השאלה במוקד המשפט: הלוואה או תרמית

המשפט נגד גד זאבי ומיכאל צ'רנוי נכנס בימים אלה לשנתו החמישית. השניים מואשמים כי רכשו כ־20% ממניות בזק ב־1999 מחברת כייבל אנד ויירלס, תוך הסתרת חלקו של צ'רנוי ברכישה ממשרד התקשורת. לצורך הרכישה קיבל זאבי אשראי של 643 מיליון דולר מקונסורציום בנקים בראשות הבנק הבינלאומי, בתמורה לשעבוד המניות ולערבות בנקאית של צ'רנוי באמצעות בנק פיבי שוויץ. המדינה טוענת כי השותפות של צ'רנוי הוסתרה מתוך חשש שלא יקבל היתר ממשרד התקשורת. בלי היתר שכזה, לא היה מתקבל אישור מהבנקים להלוואה.

במוקד המשפט עומד ההסכם הכספי בין צ'רנוי לזאבי, והשאלה היא אם מדובר בהסכם הלוואה רגיל, או שמדובר בפסדה והשניים שותפים למאמץ סודי להשתלטות על בזק. בהסכם קיימת אופציה להעברת המניות לצ'רנוי בכפוף לאישור משרד התקשורת, והשאלה הגדולה היא אם זאבי היה צריך לדווח על ההלוואה, גם במקרה שבו צ'רנוי לא מימש את האופציה להעברת המניות לידיו, ואם אי־הדיווח הוא עבירה פלילית.

נאשמים נוספים בתיק הם זאב רום, יועצו ויד ימינו של צ'רנוי לשעבר, ועו"ד מיקי קומיסר, פרקליטו של זאבי. רום צפוי לסיים את עדותו בישיבת ההוכחות הבאה, ובקרוב צפויה להישמע עדותו של קומיסר.