אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחיר הסחבת: הנאשמת לא יכולה להירשם כמתמחה צילום: סבסטיאן שיינר

מחיר הסחבת: הנאשמת לא יכולה להירשם כמתמחה

לפני ארבע שנים הוגש נגד מהנדסת עיריית פתח תקווה לשעבר כתב אישום, ובינתיים היא מנועה מלהצטרף ללשכת עורכי הדין. השופט אליקים רובינשטיין הביע חוסר נחת: "תחושת חלוף הזמן אינה מרפה"

06.10.2010, 08:38 | מארק שון

מקרה אחד פרטי של מהנדסת העיר לשעבר בפתח תקווה ממחיש עד כמה הסחבת בבתי המשפט גובה לעיתים מחיר כבד. ארבע שנים עברו מאז שהוגש נגד המהנדסת מדלן אונגיל כתב אישום. אולם, שלב ההוכחות במשפט אמור להיפתח רק בינואר הקרוב, ובינתיים, אונגיל מנועה מלהירשם כמתמחה בלשכה. אף שהרכב של שלושה שופטים דחה את בקשתה, השופט אליקים רובינשטיין הביע את חוסר נוחותו מהתמשכות ההליכים.

פרשנות מי יבלום את הקשקשת של עורכי הדין? כשהסניגורים מאמצים בחדווה את האסטרטגיה שמאפשרת להם למשוך זמן ושכר טרחה, לא פלא שמשפטים פליליים ממאנים להסתיים משה גורלילכתבה המלאה

אונגיל מואשמת כי העניקה לפני 12 שנה, ב־1998, היתר בנייה בלתי חוקי להקמת פאואר סנטר ירקונים, אף שעל השטח היה אמור לקום גן לאומי. כתב האישום הוגש על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה, ובין היתר מואשם בפרשה גם ראש עיריית פתח תקווה לשעבר, גיורא לב. העבירות שבהן נאשמת אונגיל הן רישום כוזב במסמכי העירייה, מתן היתר בנייה שלא כדין והפרת אמונים בשירות הציבורי.

בשנים האחרונות למדה אונגיל משפטים, וב־2006 ביקשה להירשם כמתמחה. היא חזרה על בקשתה שנתיים לאחר מכן, ב־2008. לשכת עורכי הדין דחתה את בקשתה בשל היותה מואשמת בפלילים. אונגיל ערערה על ההחלטה, אך בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים דחה את הערעור.

התיק הגיע בערעור נוסף לידיהם של שופטי העליון אליקים רובינשטיין, חנן מלצר וניל הנדל. אונגיל טענה כי לא ניתן לדחות את בקשתה, כיוון שמדובר בהימשכות הליכים שאינה באשמתה. עוד הוסיפה כי למעשה מדובר בפרק זמן העולה על זה שבו היה אפשר להשעותה אילו הורשעה. שופטי העליון סברו אחרת, בעיקר נוכח העובדה שמדובר בעבירות במסגרת תפקיד ציבורי. עם זאת, מיד לאחר קביעה זו, השופט רובינשטיין הוסיף את חוסר הנחת שהוא חש בשל העובדה כי הסחבת בבתי המשפט היא זאת שגורמת למצב המעוות. "מצויים אנו כתריסר שנים לאחר העבירות המיוחסות, ועדיין לא תמה הדרך", כתב בהחלטתו. "יהיו אשר יהיו הסיבות לכך, אין זו תחושה נוחה מבחינת מראית פני ההליך".

בהמשך פירט השופט: "תחושת חלוף הזמן אינה מרפה; לוח הזמנים של התיק עד הנה אינו עניין פשוט, לשון המעטה. בית משפט השלום דחה בהחלטתו מאפריל 2009 טענות מקדמיות שונות של המערערת באשר לתיק, אך העובדות שאינן שנויות במחלוקת מדברות בעדן; עבירות מ־1998, כתב אישום מ־2006 ומשפט שייערך ב־2011 אינם 'זיווג זמנים' פשוט, ואין טענה ככל שהבינותי כי המערערת תרמה להימשכות הדברים".

לבסוף, השופט רובינשטיין הוא ראה לנכון להוסיף גם גזר למקל של דחיית הערעור: בהמשך להבעת תקווה שפסק הדין יינתן בקרוב, הוא קבע כי ככל שהמשפט יתארך מעבר ל־2011 תוכל אונגיל לשקול פנייה נוספת ללשכה.

תגיות