכך גם אבי, וממנו יש לי שתי חצאי אחיות. נחשבנו בזמנו למשפחה הרוסה.
"אמי, שהיתה כוכבת גדולה שמלחינים הלחינו עבורה יצירות, היתה אשה קשה. כל החיים היו סביב עבודתה. היא היתה חוזרת מאוחר מהופעות ולכן לא קמה בבוקר להכין לי סנדוויצ'ים, אז לקחתי ביסים מכל האחרים. ביליתי הרבה מאחורי הקלעים של הופעותיה ואהבתי את זה מאוד, שלא תטעי, אבל זה היה קשה.
"מאוד אהבתי מוזיקה וניגנתי על גיטרה, קלרינט ופסנתר, אבל אמי הבהירה לי שלא כדאי שאהיה מוזיקאי. 'זה תחום שרק אחד ממיליון מצליח בו, מקצוע שהוא ערובה לחיים קשים ולתסכול', היא אמרה ודי ריפתה את ידיי. אבל אף שאמרה שאסור שאהיה מוזיקאי, הכריחה אותי להמשיך לנגן. בגיל 14 היא אמרה לי: 'אם תפסיק לנגן, תצטער על זה כל החיים' - אז הפסקתי, והצטערתי.
"אבי היה גבר חכם, קורא ספרים, אבל גם חתיך שהשקיע את רוב מרצו בנשים. הוא היה לוקח אותי איתו לבתי קפה בזמן דייטים שלו, והייתי יושב בצד. זה היה מרתק, אבל רציתי שיישב איתי ולא עם הבחורות. למדתי ממנו הרבה - לחשוב באופן בהיר, להבין מה לב העניין ולא לקפוץ למסקנות חפוזות ולא רציונליות. כשבאתי אליו עם בעיה, הוא לימד אותי לנשום עמוק ולקחת צעד לאחור. 'קודם כל תעשה סדר בבעיות, ואז נטפל בכל בעיה בנפרד', הוא היה אומר. ואמנם, מרגע שאתה עושה סדר בבעיות שלך, מסדר אותן בהיררכיה, כבר יש לך חצי פתרון.
"ביליתי איתו לא מעט בעבודה. אהבתי ללכת לאתרי בנייה, להריח את הבטון. אני זוכר שהלכתי איתו לפגישה עם מנהל מוזיאון תל אביב, והבנתי תוך כדי הפגישה שזה עומד להיות אחד הבניינים החשובים בעיר. הייתי איתו גם באוניברסיטת תל אביב, כשהיא עוד היתה מקבץ של קמפוסים וחולות והוא תכנן את בית התפוצות. הבנתי שחייו של אדריכל יכולים להיות מעניינים, ולשמחתי לא התבדיתי.
"זה לא פשוט לגדול בצלם של אב ואם מפורסמים, בעיקר כשאתה ואביך באותו מקצוע. אבל אבא העביד אותי מלמטה, בלי שום הנחות, והבנתי שזה שאני בן של אדריכל לא משנה כלום. כהורה תמיד רציתי שתהיה לילדיי תחושה שהם ראשונים, שאין דבר יותר חשוב מהם. נדמה לי שדי הצלחתי".
3 תגובות לכתיבת תגובה