אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הערעור של מרכנתיל נדחה; ההסדר של אלרן בבעלות הדנקנרים יוצא לדרך צילום: אוראל כהן

הערעור של מרכנתיל נדחה; ההסדר של אלרן בבעלות הדנקנרים יוצא לדרך

החברה חייבת לבנק 3 מיליון שקל מתוך סך חובות כללי של 180 מיליון שקל. ביהמ"ש העליון קבע כי הנזק לחברה במידה וההסדר ייפסל עשוי להגיע למיליונים רבים, לעומת נזק מזערי לבנק

28.09.2010, 16:38 | מארק שון

בית המשפט העליון דחה היום (ג') בקשה של בנק מרכנתיל לעכב את הביצוע של הסדר הנושים של חברת אלרן השקעות, חברה ציבורית בבעלות משפחת דנקנר, ואפשר בכך את המשך ביצוע ההסדר שאושר כבר בתחילת אוגוסט.

בנק מרכנתיל פנה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כבר בינואר האחרון לבקש צו פירוק נגד החברה, בשל חוב של שלושה מיליון שקל. השופטת ורדה אלשיך לא מיהרה עם התיק, ורק כחמישה חודשים לאחר הגשת הבקשה קבעה שהפירוק ייכנס לתוקף במידה ועד ה-10 ביוני לא תגיע החברה להסדר נושים. סך כל החובות של החברה נאמדו בכ-180 מיליון שקל, מתוכם כ-27 מיליון לבנק המזרחי. החוב לבעלי האג"ח הסתכם בכ-130 מיליון שקל.

לבסוף, ההסדר שאושר בתחילת אוגוסט קבע פריסת חובות כאשר משפחת דנקנר העמידה ערבות אישית של כ-14 מיליון שקל והזרמה של 7 מיליון שקל נוספים. אלרן השקעות היא חברה ציבורית שנוסדה ב-1952 ופעילותה מתמקדת בעיקר בהשקעות בתשתיות ונדל"ן. מרבית מנהלי החברה הם בני משפחת דנקנר; שמואל דנקנר, דורי דנקנר, דני דנקנר וגדי דנקנר המחזיקים בגרעין השליטה.

באשר לבנק מרכנתיל, בהסדר נקבע כי החברה תפרע 18% מהחוב, 60% מהיתרה תומר להון מניות והחלק הנותר, 22% מהחוב, יועמד כהלוואות חדשות על ידי הבנק.

הבנק לא היה מרוצה מההסדר וכשבוע לאחר אישורו ביקש לעכב את ביצועו. בסוף אוגוסט הבקשה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, והבנק החליט להאבק בהחלטה - ערער על ההסדר לבית המשפט העליון ובמקביל ביקש לעכב את ביצועו.

"נזק יחסית זניח"

שופט העליון אשר גרוניס התייחס בהחלטה לעובדה שביצוע ההסדר למעשה כבר החל בימים האחרונים, ולכך שהנזק לחברה במידה וההסדר ייפסל עשוי להגיע למיליונים רבים, לעומת נזק מזערי כהגדרתו לבנק. "אם נדייק, הנזק של בנק מרכנתיל הינו ההפרש בין הסכום אותו צפוי הבנק לקבל במסגרת ההסדר לבין הסכום אותו היה מקבל לוּ היה מאושר הסדר נושים אחר, המיטיב עימו", כתב השופט, "אפשרות אחרת היא שצו הפירוק ייכנס לתוקף. במקרה כזה הנזק הצפוי הוא ההפרש בין מה שהבנק יקבל על פי ההסדר לבין הדיבידנד אותו יקבל בפירוק. לעומת זאת, הנזק הצפוי לחברה ולמשיבים כתוצאה מעיכוב ביצוע פסק הדין הינו משמעותי פי כמה".

השופט הוסיף, כי ישנו פתרון תיאורטי נוסף, לעכב את ביצוע ההסדר ולדרוש שהבנק יפקיד ערובה שתבטיח את הנזק של הנושים האחרים. מכיון שכלל לא ברור מה יהיה גובה הנזק במידה וההסדר לא יאושר. "העובדה כי הנזק הצפוי, אם בכלל, לבנק מרכנתיל הינו יחסית זניח ביחס למכלול החובות המוסדרים בהסדר ולהיקף הנזקים הצפוי כתוצאה מאי-ביצוע פסק הדין במועד, נוטה הכף לטובת דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין", קבע השופט.

את חברת אלרן ייצג עורך הדין יוסי בנקל ממשרד ראב"ד מגריזו בנקל. את הבנק ייצג עורך הדין רונן מטרי.

תגיות