החלטה תקדימית: "יש מקום לאפשר למוסדיים להגיש תביעות ייצוגיות"

החלטה תקדימית של בית המשפט המחוזי בפתח-תקווה תקרב את מערכת המשפט הישראלית לזו האמריקאית ותאפשר לגופים מוסדיים לנהל תביעות ייצוגיות בכל הקשור לניירות ערך. השופט פרופ' עופר גרוסקופף לא קיבל את הבקשה לדחות על הסף ייצוגית בהיקף של 194 מיליון שקל שהגישה הראל פיא נגד חברת לנדמארק גרופ בטענה לפרט מטעה בתשקיף שלה. התביעה טרם אושרה כייצוגית, אך הדברים העקרוניים שנקבעו בהחלטה הם בעלי חשיבות מרבית.

"המסקנה המתבקשת היא שמבחינת שיקולי המדיניות ייתכנו מצבים בהם ראוי לאפשר הגשת תובענה ייצוגית גם על ידי תובע שיש לו אינטרס כספי משמעותי בתביעה", כתב השופט בהחלטה. "אין לקרוא את חוק התובענות הייצוגיות בצורה מצמצמת, השוללת באופן גורף את האפשרות לאשר תובענה כייצוגית מהטעם שהאינטרס הכספי של התובע הוא משמעותי. בהקשר של תביעות ייצוגיות בניירות ערך משמעות הדבר היא שאין לשלול את האפשרות של אישור משקיע מוסדי כתובע ייצוגי".

במאי 2009 הגישו הראל פיא, חברת קרנות הנאמנות של הראל פיננסים, ומשקיע פרטי תביעה ובקשה לאשרה כייצוגית נגד 16 נתבעים, בהם לנדמארק גרופ, בעל השליטה בחברה נמרוד טבי, מנכ"ל החברה יוסף עוז והחתמים שהובילו את הנפקת החברה. בתביעה, בהיקף של כ־194 מיליון שקל, טוענת הראל לפרט מטעה שמופיע בתשקיף שפורסם ב־21 במאי 2007. סכום התביעה משקף למעשה את הסכום שגוייס בהנפקה בתוספת ריבית והצמדה.

חתמי ההנפקה, ביניהם אייפקס חיתום, אלטשולר שחם חיתום והשקעות, ביקשו לדחות את הבקשה על הסף בטענה שאין מקום לאפשר שימוש בכלי של תובענה ייצוגית כאשר סכום התביעה האישית של הראל פיא הוא כ-1.8 מיליון שקל.

השופט הסכים שלא מדובר במקרה ה"קלאסי" של ייצוגית, שכן הראל איננה "האזרח הקטן" ולא "המשקיע הקטן", אלא מדובר במשקיע מוסדי שהנזק לו נאמד במיליונים. השופט קבע כי אין להגביל את השימוש במכשיר אך ורק ל"אנשים קטנים".

הנושא טרם הוכרע סופית בבתי המשפט המחוזיים וההערכה היא כי התיק יגיע להכרעה עקרונית בבית המשפט העליון.

את התובעים מייצגים עורך הדין יעקב אביעד ממשרד אביעד סרן, ומשרד עורכי הדין גיל רון קינן.