רישיון לקאמבק

מניותיו של אביב גלעדי ברשת הן סחורה שאין לה קונים. גלעדי הודיע על כוונתו למכור אותן כבר לפני כשנה, אך מצבו של שוק הטלוויזיה המסחרית, ובפרט של רשת, מרחיק משקיעים פוטנציאליים. מאז השנים שבהן ערוץ 2 היה ערוץ מסחרי יחיד כבר עבר הרבה זמן, שבו עסקי הטלוויזיה בישראל הניבו תשואה נמוכה ביותר לבעלי המניות - שלא לדבר על הפסדים כבדים. בעלי המניות יודעים זאת, ומי שנמצא שם עושה זאת מסיבות אחרות לגמרי: תשאלו את יוסי מימן, את מוזי ורטהיים, וגם את אודי אנג'ל - שמחזיק את ראשה של רשת מעל המים באמצעות עופר מדיה, בעוד ששאר בעלי המניות של הזכיינית כבר סגרו מזמן את הברז.

אם יש מישהו שיכול להפיק תועלת ממניות רשת, זה אורי שנער. אם תיסגר העסקה להעברת מניות אביב גלעדי אליו, במסגרת מינויו ליו"ר רשת, יהיה זה ניצחון מתוק לנשיא קשת לשעבר: שנער, ממייסדי קשת וממעצבי הדנ"א שלה, ספג ממנה עלבון צורב עם הדחתו. במסגרת התביעה שניהל נגדה עשתה קשת ככל יכולתה לגמד את תרומתו לבנייתה כזכיינית המצליחה של ערוץ 2.

שנער לא יוציא מכיסו כסף במסגרת העסקה, ויקבל למעשה אופציה לרווחים עתידיים יפים, אם וכאשר יעברו הזכייניות לשידור בשיטת הרישיונות. הרגולציה תפחת, התכנון לטווח ארוך ישתפר, ולשנער יהיו כל הסיבות להוכיח שהוא יכול להעלות את רשת על הדרך הנכונה, ולהתחיל להפיק טלוויזיה מסחרית רווחית.