בין פוליטיקה לממשל תאגידי

החלטה שפרסם בית המשפט העליון בארה"ב מרחיבה את זכותם של תאגידים להוציא כסף על קמפיינים ומועמדים פוליטים - חופש שממנו נהנים תאגידים במדינות אחרות מסביב לעולם. עובדה זו מעלה את השאלות המוכרות הנוגעות לדמוקרטיה ולכוחו של הפרט בתוכה, אולם קיימת שאלה נוספת שממנה נוטים לעתים קרובות להתעלם: מי אמור להחליט עבור חברה הנסחרת באופן ציבורי, האם עליה להוציא כספים על פוליטיקה, כמה כסף היא רשאית להוציא, ולאילו מטרות היא רשאית להוציא אותו?

בהתאם לחוקי התאגידים המסורתיים, כללי הביטוי הפוליטיים של חברות ציבוריות כפופים לאותם החוקים שלהם כפופות החלטות עסקיות רגילות. כתוצאה מכך, החלטות מסוג זה יכולות להתקבל ללא מעורבותם של בעלי המניות הרגילות או הדירקטורים העצמאיים, וללא חשיפה מפורטת. עם זאת, במאמר מהעת האחרונה טוענים רוברט ג'קסון ואנוכי, כי החלטות הנוגעות לחופש הביטוי הפוליטי שונות באופן בסיסי מהחלטות עסקיות רגילות. האינטרסים של דירקטורים, מנהלים ובעלי מניות רוב ביחס להחלטות מסוג זה, סוטים לא אחת באופן בסיסי מאלה של המשקיעים הציבוריים.

קחו לדוגמה תאגיד ציבורי שהמנכ"ל שלו או בעל מניות הרוב בו תומכים בתנועה פוליטית המזוהה עם השמאל או הימין במדינה, ומעוניינים להביע זאת באמצעות תרומת כספים. יש מעט מאוד היגיון לצפות שהעדפותיו הפוליטיות של תאגיד מסוים ישקפו את אלה של המשקיעים המממנים את פעילותו של התאגיד. יתרה מזאת, כאשר מתרחש פיצול אינטרסים כזה, שבו כספי החברה משמשים לתמיכה במטרות פוליטיות שאינן מועדפות על המשקיעים הציבוריים שלו להשית עליהם הוצאות העולות על מה שהם השקיעו.

כדי למנוע מצב זה, על המחוקק לאמץ בלמים להוצאות על מטרות פוליטיות, אשר יגבילו את מידת ההיבדלות של הוצאות אלה מהאינטרסים של המשקיעים בחברה. בעצם הרחבת זכותם של תאגידים בארה"ב להוציא כסף על פוליטיקה, הסתמך בית המשפט העליון על "החופש הדמוקרטי התאגידי", שיבטיח שהוצאת כספים מסוג זה לא תסטה באופן מהותי מהאינטרסים של בעלי המניות. אולם נהיר לכל כי על תהליך זה להיות שקוף למשקיעים הציבוריים.

כדי שחשיפה כזו תהיה יעילה, עליה לכלול כללים איתנים ביחס להוצאת כספים למטרות פוליטיות. בעלי המניות עשויים להחזיק בהשקפות השונות מאלה הנמצאים בתוך התאגיד עצמו, לא רק ביחס לכמות הכסף שיש להוציא, אלא גם ביחס למטרות שעליהן יש להוציאו. בעיה זו אפשר לפתור באמצעות קיום ישיבה שנתית בין הצדדים, שתוקדש ללקיחת החלטות פוליטיות.

יש להבטיח כי שימוש בכספי תאגידים למטרות פוליטיות לא יתעה מהאינטרסים של מחזיקי המניות בהם.

לוסיאן בבצ'וק הוא פרופסור למשפטים ולכלכלה, ועומד בראש החוג למינהל תאגידי בהרווארד