דרוש: איפוק

בשנת 2010 הצטרפה ישראל למדינות ה-OECD בקול תרועה רמה. יחד עם זאת, ניתן להבחין לאחרונה, כי ישראל נהיית דומה לחלק ממדינות ה-OECD גם בדברים הפחות טובים: במקומות רבים באירופה רכישת פרי או ירק על בסיס כמות ולא משקל הינו דבר שכיח. במקומות רבים ניתן לרכוש תפוח בודד בחצי פאונד (3 שקלים) או חצי יורו (כ- 2.5 שקלים).

ברם, כיום, לאחר פחות מחצי שנה לאחר הצטרפותה של ישראל ל- OECD, מי שחפץ לרכוש בסופרמרקט תפוח אחד (לפי משקל) ישלם כ-2.5 שקלים ועל אגס ישלם כ-3 שקלים כאשר קילו עגבניות (7-6 עגבניות) עולה 12 שקלים לפחות (כלומר כמעט שני שקלים לעגבנייה).

לזינוק החד במחירי הירקות והפירות שתי משמעויות עיקריות: הראשונה והעיקרית, היא ההשפעה על השכבות החלשות. הזינוק במחירי הירקות והפרות משפיע בראש ובראשונה על השכבות החלשות לא רק מבחינת המועקה הכספית כי אם גם בפן הבריאותי. צריכה מועטת של ירקות ופירות פוגעת בבריאות הציבור. המושג "סלט ירקות ישראלי" שאנו כה מזוהים עימו (בוודאי ביחס לעמיתנו בקהילת ה- OECD) הופך להיות מחוץ להישג ידם (ברמה היום-יומית) של חלק מהציבור בישראל.

העלייה במחירי הירקות והפירות נובעת מכמה סיבות: האקלים הקשה שפגע ביבול, החגים שהביאו למחסור בידיים עובדות, שכן החקלאות מזמן איננה מושתתת על עבודת כפיים עבריות, והגידול בייצוא עקב מזג האוויר במקומות שונים בעולם.

המשמעות השנייה היא השינוי במדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר. רכיב הירקות והפירות מהווה כ-3.6% מהמדד הכללי כאשר לשאר המזון משקל של כ-14.7%. בחודש החולף, לא רק מחירי הירקות והפירות עלו כי אם גם נרשמה עליית מחירים של מספר מוצרי מזון אחרים. מחיר מוצרי המזון מבוססי חיטה עלה, עקב עליה בחומרי הגלם בהשפעת מזג האוויר הקשה ברוסיה (משקל של כ-2.8% במדד). מחיר מוצרי המזון מבוססי חלב עלה, עקב החום הכבד בארץ בתקופת החגים (משקל של כ-2.5% במדד). המשמעות הינה שסעיף המזון צפוי לתרום רבות למדד חודש ספטמבר, דבר העשוי להשליך גם על תשלומי המשכנתה של הציבור.

הבעיה המרכזית: יוקר המחייה בארץ

עליית מחירי הירקות והפירות רק מחדדת את אחת הבעיות המרכזיות של ישראל והיא יוקר המחייה. ישראל הופכת למדינה יקרה מאוד למחיה כמעט בכל פרמטר. בעיית מחירי הדיור (במיוחד במרכז) ידועה לכל. מרכיבי אחזקת דירה מתייקרים עקב עלייה במחירי המים ועלות חומרי הגלם (לשיפוצים). כאשר האירופי הממוצע נכנס לסופרמרקט בארץ הוא מתחלחל מהמחירים. בקבוק שמפו של מותג בינ"ל (זהה לאירופה) עולה לפחות פי שנים, שם ניתן לרכוש בקבוק שמפו/קונדישנר במחיר של כ-2 יורו (10 שקלים). נותר לנו לחכות ולקוות שבכל הקשור לעליית מחירי הירקות והפירות מדובר בעונתיות חולפת.

הצרה שלנו היא לא שעלות המחייה בארץ מאוד יקרה אלא שבד בבד ההכנסה הממוצעת בישראל נמוכה יותר בהשוואה למרבית מדינות ה-OECD. כלומר, אנו מרווחים פחות אך מוציאים יותר על מחיה שוטפת ביחס למדינות המקבילות לנו ב-OECD.

אחת הדרכים לשפר את מצבנו היא לשנות ולרסן במעט את סגנון החיים. הורדת הביקושים תוריד מצידה את מחירי השירותים והמוצרים השונים ותשפר את מצב הציבור בכללותו. דוגמא לכך ניתן לראות במחירי השכירות במרכז ת"א. אין סיבה שאנשים צעירים יוציאו חלק ארי ממשכורתם (או ממשכורת הוריהם) על דיור במרכז ת"א. הגבלת ההוצאה האישית על דיור לכ-25%-35% מההכנסה נטו, תוביל ירידת מחירים הן לשכירות והן לדיור. המחיר העיקרי שהשוכרים דירה במרכז ת"א יאלצו לשלם יהיה נסיעה באוטובוס/אופניים/קטנוע בכדי להגיע למרכז העיר במקום ללכת ברגל.

הכותב הוא מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות