לנצל את הענק הסיני

קשה לתרץ בהסברים כלכליים את תנודות הימים האחרונים בשוקי המטבע. אירועים או הפתעות כלכליות או אחרות לא נרשמו בשווקים. קשה גם להצביע על שינוי כה קיצוני לטובה בכלכלות השונות מלבד ארה"ב, שיסביר מדוע כמעט כל המטבעות התחזקו מול הדולר באחרונה. בנוסף, לא נרשמה כל ידיעה חריגה על בנקים מסחריים גדולים שמוכרים את הדולר.  

 

תנודות מול הדולר בחודש האחרון: שחיקה דולרית לכל אורך הקו

מטבע	שיעור התחזקות מול הדולר
יורו	6.1%
לירה שטרלינג	1.9%	6% בשישה חודשים
פרנק שוויצרי	4%
ין יפני	0.3%	9% בתשעה בחודשים
דולר קנדי	3.1%
דולר אוסטרלי	8.2%
שקל	3.4%
זהב	5%	אלטרנטיבה לדולר ותגובה לירידת התשואות

   

עם זאת, קיים חשוד אחד משמעותי. לאותו גורם יש גם יכולת וגם מניע - מדובר בענק הסיני, שעקבות רגליו ניכרות בשוק המט"ח העולמי באחרונה. ההסבר הכלכלי העיקרי הוא ההאטה בציפיות השווקים לגבי קצב התאוששות הכלכלה האמריקאית. אך הסבר זה אינו יכול להסביר תנודה אחידה, ללא יוצא מהכלל, גם של כלכלות צולעות יותר משל ארה"ב. החלשה ביניהן היא אירופה, שאמנם נהנית מעוצמת הכלכלה הגרמנית אך עדיין ניצבים לגביה אתגרים גדולים. גם המצב ביפן לא יכול להסביר זאת. 

הר המזומנים הסיני

לעומת ההסבר הכלכלי, עומד האינטרס הסיני, המתנהל מול ארה"ב בסוגית היואן הסיני. האמריקאים דורשים מסין, בצדק, לחזק את המטבע שלהם כמתבקש מהתעצמות הכלכלה ועליית המחירים בארץ הדרקון. הצמיחה הסינית, בשיעורים המתקרבים ל-10% לשנה, ואינפלציה שנתית הקרבה ל-5%, מצדיקים התחזקות המטבע. בפועל, המטבע מקובע לסל עלום, שהסינים הגדירו כסל המטבעות אליו יוצמד היואן.

סין מחזיקה היום כ-2.5 טריליון דולר, כ-40% מיתרות המזומנים של העולם. מתוכם, כשני שלישים מוחזקים בדולר, כרבע ביורו והשאר, קרוב ל-10%, בין ובליש"ט.

בחודשים האחרונים נוצרה ירידה נוספת ברמת התשואות על האג"ח הבינוניות והארוכות של ארה"ב, דבר המגביר את החשש מפני מלכודת תשואות, קרי, הפסדי הון כבדים בתרחיש של עליה בתשואות. תרחיש זה סביר ככל שהצמיחה האמריקאית תתקשה להביא לצמצום הגירעון האמריקאי.  

תמרון בין פוליטיקה למט"ח

ככל שסין מתחזקת וארה"ב מתקשה להתמודד עם הקושי להאיץ את צמיחתה, גובר הלחץ של ארה"ב על סין להפחית את היואן. פיחות שכזה יוביל להתייקרות היבוא האמריקאי מסין ויתן עדיפות לתוצרת המקומית.

הלחץ המופעל על סין עלה עד לרמת הבית הלבן ולמגרש הפוליטיקה העולמית. כדי להפחיתו, הסינים מביאים להיחלשות גורפת של הדולר. ראשית, באופן ישיר, הם חיזקו את המטבע המקומי בכ-1.5% מול הדולר, בשבועיים האחרונים. בנוסף, הם מגבירים הביקוש למטבעות אחרים. בכך, הדולר נחלש מול מטבעות המדינות איתן סוחרת ארה"ב, דבר המרגיע את האמריקאים, והיואן, הנסחר מול הדולר ומתורגם לשאר המטבעות, נחלש מול סל המטבעות, לא רק מול הדולר.

באמצעות תרגיל כפול זה, הסינים מוציאים את העוקץ מהדרישה האמריקאית לחזק את היואן באופן משמעותי ומסתפקים, לפי שעה, רק בייסוף של 1.5%. כך, לקראת מפגש ה- G20 בדרום קוריאה בנובמבר, ארה"ב ניצבת כמעט לבדה מול התימרונים המטבעיים של סין, עם טיעונים מוחלשים.

והמשמעות?

התובנה על "התרגיל הסיני" מחזקת את ההערכה שמדובר בתנודה לטווח קצר, הנובעת מאינטרס של אחזקת יתרות, ולא בשינוי שנוצר על בסיס התאמת ערכו הכלכלי של הדולר לשאר המטבעות. קשה להאמין שיש צורך בהתאמה גורפת של ערכו הכלכלי של הדולר ולכן ניתן להניח כי לאחר סיום הלחץ הסיני, נראה תיקון ברור של הדולר.

במילים אחרות, ניצול התנודה הזמנית לביצוע מהלכים מטבעיים, להמר נגד המהלך ולקנות את הדולר, עשוי להתברר כפעולה כדאית בראיה לטווח החודשים הקרובים.

ד"ר גדעון בן נון הוא מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, המתמחה בניהול סיכונים ובניהול עושר משפחתי