סגן מנהל פרויקט הרכב החשמלי של רנו: "השפעת החום על טווח הנסיעה של פלואנס ZE ברורה"

"החשמל שיידרש כדי לטעון רכב חשמלי למשך לילה משקע ביתי אינו רב מזה שנדרש להפעלתו של מחמם מים ביתי במשך אותו זמן" - כך פותח סיימון לה קוואה, סגן מנהל תוכנית פיתוח הרכב החשמלי של רנו, את הראיון שנתן ל"כלכליסט". לה קוואה התארח בשבוע שעבר בתערוכת הרכב הבינלאומית בפריז, לרגל הצגתה של מכונית האב טיפוס של רנו זואי, מכונית עירונית חשמלית בעלת סוללה מתחלפת.

במקביל הוצגה בתערוכה גם המכונית החשמלית רנו פלואנס ZE, שתשווק בישראל החל בשנה הבאה, במסגרת שיתוף הפעולה של רנו עם בטר פלייס של שי אגסי.

המהירות הוגבלה

ללה קוואה יש תפקיד מפתח בפיתוחם של דגמי הרכב החשמלי של רנו. במסגרת תפקידו ביקר בישראל לפני כמה חודשים כאורח של בטר פלייס, בעת שאב הטיפוס של הפלואנס החשמלית נבחן בדרום הארץ בתנאי חום, שמקצרים את טווח הנסיעה של המכונית. אולי לכן הוא מסרב בתוקף להסגיר את פרטי הניסוי.

"ההשפעה של תנאי חום על הרכב ברורה", הוא אומר, מבלי לפרט מהו הטווח שנמדד. "הטווח האופטימלי של הרכב הוא 160 קילומטר, אך אסור לשכוח שיש נהגים עם רגל כבדה. בכל מקרה, ברכב יותקנו אמצעים שיסייעו לנהגים להגיע לנקודת הטעינה הקרובה".

בכל הנוגע לפיתוח הטכנולוגי המואץ של רכבים חשמליים והתיישנות הטכנולוגיה הנוכחית, לה קוואה מתנסח במידה קטנה יותר של דיפלומטיות: "אנו מודעים היטב לעובדה שתוך עשר שנים יופיע דור חדש של סוללות ליתיום איון. אלה יהיו סוללות קלות יותר, קטנות יותר, והן גם ייתנו טווח נסיעה משופר משמעותית. אך אורך חייה של מכונית הוא בכל מקרה כעשר שנים, ועד הצגת הדור הבא של סוללות הליתיום איון, מכוניות כמו הפלואנס כבר לא יהיו בכבישים".

בינתיים, הוא אומר, "נאלצנו להתפשר בנושא המהירות הסופית: הכנסנו לרכב מגבלה של 140 קמ"ש, מכיוון שמעל למהירות זו הסוללה נגמרת בקצב מהיר".

רנו זואי

לא מעוניינים בגימיק

עיקר גאוותו של לה קוואה היא הרנו זואי, אב־טיפוס של מכונית עירונית, שנחשף בשבוע שעבר לראשונה. הזואי, שתוצג בגרסת היצור המוגמרת בשנת 2012, היא פרי פיתוחו של לה קוואה, ומצוידת במנגנון סוללה נתיק כמו זה שמותקן ברנו פלואנס. "הזואי תוכל לנסוע 160 קילומטר בין טעינות", אומר לה קוואה. "זהו טווח סביר בהחלט עבור מי שגר בעיר. על פי בדיקות שלנו, 87% מהלקוחות נוסעים פחות מ־60 קילומטר ביום, ומדובר בלקוחות שחוששים מפני גורמים כמו התחממות גלובאלית. אנו צופים שבסך הכול הזואי תהווה שני שלישים מכלל מכירות הרכבים החשמליים של רנו בשנים הקרובות".

קשה שלא להבחין שעיצובה של הזואי, וגם של רנו פלואנס, אינם משדרים חדשנות כמו עיצובי המכוניות ההיברידיות של הונדה וטויוטה. לדברי לה קוואה, מדובר בשבלוניות מכוונת: "בחברות אחרות בחרו עיצוב שידגיש שהמכונית היא היברידית, שאנשים יידעו. אצלנו לא צריך. כל הקונספט שלנו הוא שמדובר כאן במכונית אמיתית ולא בגימיק. לכן הוא לא חייב להיות שונה או מיוחד, אלא רק לסמן לקונה הפוטנציאלי שמדובר במכונית טובה שיכולה לעשות בדיוק מה שעושה מכונית עם מנוע בנזין או דיזל - רק הרבה יותר נקי".

למרות התמקדותה של רנו בפרויקטים הקשורים ברכב החשמלי, לה קוואה אינו סבור שהמערכת החשמלית מתאימה לכל רכב: "רנו מייצרת כיום דגמי מכוניות רבים, החל ברכבי שטח וכלה במכוניות מנהלים. רנו גם מחזיקה בחלק ניכר משוק המיניוואנים בצרפת. אך הציבור עדיין אינו מעוניין ברכבי שטח, יוקרה ומיניוואנים עם מנוע חשמלי. בבוא היום יפותחו לרכבים כאלה מערכות היברידיות. אנחנו עדיין בוחנים את הטכנולוגיה ההיברידית, אך כרגע עוד לא נמצאה הטכנולוגיה המתאימה".